הם יוכלו, למשל, להדיח את היועמ"שית ולמנות תחתיה את עו"ד יעקב ברדוגו. הם יוכלו למנות את יאיר נתניהו למבקר המדינה. הם יוכלו למנות ראש משפחת פשע למפכ"ל, את כרמל מעודה לאחראית על שלום ילדי הגן במשרד החינוך, את איתמר בן גביר לאחראי על הר הבית. אה, רגע, זה כבר קרה.
הנה קטע מסעיף 15 להצעת החוק שתובא לדיון אצל רוטמן בוועדת הכספים מחר: "על אף האמור בחוק יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון, לא ידון ולא ייתן צו נגד הממשלה, ראש הממשלה, שר משריה או נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, בעניין סבירות החלטתם".
מה באמת היה בבית הנשיא? ראשית, התברר שהקואליציה לא מוכנה בשום מקרה להתחייב שהיא סיימה. האופוזיציה דרשה שההסכמות בעניין היועמ"שים והסבירות יהיו סוף פסוק. הקואליציה הסכימה לתת תקופה של חצי שנה, מקסימום שנה. זה נון סטרטר. זה מבוי סתום. זה אישור של שיטת הסלמי ואת זה אף אחד לא יכול לתת לקואליציה.
בנושא הסבירות: האופוזיציה הסכימה להתפשר על ביטול עילת הסבירות בנושא של מדיניות הממשלה, אך לא בנושא של מינויים. זה הוגן, זה מידתי, זה הגיוני. מדיניות זה אידיאולוגיה, אין לבית המשפט מה לחפש שם. מינויים זו התנהלות אישית, זה חשד לשחיתות, זה בדיוק שטח השיפוט ומתחם הסבירות שבו יכול בית משפט לפסוק.
בנוסח שהופץ אתמול, עילת הסבירות נפסלת בצורה גורפת עוד יותר: כל החלטה, של כל ממשלה, כל שר, כל ועדת שרים. ולא רק ממשלה. כל נבחר ציבור. כלומר, גם במישור המוניציפלי. גם מועצת העיר. כולם יוכלו למנות את הסוס שלהם לקונסול, בלי ביקורת שיפוטית. זה, לא הוסכם, וגם לא יוסכם.
"נתניהו לא מנהל את האירוע", אמר לי אתמול גורם בכיר שהשתתף בדיונים בבית הנשיא. "מתישהו כולם הבינו שכדי להגיע להסכמה צריך אישור של יריב לוין והקבוצה שלו, כולל סמוטריץ' ובן גביר. זה בלתי אפשרי, זה לא יקרה, עם האנשים האלה אי אפשר יהיה להסכים על כלום".
התרעות פיקוד העורף