איכה תגיע הדוגית לחוף? | רון מיברג

"מה קרה?", אני שואל. אם לא היה שלוש לפנות בוקר, הייתי שואל "מה שלומך?". מרלין לא מגיבה טוב לתהיות כלליות. בעיקר משום שקורה לה הרבה. לפני שנתיים נאלצה להרדים את כלבה האהוב; שנה לפני כן רצתה להרדים את הגבר האיטלקי שהיה בחייה, הרגאצו שלה, אבל התפשרה ועזבה עם מזוודה את דירת הפאר המעוצבת שלו.

מאז מות ג'ורג' בעלה מדום לב בברקלי, הפכה בדידות לדרך חייה. מרלין היא מי שסן פרנסיסקו הייתה פעם הגינה שלה. בפגישה איתה בבר במנהטן לפני כמה שנים, שבמהלכה בכתה ערב שלם על כתפי, התרשמתי שמרלין חשבה שדום הלב של ג'ורג' היה לגיטימי; מוצא של כבוד בהתחשב בחטאיו ובבוז שרחש לחייו של הזולת. לטעמה, ולו רק בגלל הנזק הבלתי הפיך שגרם לה, היו צריכים לחבר אותו למצבר של מכונית.

במהלך האתנחתה שלה אני תוהה, האם הייתי מאוהב במרלין? מחשבות לא סדורות, אבל לא בלתי מסקרנות. זה היה מפגש זוגות בשנות ה–70, ובידידות היו ארבעה נתיבים. חובה להודות שהתבוננתי בה, מכיוון שקשה היה להסיר עיניים ממי שנראתה כמו המיטב של ג'יימי לי קרטיס וטרי האצ'ר. את מה שלא אהבה בפניה - היה לה אף של קיסר רומי עם עיקול דומיננטי - הסתירה בשיער ארוך שנפתח ונסגר כמו וילון. היא למדה איור עם נעמי באוקלנד. אלמלא חוסנם של הנישואים שלנו, ספק אם הייתי פוגש את מרלין.

כבר שנים שמצבה הכלכלי הקשה מדיח אותה מהמרכז הסואן של רומא אל שכונות עוני פרבריות מכוסות גרפיטי וציורי איברי רבייה מוגזמים. הירושה הזעומה שלה התייבשה. בהסדר שעליו חתמה עם הנושים של ג'ורג', היא לא קיבלה לירה. האמינו לה שלא היה לה חלק בהונאה ופטרו אותה מחלקה בחוב בגובה תקציב של מדינה קטנה. במקום ללכת לכלא, הרשו לה לעזוב את אמריקה. מכיוון שהיא מרלין, היא קנתה בשארית המזומן כרטיס ביזנס לרומא. כדי שהפפראצי יצלמו אותה עולה למטוס כמו מוניקה ויטי בדרכה לחופשה רומאית עם מסטרויאני.

למה לי? אני מתייסר במיטה. בחדשות המקומיות נקרא ג'ורג' ברני מיידוף הקטן. ברוקר בורסה שרמנטי שקליינטים רבים הפקידו אצלו כספים להשקעה; בעסקה סיבובית שפרטיה גרמו לי סחרחורת, נותרו כולם בלי שני סנטים לשפשף אחד בשני. כדי להחביא את פועלו הנכלולי - שוטרי הבורסה אמרו פלילי, שערורייתי ונטול מצפון - החתים ג'ורג' את מרלין ללא ידיעתה על ניירת שהפכה אותה שותפה לדבר עבירה. בוני וקלייד מגבעות ברקלי.

"ביום ההולדת שלי ג'ורג' הפתיע אותי בארוחה ב'French Laundry' בנאפה. האוכל היה נפלא. לרגע אחד זיהיתי בברון השודד את הג'ינג'י המצחיק שבו התאהבתי. השף קלר ניגש לדבר איתנו. הייתה לנו סוויטה בפונדק. הבאתי את כותונת המשי השחורה, למקרה שיהיה נס וג'ורג' יתעורר מהתרדמת המינית שלו. כמובן שהיינו שתויים. אחרי חודשים - למה חודשים? שנים - שלא נגענו, הייתי בטוחה שבלילה ההוא נהרוס את החדר כמו לד זפלין. ג'ורג' הלך לשירותים עם מגזין והתיישב עם דלת פתוחה. זהו".

ישבתי במיטה קפוא כמו קורה תומכת בזמן שמרלין קנתה אספרסו. לא היו סליחה ומחילה למה שג'ורג' עשה, אבל לא רציתי להיות איש סודה של מרלין. הנטל היה כבד מדי. לא משנה כתגובה למה, המענה המיידי אצל אנשים מסוימים הוא התנזרות מיחסי מין כפעולת ענישה אינסטינקטיבית. נשים נוקטות בזה יותר מגברים לדעתי. הן לא רוצות לגעת בגבר שדוחה אותן. זאת תעלת ניקוז שבה זורמת מרירות קיומית הרסנית שמציפה את החיים, ממררת את הבקרים ומאמללת את הערבים.

קשה לשקלל שיחות במהלכן, במיוחד כשאתה מטושטש, אבל השיחה עם מרלין, שהייתי יכול לחיות בלעדיה, הזכירה לי את ימי הדמדומים, את השטח המפורז של הנישואים. לילות שבהם רתחתי בעורי בציפייה לאשתי שתבוא לחדר השינה, כשהלכתי לישון מוקדם בכוונה או עשיתי את עצמי. היא כבר לא הייתה מי שהעירה אותי בלילה משום שבא לה עליי. זה נמשך זמן רב מדי, היה מעבר להבנתי המוגבלת, הביס אותי ועשה אותי בלתי כשיר לחלוטין לחיים נורמטיביים. אין מענה רגשי הולם לגילוי שאשתך רואה בך סריס שימושי.

חבר מבוגר ממני אמר לי שגברים מזיינים בחוץ כדי להישאר בבית. זה היה זר לי ולא בטוח שזה מדויק. לא הייתה שאלה בדבר תאריך התפוגה של הליבידו שלי למרות מעידות בדרך. גברים משקרים כשהם אומרים שהם זקורים ונכונים מאה אחוז מהזמן. כשאף אחד לא רואה, הם הולכים להשתין עם "מלחמה ושלום" או צופים בסטורמי דניאלס.

אחרי שעזבנו את סן פרנסיסקו, נפגשנו פעם אחת בניו יורק, פגישה שהייתה בהולה ומוחמצת. בקיץ 82' הם באו לבקר אותנו בתל אביב. הייתה מלחמה. הבת הבכורה שלנו נולדה. לא היינו מרוכזים ואין ספק שאכזבנו אותם. הם הביאו לאנולה מתנה קלאסית לתינוקות מטיפאני'ס. רעשן, נדמה לי. גרנו במיין כאשר הפרשה של ג'ורג' עלתה לכותרות.

פעם אחת בלבד אחרי שאבק השערורייה שקע, אחרי שהכריחו אותה למכור את הבית ואת כל נכסיה ואחרי שגלתה לאיטליה, פנתה אליי מרלין בבקשת עזרה. היא התנסחה בזהירות, והמילה ״עזרה״ לא הופיעה במייל. לא הייתה לי עבודה להציע לה, משום שעבדתי עם נעמי. אבל היה לי בית גדול וריק, מלא זיכרונות, שדים ורוחות, ואמרתי למרלין שהיא מוזמנת לחיות בקומה השנייה, לצאת ולבוא כאוות נפשה. הבית לא יעלה לה כסף. מתשובתה המהוססת - מסיבות שונות אני מניח - הבנתי שאסור היה לה אז לחזור לאמריקה.

"ראינו את הסטונס בפריז. הופעה מדהימה. אפילו ג'ורג', הוואספ עם מטאטא בתחת, קם על רגליו ועשה עצמו רוקד. צעקנו עם הקהל: I Can’t Get No Satisfaction. היה לנו חדר ב'ג'ורג' ה־5' עם דום פריניון על הקרח. העור שלי להט כמו כווייה. מרוב שהייתי בטוחה בעצמי, חשבתי להתחיל בלעדיו בזמן שישתה לגימה של פאקו רבאן. אבל הוא יצא מהשירותים, נפל על המיטה ונרדם.

"פעם אחרת ראינו את דילן בדבלין. היינו בפונדק שבו נהג ג'יימס ג'ויס להתארח. במקום לחכות לג'ורג', שלחתי לעברו ידיים. ג'ורג' תפס את ידי בלפיתה כמו צבת ברזל והצמיד אותה למיטה. זאת לא הייתה הגרסה שלו למשחק מקדים. אז הבנתי שמה שהיה בינינו מת. השאלה הייתה אם להמשיך עם האינרציה".

לפעמים אנשים מתקשרים לא משום שיש להם דבר מה דחוף לומר. הם מתקשרים כדי לשמוע את קולם ואת הדברים האינטימיים ביותר התוססים בתוכם ומרעילים אותם. האיש מעברו השני של הקו זניח לחלוטין. לא מפתיע, חשבתי, שמישהו עם מטען אשמה כמו של ג'ורג' וחיים בחשש מתמיד שיתפסו אותו בעבירה שלא הייתה ממנה תקומה, יתקשה לקיים חיים נורמטיביים.

אבל אם אינך כשיר יותר ולא משתוקק לגעת באשתך בבירות עולם שונות, מה הטעם לנדוד מקונצרט רוק למשנהו, מריביירה לאגם איטלקי עם מי טורקיז עמוקים, ולהתעלם ממנה. הלכנו פעם ליועצת נישואים נחשבת, פגישה שבה התלוננתי בדיוק על כאב הדחייה שמרלין חלקה איתי. זוגות מייצרים את זן הכאב המייסר האופייני להם, ושלנו היה שונה מזה של מרלין וג'ורג' אבל שכן באותו בניין.

היועצת אמרה שזאת ברירת מחדל אומללה ביותר להפסיק לקיים יחסים, לא משנה למה. כפעולת עונשין זאת הדרך הבטוחה ביותר להתרסקות. אני מפצירה, היא אמרה, לשקול את זה שוב.

אחר כך היא אמרה משהו שבזמנו נשמע באוזניי מדויק וחד כתער וברבות השנים הצטננה התלהבותי הראשונית מאבחנתה. כיום היא מקוממת אותי. לבני זוג יש איברי גוף משותפים, היא אמרה, כמו פירומנית ששופכת דלק על מדורה. שדיים, וגינה ופין - היא השתמשה בסלנג בוטה שלא נוח לחזור עליו בעיתון - ואתם חולקים אותם.

אין איברי גוף משותפים. אף אחד אינו אמור להקריב חלקי גוף אינטימיים בשם נישואים וזוגיות או במאמץ לשמור עליהם. כאשר מישהו חודר למרחב הפרטי שלך ללא רשות, הוא עובר על החוק. לא משנה כמה רומנטי ומשרת אינטרסים אישיים זה נשמע ברגע שזה נאמר.

היועצת אמרה שמותר כמובן לסגור את הבסטה או להפסיק לקיים יחסים, אבל היא לא המליצה על זה כטקטיקה. הטרמינולוגיה שלה הייתה שגויה. ניתן היה לחשוב שהיא ואני תיאמנו עמדות לפני הפגישה שהידרדרה לשיחה אומללה ולא אפקטיבית. מי שחי מספיק יזכה לראות את הכוכבת הראשית של האחים יולנדה יורדת מהטרפז כשנמאס לה.

מאז השיחה האחרונה עם מרלין בחורף האחרון במיין, לא שמעתי ממנה. אני לא בפייסבוק, אבל לפעמים - כך אומרים לי - היא מעלה איור חדש של כלב או חתול. היא תמיד מציירת אותם עם קולר של גוצ'י.

אינני יודע כמה רחוק לפאתי רומא הרחיק אותה מצבה, או כיצד מרלין שורדת. מניסיוני אני יודע שהעבר הוא ארץ אחרת והדרך אליה חסומה במפולת סלעים שאף אחד אינו טורח לפנות. מפולת סלעים צריכה לחסום נתיב תנועה ראשי, כדי שמחלקת עבודות ציבוריות תצא לשטח.