וזה אולי הנתון המעניין ביותר שעולה מימי מבצע מגן וחץ: זה היה השבוע השקט ביותר ביו"ש בשנה האחרונה. דווקא בימים שבהם הפלאנו את מכותינו בג'יהאד האסלאמי, תוך כדי המשך מעצרים נרחבים ביו"ש, נרשמה שם ירידה דרמטית באלימות העממית ובטרור. זאת לא הפעם הראשונה שאזור יו"ש שקט בימים שבהם ישראל חובטת בעזה. כך היה בצוק איתן, בחגורה שחורה, בשומר החומות ובעלות השחר. אבל על רקע האלימות הגואה שם בשנה האחרונה זה עדיין נתון מפתיע, שקשה למצוא לו הסבר מקיף.
אחת התשובות היא שלרוב הפלסטינים אין סימפתיה לגא"פ, שהוא ארגון שאין לו שום דבר להציע לבד מאג'נדה רצחנית. התשובה היותר מעמיקה היא שלרבים מהפלסטינים פשוט יש חיים. כ־180 אלף מהם מוצאים את פרנסתם בישראל או בהתנחלויות. הם מרוויחים שכר שהוא פי שישה ממה שהיו מרוויחים בשטח הפלסטיני. הילדים שלהם אוכלים טוב, לבושים טוב ויש להם מה להפסיד.
בעיות היסוד של עזה הן בראש ובראשונה מים, אנרגיה ותעסוקה. צה"ל יודע לפגוע במחבלים, אבל אין ביכולתו לספק ל־2.2 מיליון תושבי עזה את צורכי הקיום שלהם. מערכת הביטחון הציגה לקברניטים שורה של פרויקטים שיכולים להבטיח מציאות טובה יותר בדרום – עכשיו נראה אם יש להם האומץ להתקדם בנתיב הזה.
הפרויקט המשמעותי ביותר הוא "גז עבור עזה" (באנגלית זה נשמע יותר טוב): צינור שיאפשר לישראל למכור לעזה גז שיפעיל את תחנת הכוח, ובאנרגיה הזאת יפעיל גם מתקן התפלה. זה פרויקט שיוכל לפתור את שתי הבעיות החמורות ביותר ברצועה: אנרגיה ומים. אחריו עומדים בתור שורה של משקיעים פלסטינים, ישראלים ומצרים, שמוכנים להשקיע בפרויקטים שיניעו את הכלכלה העזתית ויצמצמו את האבטלה האדירה (44%) שם. רעיון נוסף שהציגה מערכת הביטחון הוא לאפשר לתושבי עזה לצאת לעולם דרך שדה התעופה רמון. כיום הם נדרשים להיטלטל שעות ארוכות בדרך לקהיר או לעמאן כדי לצאת לעולם.
התרעות פיקוד העורף