וכמו להשלים את תמונת פרצופה הסוריאליסטי של המדינה בימים אלה, נוכחנו לראות שהוחלט לקצץ 100 מיליון שקל מתקציבה של הרשות לחדשנות. כמה אופייני לממשלה הזו, שממוקדת בהישרדותה ומעניקה מיליארדים לחרדים ומיליונים נוספים לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ולשר השיכון יצחק גולדקנופף, בניגוד לחוק מכספי עודפים צפויים, שלמעשה נכון להיום לא ידוע אם יהיו או לא. מה שנקרא, רשומים על הקרח.
מי שיתעמק בתקציב הזה לשנתיים הבאות ויחפש בו סעיף שאמור לתת פתרון לאחת הבעיות המעיקות על החברה הישראלית - הדיור הציבורי – יתאכזב. 30 אלף משפחות ממתינות היום לדיור ציבורי, אלפי דירות של הדיור הציבורי מוזנחות שנים וזקוקות לתחזוקה, 180 אלף משפחות עניות שמקבלות סיוע בשכר דירה, ששכרם לא עודכן ב־20 השנים האחרונות, מקבלות היום כ־20% מעלות של שכירות דירה זולה. חלקן ייזרקו בתקופה הקרובה לרחוב, כשאין שום התייחסות בתקציב למצב החמור הזה.
מערכת בריאות הנפש, אחת המערכות המוזנחות ביותר, מצויה במשבר נורא. עם מחסור חמור של רופאים, מיטות ומקומות אשפוז. היא זועקת לסיוע ולעזרה יחד עם אלפי פגועי נפש, עם תקציב שעודכן לאחרונה ב־2019, בשעה שהצורך והדרישות גדלו לאחרונה מאוד. אולם, גם היא נותרה בתקציב הזה ללא מענה.
המוזר והמדאיג כאן זו לא רק עזות המצח בתקצוב המגזרי וחלוקת הכספים החזירית, כמוה לא הייתה כאן מאז הקמת המדינה. שכן, כל זה קורה לצד ההתעלמות של הממשלה מכל הנורות האדומות, מאזהרות כלכלנים, מומחים, גורמים בינלאומיים. ובקואליציה הזו של 64 נבחרי העם לא קם צדיק אחד בסדום שיאמר: "בואו נעצור כאן, נבחן את המצב. יש כאן עם, מדינה, יש פה ציבור גדול שזועק, יש כאן צרכים חשובים נוספים, חוץ מהדאגה לאברכים".
כולם זוכרים כיצד נהג בזמנו שר האוצר נתניהו, כאשר הפעיל ב־2003 את מדיניות "השמן והרזה". בדיוק ההפך הגמור ממה שהוא עושה היום כראש ממשלה. מה שמוכיח שנתניהו היה חייב להיכנס לנבצרות. שכן, אפשר לומר בוודאות שאלמלא הסתבכותו המשפטית, זו לא הייתה ממשלתו וזה בטח לא היה תקציב המדינה לשנתיים הבאות.
צא ולמד מכל זה איך הייתה נראית היום המדינה, אילו הממשלה הזו הייתה מצליחה לבצע את ההפיכה המשפטית. היה לנו היום בג"ץ אחר, פסקת התגברות וממשלה שיכולה לעשות ככל העולה על רוחה.
התרעות פיקוד העורף