השר לביטחון הפנים מחפש פודל לתפקיד המפכ”ל. דרישות התפקיד: ניצב במשטרה, שמוכן להסכים לכל גחמותיו של השר. על המועמד לשמש גם מרבד הנעליים של השר בן גביר, ולמחול על כבודו העצמי. מי שייבחר לתפקיד יקבל בתמורה דרגת רב ניצב, וישתכר משכורת חודשית של כ־100 אלף שקלים.
תנאי התפקיד כוללים רכב צמוד של משטרת ישראל, שמספר לוחית הזיהוי שלו הוא מ־1, בנוסף ללשכה, מזכירה ועוזרים. מי שרואים עצמם עומדים בדרישות התפקיד, מוזמנים לפנות לעוזר השר חנמאל דורפמן, ולהציע את מועמדותם. התפקיד הוא למשך שלוש שנים עם אפשרות הארכה בשנה נוספת, בתנאי שהמפכ”ל יסכים לשמש אסקופה נדרסת לרגליו של השר. עדיפות בקבלת התפקיד תינתן לחסרי חוט שדרה, או לכאלה שיציגו את עצמם ככאלה.
אלה, בתמצית, הכישורים שנדרשים כדי למלא את תפקיד המפקח הכללי של המשטרה בכפיפות לשר לביטחון לאומי בן גביר, שחצה מזמן את כל הקווים האדומים. אם בן גביר היה מנהל בשירות הפרטי או הציבורי, סביר להניח שהוא היה נפרד מזמן מכיסאו. אבל לפוליטיקה יש כללים משלה, בעיקר כשלבן גביר יש את הכוח להפיל את הממשלה.
ליברמן הציג תנאים שאם ראש הממשלה נתניהו יקבל אותם, מסע הטירוף שפוקד את משטרת ישראל יוכל להיפסק מיד. הוא איש של מעשים ולא של דיבורים, פרגמטי, בעל חוט שדרה, והוא ידע להילחם את מלחמתה של המשטרה, ולהשיג עבורה את התקציבים הראויים. כמי שהיה שר אוצר, אין בקיא מליברמן לייעץ לשר האוצר סמוטריץ’ היכן ניתן למצוא את מקורות התקציב. אם נתניהו מחפש שקט בגזרת ביטחון הפנים, הוא חייב את ליברמן.
חקירותיו של ראש הממשלה במשטרה הסתיימו וממילא השר לביטחון הפנים אינו יכול להשפיע בשום דרך על החוקרים, כך שלנתניהו אין ממה לחשוש, מה גם שמדובר במינוי שרק ייטיב עם המשטרה. אצל ליברמן לא תשמעו אמירות בנוסח “השגתי למשטרה תוספת של תשעה מיליארד שקלים”, כשבפועל המשטרה תקבל רק מיליארד שקלים. מאות אלפי חקלאים ברחבי הארץ שהאמינו לבן גביר ונתנו לו את קולם גילו מהר מאוד את ההבדל בין הבטחות למציאות. במקום להודות בכישלונו, השר מגלגל את האחריות למפכ”ל.