בעת זו יש חשיבות לכך שבמטה הכללי של צה"ל ישלפו מהמדף המאובק את ה"טקסט־בוק" בנושא הרתעה. נראה ששכחנו את מהות המושג.
התפיסה העומדת בבסיסה של דוקטרינת ההרתעה היא כי זו מושגת כאשר לא מעמידים אותה למבחן. הרתעה מורכבת משני חלקים: יכולות צבאיות מרשימות – מהן יש לנו בשפע; וסימון לצד השני שאתה לא חושש משימוש בכוח. במהלך האירוע שכעת עונה לשם מבצע "מגן וחץ", ישראל חיסלה חמישה בכירים בג'יהאד האסלאמי, בתקיפות שהגיעו כשבוע לאחר ירי של יותר ממאה רקטות לשטח ישראל.
הרוג מפגיעת רקטה ברחובות; פגיעה ישירה במבנה בשדרות
מפקד פיקוד העורף ברחובות: "המקלט לא היה בשימוש והפך להיות מחסן"
"חושב לעזוב את העיר": תושב שדרות שביתו נפגע מרקטה משחזר את רגעי האימה
מאז המתקפה שפתחה את המבצע המתינו בהישראל לתגובה, שהגיעה רק לאחר יותר מ־30 שעות, שבהן שגרת החיים בעוטף עזה השתבשה לחלוטין. ביישובי האזור לא התקיימו לימודים, מקלטים נפתחו בערים מסביב לעוטף עזה ועד לבאר שבע, ומההיסטריה - גם במרכז ובשרון (אף שנציג פיקוד העורף הבהיר כי "אלה לא הנחיות שלנו"). ערוצי הטלוויזיה השונים הצטרפו כמובן לחגיגה. פרשנים, בכירים, מומחים ואנשי צבא לשעבר פקדו סביב השעון את האולפנים, בניסיון להעריך מה תהיה עוצמת התגובה של ארגוני הטרור ברצועה - ומתי היא תגיע.
חייבים להודות באמת: ההצלחות הטקטיות בפעולות המבצעיות של הימים האחרונים אינן מהוות הרתעה. כל הפעולות שישראל עושה מעבירות לצד השני מסר ברור - של חשש גדול.
למעשה, חמאס והג'יהאד האסלאמי פעלו בחוכמה בכך ש"ייבשו" אותנו יום שלם מבלי להגיב. מבחינתם זו הייתה החלטה לא פחות מגאונית. לא ברור אם הייתה מכוונת, אבל לא אתפלא אם כן. ההחלטה לא להגיב בצד השני – אם נעשתה באופן מכוון - אינה קשורה ליכולות הלחימה של היריב, אלא ליכולת שלו לעצב לנו את התודעה. לוחמה פסיכולוגית במיטבה.
משרד ההגנה האמריקאי מגדיר לוחמה פסיכולוגית כ"שימוש מתוכנן בתעמולה ובפעולות פסיכולוגיות נוספות, שמטרתן העיקרית להשפיע על הדעות, הרגשות, היחס וההתנהגות של האויב, בדרך שמסייעת להשגת מטרה לאומית". כדי לטרגט את המסרים שלך לצד השני באופן מדויק, צריך להבין מי הקהל שלך ומה מפעיל אותו.
למעשה, הצד השני יודע בדיוק מה מפעיל את הקהל בישראל, והוא לא מפסיק לנצל את הידע שלו. הוא זה שמכתיב את כללי המשחק בצורה כמעט מוחלטת, כאשר אצלנו לפחות רבע מדינה משותקת והשאר עסוקים בלייצר תרחישים.
כולם יודעים שתהיה מערכה נוספת, השאלה היחידה היא מתי. אבל שאלה קשה יותר נוגעת למשוואת ההרתעה - כמה צריך להכות את האויב כדי שתיווצר הרתעה. כמה צריך להכות באויב כדי להביא לשקט לשנתיים־שלוש. מיטוט חמאס, או בעגה הצבאית הכרעה, לא אפשרי בעת הזו. לישראל אין רצון או אינטרס אמיתי למוטט את חמאס. היא רוצה אותו ברצועה. לכן ישראל גם עושה כל שבכוחה כדי להוציא את הארגון מחוץ למשחק; זאת אף על פי שגישה זו לא משנה במאומה את מאזן הכוחות ומעניקה לחמאס פטור מאחריות. אבל נניח שהתרחיש שחמאס יצטרף למערכה היה מתממש – לישראל לא היה מנוס מלצאת למתקפה רחבה יותר, שתכלול גם פגיעה בבכיריו ובמתקניו.
מערכה כזו תעוצב על פי ההיגיון המסדר הבא: כמה שנכה יותר, כך חמאס יחשוב פעמיים ואף שלוש לפני שיעז להיכנס עם ישראל לסבב נוסף. הוגי המדיניות כבר קיבלו על עצמם את רעיון הסבבים, שעל פיו יש להאריך את משך תקופת השקט בין סבב לסבב, תוך שאנו מעלים "המחיר" או העלויות שאנו גובים מהצד השני בכל סבב.
אלא שמדובר באשליה בלבד. אנו מנסים לכפות פרשנות רציונלית על אויב לא רציונלי. ההיגיון שעל פיו ככל שחמאס יוכה מכות קשות יותר כך הוא ישותק למשך זמן רב יותר - לא עומד במבחן המציאות. מבצע מוקד במלחמת ששת הימים – מבצע הפתיחה של המלחמה - היה אחד המוצלחים ביותר של צה"ל, שלכאורה אמור היה להביא להרתעה היעילה ביותר. אולם בדיעבד זה הספיק לשש שנים, שלאחריהן פרצה אחת המלחמות הקשות ביותר שידעה ישראל. לעומת זאת, לאחר מלחמת לבנון השנייה, שבה נעשו לכאורה כל הטעויות האפשרויות, הושגה הרתעה משמעותית מול חיזבאללה בלבנון.
המסקנה היא שאם במערכה הקלאסית הרתעה הושגה עם תמונת ניצחון ברורה, עם הנפת הדגל בשטח האויב, הרי שבתקופתנו הרתעה מושגת באמצעות מלחמה על התודעה. מי שמשפיע על השיח - משפיע על מה שייצרב בתודעה. הניצחון של האויב על התודעה מושג מעצם העובדה שכל כלי התקשורת בארץ עסוקים בפרשנות ובניתוח התנהגות חמאס.
תורת המשחקים
לכן מקבלי ההחלטות שלנו צריכים להבין שאת ההרתעה לא נשיג באיומים ובנאומים. אז איך כן ניתן להשיג את אותה הרתעה מיוחלת?
הבה נעשה תרגיל מחשבתי בעזרת תורת המשחקים: כדי להשיג הרתעה צריך להוציא את קבלת ההחלטות מהגורם האנושי וליצור מערכת אוטומטית בעלת תוצאות צפויות וידועות מראש.
תחשבו על מערכת אוטומטית המבוססת על בינה מלאכותית, שמייצרת בעצמה את השיקולים הקובעים עבורה מתי להגיב ובאיזו עוצמה. כך, באמצעות למידת מכונה - על כל פעולה של הצד השני, יחושב תג מחיר.
מדוע בכוחה של מערכת כזו לעצב את התודעה? משום שכאשר בתווך מצוי הגורם האנושי שמחליט, המדינה – ובמקרה שלנו ישראל - נתפסת כאכזרית וכלא אנושית. בעזרת "מנגנון תג מחיר" אוטומטי, ללא שום התערבות שלנו, אנו בעצם מסירים את האחריות מעצמנו, מעבירים אותה לצד השני ובאותה הזדמנות משחררים את עצמנו משיקולי לגיטימציה.
הבינה המלאכותית תתבסס על נתוני העבר, תשקלל נתונים כמו המצב בזירה הבינלאומית, מורל הכוחות, מזג האוויר, לחץ מפנים ומחוץ – ותקבע מהי הפעולה הנדרשת כדי להשיג את ההרתעה היעילה ביותר. מדובר במערכת לומדת שתעדכן את התגובה שלה על סמך כל אירוע נוסף; והיא תהיה יעילה, כי בצד השני לא יוכלו לנחש מה המסקנה של המכונה, וזה רק יחזק את ההרתעה.
כיום חמאס הרי מודע היטב לשיקולים שמנחים את ישראל. הוא יודע שהיא לא תשבור את הכלים, מכיוון שיש לה מגבלות על הפעלת הכוח. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שהיה תומך נלהב בישראל, התחלף; אין ממשלה יציבה; ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הגב לקיר וידו של חמאס על העליונה.
במצב עניינים שבו המערכת האוטומטית תבחר לעצמה את תג המחיר הראוי, כל האחריות על ירי חפים מפשע תעבור לצד השני. נכון, זה רק תרגיל מחשבתי, אבל הוא שופך אור על הבעייתיות של מדיניות ההרתעה שלנו כיום.
הכותבת היא חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, אוניברסיטת רייכמן, הרצליה