כשמנסים לרמות את כל האנשים, כל הזמן, בכל מקום ובכל מצב, נשארים בסוף היום בלי כלום. קשה לנתח היום את מה שקרה אתמול לנתניהו, כי קשה לדעת מה באמת הוא רצה, ממי הוא פחד יותר, למי הוא שיקר קודם ומה הייתה כוונתו המקורית. אני לא בטוח שהוא עצמו יודע את התשובות לשאלות הללו. כדי לעקוב אחר סך נכלוליו בכל רגע נתון, צריך מחשב־על. אם מישהו יגיש את השאילתה הזו לתוכנת האינטילגנציה המלאכותית המפורסמת, אני חושש לגורלה.
כפי שאמר מי שאמר בסיומה של הקדנציה הראשונה של נתניהו: ״הוא תמיד ישלם את המחיר המופקע, יאכל את הדגים הסרוחים ויגורש מהעיר״. האמירה הזו לא מדויקת. נתניהו לא משלם מחיר מופקע וגם לא מחיר זול. זה אנחנו שמשלמים. על פי סביבתו של נתניהו, הוא דווקא מרוצה (ולא, לא בגלל ששרה נסעה לחו״ל).
הוא קיבל חודש ימים של שקט יחסי, הוא עיקר את פצצת הזמן של המחאה, הוא השאיר את כל הכדורים באוויר ואת כל התרחישים בחיים, בדיוק כמו שהוא אוהב. מה יקרה בעוד חודש? כשנגיע לגשר, נעבור אותו. כלומר, נדחה אותו בעוד חודש. מפה לשם, עברו כבר 15 שנות שלטון. זה שבינתיים הכלכלה קורסת, החברה הישראלית נקרעת לגזרים, ההרתעה הישראלית הולכת לאיבוד והמדינה הולכת פייפן? זה שולי. העיקר שביבי מרוצה.
למה? כי הדבר שמפחיד אותו יותר מכל דבר אחר הוא המחאה. ליל פיטורי גלנט צרב טראומה קשה בבשרו ובבשרה של משפחתו. הוא צפה ושמע את ההמונים ואת כיסאו המתנדנד. המראות הקשים של מחאת קיץ 2011, שאילצה אותו להחזיר הביתה את גלעד שליט, התעוררו מחדש. בחירתה של אלהרר, ידע נתניהו, תרגיע את ההמונים. לפחות בינתיים. לא תהיה להם מוטיבציה להבעיר את האיילון מחדש.
אתמול בבוקר הוא קם עם רצון לממש את הדיל. אלא שאז התנפלו עליו בן גביר וסמוטריץ׳, יחד עם אופוזיציה בתוך הליכוד, ואז הגיעה גם פצצת המצרר הרב־כיוונית ודו־שימושית - טלי גוטליב. זה קורע מצחוק לחשוב שמשפחת נתניהו הריצה את גוטליב בפריימריז, מתוך הנחה שהיא תהיה חיילת נאמנה. נדמה לי שזה הכי קורע מצחוק את גוטליב עצמה. כך או אחרת, על פי התיאוריה המפורטת כאן, שרווחת גם בשורות הסמוכות לנתניהו בליכוד וגם ביש עתיד, את הדחיה בת השעתיים בהצבעה ניצל דרמר כדי לשכנע את נתניהו להעביר את קארין אלהרר, וכדי לתפור את זה בלי להשאיר עקבות.
מישהו כאן משחק עם הגורל של המשק הישראלי ושל כולנו. מישהו כאן יודע מה מעוללים תעלוליו למה שנבנה כאן 75 שנה, ועדיין - לא שם קץ לטירוף, לא מוריד את השאלטר על ההפיכה, לא שופך מים קרים על הלהבות. נכון, מחוללי ההרס הזה הם יריב לוין, שמחה רוטמן, פורום קהלת ועוד כמה, אבל לא עליהם האחריות. מי שיסומן על ידי ההיסטוריה כאחראי לפיאסקו ההיסטורי הזה הוא בן של היסטוריון.