בכנס רואי החשבון סיכם איתן יוחננוף, מנהל רשת הקמעונאות יוחננוף, את תובנותיו אלה בנושא יוקר המחיה. צריך להקשיב למי שבא מהשטח. לדבריו, הבעיה אינה בקמעונאים ברווחיות נמוכה מהמקובל וגם לא ביבואנים, שאצלם דוחות של יבואנים כמו דיפלומט חשופים לעין. הבעיה מונחת אך ורק לפתחה של הממשלה, שבעקבות המהפכה המשפטית שיזמה הפרה הבטחת בחירות וגרמה להתחזקות הדולר ולריבית המזנקת. הנגזרת מכל אלה היא האינפלציה המכה ללא רחם.
בשבוע שעבר הוא מצא את חדר הבריחה החמים והנוח, המכונה קבינט שרים לענייני יוקר המחיה, קבינט מיותר וחסר טעם כמו החמסינים של הימים האחרונים. למה מיותר? כי הממשלה מוצפת בקבינטים, אך לא בקברניט אחד. קבינט הדיור הוא דוגמה. מחירי הדיור ירדו? לא. הקבינט החברתי־כלכלי אמור לטפל ביוקר המחיה ובפערים החברתיים, אבל בפעמים שבהן הוא כונס הוא דן בעיקר בעבודות הרכבת בשבת. אז למה שקבינט יוקר המחיה של ביבי יצליח?
נדמה שאפילו לצ'רצ'יל לא היו בעיצומה של מלחמת העולם השנייה כל כך הרבה קבינטים, אבל ביבי עם כל כך הרבה כאלה מתקשה אפילו לנהל את המלחמה ביוקר המחיה. לו היה רציני, ניתן היה להגיע לרפורמות בחוק ההסדרים, כמו צעדים לעידוד התחרותיות, הפחתת רגולציה, הורדת מסים נקודתית ורפורמות בנדל"ן. בכל אלה נתניהו ושר האוצר לא נגעו, כי אצה רצה להם דרכם לאשר את התקציב ולקדם את הרפורמה המשפטית. אבל יש לו הזדמנות נוספת: ביבי מוזמן להכריז על גניזת הרפורמה המשפטית. שנייה אחר כך הבורסה תזנק, הדולר יצנח, והמשק יצמח. דקה אחרי זה אפשר לפרק את הקבינט.
חזרה מהפנטזיות למציאות. כדי לאפשר לכל אחד מ־20 חברי הקבינט לדבר 10 דקות בלבד בישיבה, כל ישיבה תימתח על פני 3 וחצי שעות. נגיד בנק ישראל, פרופ' ירון, הוצב רק במקום האחרון ברשימה החברים. קדם לו למשל ד"ר אבי שמחון, יועצו הכלכלי של נתניהו. בעוד פרופ' ירון הוא ליאו מסי של הכלכלה, ד"ר שמחון הוא אולי מאמן שוערים בליגה למקומות עבודה. ככה לא בונים קבינט שממילא פולש לתחומים שבהם משרדי הממשלה אחרים כבר מטפלים: משרד האוצר הקים ועדה לפירוק מונופולים וריכוזיות שתתמקד בשוק המזון; משרד הכלכלה הפעיל את הממונה על התחרות לטפל בבנקים ומאיים על יבואנים בלעדיים; משרד התיירות מגבש תוכנית ל"נופש בר השגה"; ועדת הכלכלה ממליצה על הפחתת המע"מ ומהלכים נוספים.
מעל כל אלה מרחפת רוחו של יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, שבלעדיו שום דבר לא זז. אהה. וכמעט שכחתי את שר השיכון, יצחק גולדקנופף, המגבש תוכנית להורדת מחירי הדיור, אך למרות זאת חטף מנתניהו על מחדלי רשות מקרקעי ישראל. נתניהו טען שהיא חוסמת את פיתוח היישובים בגליל באמצעות דרישה לדמי חכירה מופרזים, המכשילים מכרזים. גולדקנופף טען מצדו שהמדינה מקצה ליישובים הכפריים קרקע במחיר נמוך מיישובים אחרים.
ירי כזה בתוך הנגמ"ש מזמן לא נשמע. ועדיין, גולדקנופף, המתפקד כשר השיכון לחרדים, לא חטף עדיין את מלוא הביקורת על מחדל הדיור. בעוד מחירי הדיור זינקו ב־20% (עוד בממשלה הקודמת), מחירי המזון עלו בשנה האחרונה ב־5% בלבד, בדומה למדד לצרכן. לביקורת על יוקר המחיה במזון יש יחסי ציבור מצוינים. נכון שפערי המחירים מול אירופה (במיוחד במוצרי החלב) גבוהים, אבל הסיבה העיקרית היא המע"מ הגבוה.
הישיבה הראשונה של קבינט הדיור אינה מבשרת טובות. שר האוצר נעדר בנימוק מקורי שהוא כבר מכיר את החומר, כאילו הוא משתתף בסמינר אקדמי. שר הכלכלה הבריז מאחר ששהה בניו יורק. השניים, במיוחד בצלאל סמוטריץ', מבינים שביבי מנסה לעשות עליהם סיבוב, או במונחי יוקר מחיה - לגזור קופון.
השבוע ביקר בישראל סם אלטמן, יהודי אמריקאי בן 38, שהקים את חברת Open AI שדרכה פותח ה־ChatGPT הנישא בימים אלה בפי כל. אלטמן, שעשה שסיבוב ניצחון, סירב על פי הפרסומים להיפגש עם נתניהו בגלל המהפכה, אף שבביקורו נפגש עם כל העולם ואשתו. לפני שאמשיך, מספר מילים על ChatGPT המכונה "המהפכה הגדולה ביותר מאז נוצר האינטרנט". כדי להסביר מה הוא הצ'ט, העליתי מהאוב את המערכון של הגשש "הכה את המומחה", שהוא פרודיה על יושבי אולפנים המסוגלים להשיב על כל שאלה, כולל זו העוסקת במונח העברי לצ'ופצ'יק של הקומקום. לא בטוח ש־ChatGPT יהיה מסוגל לתת תשובה לשאלה נצחית זאת.
מנהל רשות המסים, ערן יעקב, סיפר לי השבוע שהוא שוקל לכתוב ספר לילדים על נושאי כלכלה וכסף. הוא פנה לצ'ט שהשיב בחיוב על השאלה אם כדאי לו לכתוב ספר ואפילו הציע לכתוב את הפרק הראשון. כל הטוב הזה נמנע כאמור מנתניהו, שאלטמן סינן אותו. עם זאת הוא לא יכול היה לסרב לשיחת נימוסים טלפונית. אז איך הופכים את הלימון של אלטמן ללימונדה? הופכים את השיחה האזוטרית איתו למעין קונגרס בינלאומי. מוסיפים לתפריט שיחה באישון לילה עם ענק ההשקעות הבינלאומי אילון מאסק ויוצרים מראית עין שלפיה ה־AI (בינה מלאכותית), לצד המלחמה ביוקר המחיה, הוא האישיו מספר אחת בישראל.
בהודעה מטעם ראש הממשלה נמסר שבנימין נתניהו שוחח בלילה בטלפון עם אילון מאסק. ״אנחנו בפתחו של עידן חדש לאנושות, עידן הבינה המלאכותית. הדברים משתנים בקצב מסחרר, וישראל חייבת לגבש מדיניות לאומית בנושא הזה. אילון מאסק דיבר על הצורך שממשלות יבינו את ההזדמנויות ואת הסכנות. ישראל יכולה להפוך לגורם משמעותי בעניין הזה בעולם. שוחחתי גם עם סם אלטמן, שהביע את הערכתו שישראל יכולה להיות גורם מרכזי בעולם בתחום. אני מתכוון לכנס בימים הקרובים צוותי חשיבה לדון במדיניות לאומית בבינה המלאכותית, הן בתחום האזרחי והן בתחום הביטחוני". יופי של ספין.
השיחה המאולצת עם אלטמן ועם מאסק מעידה על הצורך של נתניהו, כמעט בכל מחיר, להתחכך עם משקיעים בינלאומיים ולצטט אפילו דוח זניח של אנליסט זוטר מבנק ההשקעות ג'יי. פי. מורגן כדי להגיד שהכל סבבה. השבוע הוא שיגר את שריו לחו"ל כדי להוכיח שמשקיעים עומדים בתור ושישראל היא עדיין ארץ זבת חלב דבש והשקעות ולא זבת חוטם.
אופיר אקוניס, שר המדע, קרא מניו יורק להשקיע בישראל שהיא "מעצמת מדע וטכנולוגיה". שר האוצר סמוטריץ' מנה את רשימת המשקיעים (מרביתם יהודים) שהשתתפו בפגישה שקיים בפריז והסביר שישראל היא "אי של יציבות עולמית בכלכלה המודרנית". שר הכלכלה ניר ברקת נפגש עם הכלכלן הראשי של ענק הבנקאות ג'יי. פי. מורגן ודיבר על הטמעת טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית. החיזור הלוהט אחר משקיעים זרים הוא מביש, פתטי, חנפני וגובל בזילות המותג ישראל. פעם, וזה לפני שנה בלבד, לא היה צריך לחזר אחרי אף אחד. המשקיעים עקבו אחרי הכסף והגיעו על אוטומט לישראל.
נתניהו של היום יוצא מכליו כדי להסיט את סדר היום מהצרות המשפטיות. הוא ישמח לטלפן אפילו לאופיר חיים, מאמן הנבחרת הצעירה, בעקבות ההישג המצוין במונדיאליטו. הוא התמוגג מנחת כשהזמין ללשכתו את שחקני בית"ר ירושלים על זכייתם בגביע ותוך כדי כך נגח בכדור. ביבי בורח מבשורה.
המאמץ העיקרי שלו מתמקד בצורך להתקבל מחדש למועדון הכלכלה הבינלאומית, הכולל פורומים כמו ועידת דאבוס בשווייץ. זה לא יקרה כל עוד הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן לא יעניק את הוויזה המיוחלת לצורך מפגש איתו - וזו לא תגיע כל עוד הרפורמה לא תגווע סביבו וסינון היועצים סביבו הבזים לביידן יהיה קצת יותר קפדני. נתניהו יסתפק בינתיים בשיחות זום עם משקיעים בינלאומיים. האיש שהיה פעם כוכב רוק כמו מיק ג'אגר מבטל פעם אחר פעם השתתפות בכנסים שונים מחשש להפגנות נגדו.
האם יש כיסוי בפוליסת ביטוח כנגד הטרדות מיניות? את מי ניתן לתבוע אם קיבלנו מידע שגוי מ־ChatGPT, ביצענו עסקה כושלת ונפלנו. עו"ד אורי אורלנד, 74, הוא איש ביטוח ותיק. לאחר שנשא בתפקידים בכירים בענף הביטוח, הקים ב־1985 את אחד המשרדים המצליחים בתחום ייעוץ הביטוח. נושא ביטוח נושאי משרה עולה לכותרות בעקבות עשרות תביעות שהוגשו נגד חברי דירקטוריון ובעלי תפקידים בכירים בחברות בורסאיות.
בימים אלה הוא הוציא לאור ספר בשם "ביטוח אחריותם של נושאי משרה בישראל" בהוצאת פוליסה. הספר מבהיר סדרת סוגיות השנויות במחלוקת שכל בעל תפקיד חייב לדעת. ביטוח אחריות נושאי משרה שונה מכל תחום ביטוח אחר המוכר לנו. חלק גדול ממנו מרוכז בידי מספר קטן של סוכנויות ביטוח מתמחות. פוליסת ביטוח זאת נחשבת למורכבת במיוחד. רוב הסייגים לפוליסה נבחנים בדיעבד, עם סיום ההליכים המשפטיים ולא מראש. המבוטח מגן על עצמו במימון חברת הביטוח. אבל ההגנה היא לא אוטומטית.
כך למשל, המחוקק אוסר על רכישת ביטוח אחריות מפני נזק שמקורו בפזיזות של בעל המשרה. למשל, אם מנהל השקעות בחברה בורסאית הורה על ביצוע עסקת רכישה בלי לקבל הערכות שווי, או במקרה שכן קיבל - לא בדק את טיבן. לעצם קיומו של ביטוח אחריות נושאי משרה עלולה להיות השפעה שלילית על נושאי המשרה.
עם זאת הביטוח אינו מכסה תחומים הנוגעים למה שמכונה "תקנת הציבור". מנהל בקזינו לדוגמה, לא יוכל לבטח את עצמו מפני מעשים פליליים. כמו כן, מנהל בפירמה אינו יכול להגן על עצמו מפני תביעת הטרדה מינית, בעוד הארגון שבו הוא עובד יוכל לרכוש פוליסה כזאת כדי לממן את תשלום התביעה התיאורטית.
אז למי מיועד הספר, שהרי הוא כל כך מורכב עד שבוודאי אינו מעניין את המבוטח מן השורה, אני שואל את אורי אורלנד. "הספר מיועד לכל מתעניין בתחום הביטוח הכללי (לא ביטוח חיים) ובעיקר לאנשי מקצוע", עונה אורלנד. "הוא מיועד ליועצים משפטיים, נושאי משרה ואחראים על ביטוח בארגונים כמו בנקים או ארגונים גדולים אחרים. אני לא מנסה למצוא חן, אלא לתאר את המציאות כהווייתה, למרות שהיא לעתים לא נעימה".
מנהל רשות המסים, שעומד לסיים את תפקידו לאחר שלוש וחצי שנות כהונה, נוהג כאילו הוא בראשית דרכו. "כל יום בבוקר כשאני מגיע לרשות, הוא מבחינתי היום הראשון לעבודתי. מבחינת היקף הגבייה אני פורש בשיא", אומר ערן יעקב בפאנל בכנס רואי חשבון בהנחיית נשיא הכבוד עופר מנירב.
"כל זה מתאפשר בזכות העובדים המסורים של רשות המסים. ללא מפקחי מס הכנסה, יכולת האכיפה תרד. צריך לשפר להם את השכר. בשנים האחרונות עשינו קפיצת דרך אדירה, ואנחנו פועלים כמו כל גוף עסקי רגיל".
התרעות פיקוד העורף