מהנעשה בערוץ "המורשת" (14), אתמול: יושבים באולפן "פרשני" ושדרני הערוץ, ומטנפים על לוחמים שעוד לא נקברו. הנה מבחר ציטוטים מדויקים: "בוא, גם את זה צריך לשים על השולחן, לוחם ולוחמת לבד, 12 שעות בלילה... בבוטקה מטר על מטר, יש פה טעם לפגם, אם כבר בחרתם לשים שם גדוד מעורב, יש פה חוסר מקצועיות... יש פה זלזול בערכי הצבא, יש פה אג'נדות שמאל מטורפות, אנחנו פשוט פוחדים להגיד את זה, כל זה יש פה. אבל זה חוסר אחריות וזה גורם לפגיעה בחיילים".

אירוע חריג בדרום: שלושה לוחמים נהרגו בפיגוע בגבול מצרים
"הבטחת שאנחנו לתמיד אבל נשארתי לבד": חברתו של סמ"ר אוהד דהן ספדה בדמעות

חבר פרשני הזבל הללו יושבים ומטנפים לוחמים שנפלו, ועוד מדברים על פגיעה בחיילים. הם מסיקים מסקנות, מבצעים תחקיר שדה, עוברים למשפט שדה וגזר דין. מפזרים רמיזות מכוערות, מתנפלים על אנשים שלא יכולים להשיב, כל זה בטרם יבש הדם, בטרם כוסו הקברים בעפר. ערוץ מורשת הביביזם בתצורתה המחליאה ביותר.

כשיש קרדיט לחלק, קופונים לגזור או כבוד לקבל, הם בראש התור. מהללים ומשבחים את המצביא נתניהו, שמהלל ומשבח בתורו את כוחות הביטחון, את היחידות המיוחדות, את הלוחמים, את מי לא (אחרי "מגן וחץ"). כשיש תקלות, הם מתנפלים על הלוחמים. הקטין לעשות אחד הליצנים שם באולפן כשכבר קבע שהנופלים בפיגוע בשבת הם פריפריה, כי רק פריפריה נהרגים. תלכו לקפלן, המליץ, לא תמצאו אותם שם.

הוא כבר קבע, נניח, שליה בן נון היא ישראל השנייה הפריפריאלית (ראשל"צ). הוא יודע שבקפלן אין לוחמים (קפלן, כולו לוחמים. בכל הגילים, גדלים, צבעים, מינים, יחידות וזרועות). הוא ממשיך להפריד בינינו לבין עצמנו.

תזכורת: פברואר השנה. ממש לא מזמן. כוח של גדוד לביאי הבקעה יוצא לפעולה במחנה הפליטים עקבת ג'עבר ליד יריחו. תוצאות הפעולה מרשימות בקנה מידה, אפילו יותר מפעולות דומות של יחידות עילית: חמישה מחבלים הרוגים ושני מחבלים נוספים פצועים קשה. מרבית הכוח שתקף את המחבלים הורכב מלוחמות. סגן א', מפקדת הפעולה, התראיינה אז ואמרה: "אנחנו לא פחות טובים וטובות, זו התשובה למי שפקפק בגדודים המעורבים".

תספרי את זה למכונת הרעל, סגן א'. אלה כבר גזרו את דינם של לוחמי צה"ל ומפקדיו, בטרם הסתיים השלב הראשוני בתחקיר. אז שיהיה ברור: תוצאות הפיגוע אור ליום שבת בדרום קשות. מחבל בודד לא צריך להרוג שני לוחמים, הוא גם לא צריך להצליח להרוג לוחם נוסף בקרב נגד חפ"ק המח"ט. ועדיין, זה קרה. זה קורה. זה יקרה. יש לנו מאות דוגמאות שבהן זה קרה בעבר. רוצים להיזכר באחת?

בבקשה: סמ"ר בראל חדריה שמואלי, הצלף שנהרג על הגדר בעזה באוגוסט 2021. מכונת הרעל לא שבתה גם אז, אלא שאת מרבית ההתנפלות הם מיקדו בראש הממשלה נפתלי בנט. משלחת ביביסטית מכובדת הגיעה ללוויה, טינפה אותה, צרחה על הקצינים ובשלב מסוים נשמעה ביביסטית בכירה נותנת את ההוראה "עכשיו תצעקו בנט בוגד". והם צעקו.

הנכס הזה ניטל מהם. בנט כבר איננו, האחים המוסלמים גם. כלומר, הם קיבלו את התקציבים שהובטחו להם גם בממשלה הנוכחית, אבל קשה להאשים אותם. אז על מי מתנפלים? על ראש הממשלה? לא. על צה"ל, על "המשפטנים", על "האג'נדה השמאלנית", על "הפרוגרסיבים", על כל מי שלא בא להם טוב בעין, חוץ מזה שמעל כולם. כי פתאום, אין ראש ממשלה בישראל.

מה האמת? קשה, וכואבת. מקרים כאלה תמיד היו ותמיד יהיו. בצוק איתן (נתניהו ראש הממשלה) הרגו מחבלי חמאס חמישה לוחמי חי"ר מנוסים (קורס מ"כים) באישון לילה, כשהיו על פילבוקס. זו לא הייתה עמדה מבודדת ולא היו שם "חייל וחיילת". ארבעה מחבלים חטפו בלבנון שמונה חיילי חי"ר של הנח"ל. בליל הגלשונים חדר מחבל על גלשן לישראל, הרג שישה חיילים ופצע עוד עשרה. בוואדי חרמיה, לפני 21 שנה, ירה צלף פלסטיני ברובה מאולתר למוות בעשרה ישראלים, שבעה מהם חיילים.

ככה זה במלחמות. אנשים, גם לוחמים, עושים שגיאות. גם מפקדים. מה שהתווסף לנו בעידן הנוכחי, הוא מכונת הרעל שעושה מכל זה מטעמי ארס על גבם של לוחמינו, בטרם הספיקו להיקבר. למה? כי הם יכולים. הרי כשהם ישבו שם באולפן במהלך מסע הלוויה של רעיית נשיא המדינה נחמה ריבלין, וטינפו שקרים כלשהם על תרומת הריאות שקיבלה וכיו"ב, צקצקנו בלשוננו וזפזפנו הלאה. כשהם מכתימים ציבור שלם בתואר "בוגדים", כשהם מאשימים לוחמים וקצינים שבילו עשרות שנים בשדות הקרב כפרוגרסיבים, פוסט ציונים או סתם עוכרי ישראל, שום דבר לא קורה. התרגלנו. לבנו גס בגסותה של מציאות חיינו.

אסור להתרגל לזה. אסור לכופף את הראש או להושיט את הלחי השנייה. צריך להחזיר לאנשים האלה מלחמה שערה. כשהם משגרים מנוולים עם מגפון לטנף משפחה שכולה בקיסריה, כשהם מתנפלים על אל"מ מתן כהנא בקללות ובגסויות שהשטן טרם ברא, כשהם מגחיכים רמטכ"ל ("גדי גדי היזהר, רבין מחפש חבר") וכל מי שלא בא להם טוב בעיניים, צריך הציבור הישראלי הרחב, הגדול, השפוי והציוני, לתת להם להבין שנגמרו הימים שהפנינו את הלחי השנייה. אז מה שאני יכול, בכוחותיי הדלים, לעשות בטור הזה, הוא פשוט: אתם, אלה שישבו שם באולפן ופיזרו רמזים והכפשות על לוחמים שטרם נקברו - פשוט חלאות המין האנושי. תודה וסליחה.