שלושה בכירי ג'יהאד איסלאמי חוסלו השבוע בפתיחת המבצע המרשים והמתוכנן היטב של מערכת הביטחון, אך השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מוחא כפיים לעצמו בפומבי - במקום לה. ממש לפרוץ בצחוק היסטרי שצריך ליירט כדי להירגע.
מפלגת עוצמה יהודית בראשותו של בן גביר התבזתה השבוע. היא הוכיחה את אחת מהטענות העיקריות של מתנגדיה – היא פועלת באימפולסיביות. גם למי שתומך בממשלת הימין על מלא, שכוללת את השר בן גביר ואנשיו שבצלמו, לא היה פשוט לראותו מחרים בשבוע שעבר את אותה הממשלה שהוא חבר בה בהצבעות בכנסת. בוודאי ובוודאי כאשר הימים שמוגדרים כטראומת ממשלת השינוי, שקמה בראשותו של ראש ממשלה עם שישה מנדטים במפלגה ששמה ימינה, עוד לא חלפו מזיכרונם של מצביעי הימין.
ישיבת הסיעה בדרום הארץ של עוצמה יהודית בזמן אותו החרם הזכירה עוד שיא פופוליסטי של קמפיין בחירות רודף תקשורת. השבוע הסתבר עד כמה האירוע הזה היה מיותר ומביך. ראש הממשלה בנימין נתניהו לא סופר את בן גביר, כך גם הבכירים במערכת הביטחון. הוא נותר מחוץ לתמונת מקבלי ההחלטות לא כי ביקשו להדירו, אלא משום שהוא לא עבד בלייצר הישגים או תדמית של שר לביטחון לאומי רציני ושקדן. בלגניסט שנשאר בלגניסט. מתאים לבחירות, אך לא לחיים עצמם ולניהול ביטחוני של מדינה שזקוקה במקום כזה לראש שקול.
את הקרע שנוצר בין בן גביר לנתניהו, הראשון ככל הנראה כבר לא יצליח לתפור. כשחלשים, אז פשוט צועקים ומאיימים שאם לא ככה, אז ככה. בקיצור, זאב־זאב. בן גביר פספס את הזדמנות חייו הפוליטיים להפוך את עצמו, בעזרת חליפת השר לביטחון לאומי, למי שהחברה הישראלית תראה בו אדם שהתפתח. אבל הוא פשוט מעדיף שלא - ולכן נתפס כמטרד בעבור רבים בממשלה.
טוב יעשה אם יבין שאף שהטייטל המפוצץ שלו הוא השר לביטחון לאומי, מוטב יהיה לו למהר להישג אחד גדול לפחות בביטחון הפנים שעליו הוא אמון. מיגור מקרי הרצח בתוך המגזר הערבי, שהפכו למכת מדינה בחברה הישראלית הוא מקום טוב להתחיל ממנו. מוטב לו השבוע לעמוד בצד, וכאמור להתכנס לעבודה בעניינים שלשמם הוא נבחר.
קילרית על הבמה
לכתוב על היוניקורן הלאומית שלנו נועה קירל שהיא ווינרית זה יהיה אנדרסטייטמנט. משום שעוד לפני הגמר הגדול שם בליברפול, ברור שהפנתרה הישראלית והמטאור הזו שנקראת נועה קירל, כבר ניצחה בדרכה. האומנית המגה־כישרונית הזו הצליחה להחיות את הסקרנות הישראלית, שלא חסרות לה טרדות על הראש, בוודאי בימים מתוחים אלה, עם תחרות האירוויזיון שבשנים האחרונות נהפכה שמורה בעיקר לקהילות אוהדים נאמנים, ביניהן כותבת שורות אלה. מה לעשות, העולם התקדם משנות ה־90.
הרייטינג המפוצץ שהובילה אליו בחצי הגמר כבר היה ניצחון בפני עצמו. היא מעניינת, מצוינת, סוחפת ומביאה גאווה. הנאמבר של "יוניקורן" תואם את ימינו, הוא מלהיב, וכשקירל מופיעה על הבמה, זו ההמחשה הטובה למושג "עוצרת נשימה".
בחודש שעבר חגגה 22, כל כך צעירה וכבר עם דרך וקריירה מפוארת. אני מאחלת לה מכל לבי שתיהנה מכל רגע ורגע באחת מחוויות חייה בקריירה כמייצגת את ישראל באירוויזיון. אני מאחלת לקנאים והלא מפרגנים שיחיו ויתפוצצו. ואני מאחלת לעם שלנו עוד הרבה רגעים של התלהבות ושמחה נטולי ציניות ישראלית כפי שנועה קירל גרמה לרבים מאיתנו להרגיש השבוע בשלוש הדקות הפנומנליות שלה. זהו כבר ניצחון ענק.
מור"ק משוקולד
שנתיים אחורה, מבצע שומר החומות, אנחנו המשפחה החדשה בבניין בגבעתיים. בת ה־3 שלי אז עפה על המינגלינג עם השכנים באמצע הלילה במקלט, אזעקה אחרי אזעקה, וממנפת עוד: "נכין כדורי שוקולד ואחלק באזעקה הבאה".
השקיעה בביצוע והמתינה לקיו מחמאס. שתיים בלילה, אזעקה, החצי השני שלי שולף את הבנות מהמיטות ורץ איתן - על ידיו - למקלט. אני, שולפת את מגש כדורי השוקולד מהמקרר ורצה איתו למקלט, כשבדרך עפים לי כמה במדרגות.
עייפה ונרגשת מתיישבת הקטנה עם המגש על ברכיה ומחכה לשכנים. שנשארו לישון. המור"ק הקשוח לא גרם לרמטכ"לית הקטנה לוותר על תמונת הניצחון, ועם תחילת הסבב הנוכחי יצאה גדולה והתריעה: "באזעקה הראשונה אני מוכנה עם כדורי שוקולד". ילדים זה שמחה!