זו אזעקת אמת. ההפיכה המשטרית חוזרת, בשיטת הסלמי. הם מודים בזה בקולם (למשל, שלמה קרעי בראיון לבר שם־אור). צמצום עילת הסבירות יאפשר לממשלה למנות את מי שהיא רוצה למה שהיא רוצה, כולל כולם, כולל הכל.
ראשי הקואליציה סיכמו: צמצום עילת הסבירות יקודם באופן מיידי
לאחר הצהרת נתניהו על חידוש החקיקה: אהרן ברק באמירה מפתיעה
הם יוכלו, למשל, להדיח את היועמ"שית ולמנות תחתיה את עו"ד יעקב ברדוגו. הם יוכלו למנות את יאיר נתניהו למבקר המדינה. הם יוכלו למנות ראש משפחת פשע למפכ"ל, את כרמל מעודה לאחראית על שלום ילדי הגן במשרד החינוך, את איתמר בן גביר לאחראי על הר הבית. אה, רגע, זה כבר קרה.
הנה קטע מסעיף 15 להצעת החוק שתובא לדיון אצל רוטמן בוועדת הכספים מחר: "על אף האמור בחוק יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון, לא ידון ולא ייתן צו נגד הממשלה, ראש הממשלה, שר משריה או נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, בעניין סבירות החלטתם".
כן, זה לא סוד שהאמביציה העיקרית מאחורי הצעת החוק הזו מגולמת בדמותו של אריה דרעי. הוא חייב לחזור למקום הפשע ונתניהו חייב לו. אבל זה לא רק דרעי. זה מדרון חלקלק שייתן לממשלה יד חופשית לגמרי גם במקרי קיצון. אחרי עילת הסבירות יגיע תורו של חוק היועמ"שים. גם מאחורי החוק הזה יש אמביציה: להיפטר מהיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שלומית ברנע, שנותרה החסם הקטן האחרון בפני אישור גורף של כל ההוצאות על כל המעונות וכל המשפחות. וכן הלאה.
לוין ורוטמן רוצים להעביר כמה שיותר מהר גם את החוק ההוא לשינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים. הם הפסידו בכנסת בשבוע שעבר, אבל הם לא יודעים להפסיד. הם רוצים הכל, כאן ועכשיו. הם רוצים את כל הקופה. הם מתעלמים מהעובדה שהשקל חזר להתאושש כשהיה נדמה, ביום רביעי בבוקר, שמתקדמים במתווה ההסכמה והפשרה. הם מתעלמים מזה שכשהתברר שההפיכה נמשכת, השקל חזר להתרסק, הדולר להמריא והבורסה ליפול. זה לא מעניין אותם. שכל העולם ייפול, העיקר שנחריב את מערכת המשפט בישראל.
בהקשר הזה, הבחירות ללשכת עורכי הדין שיתקיימו הבוקר מעולם לא היו גורליות יותר. בחירתה של קארין אלהרר בשבוע שעבר היא רק השלב הראשון. כדי לבלום את האפשרות לבצע את ההפיכה בלי חקיקה, צריך לצאת ולהצביע עבור עמית בכר ורשימת תקווה. זה ברור ופשוט. אתמול נעשה ניסיון ליצור רושם שהבחירות הוכרעו והניצחון של בכר בטוח. ובכן, שום דבר לא בטוח. אולי חוץ מהעובדה שאסור להירדם לרגע. אסור להוריד עיניים מהכדור, יש לנו עסק עם אנשים נחושים, שנוהגים בדחפורים מותנעים.
נשיא המדינה יצחק הרצוג, בהודעה שפרסם אתמול, קבע מפורשות שלא היו כל הסכמות בדיונים בבית הנשיא עד כה, וגם לא הוחלפו טיוטות. בכך הזם את הטענה של הקואליציה שהם מעבירים חוקים שכבר הוסכם עליהם. שיא הגיחוך אירע שלשום, כשח"כ קתי שטרית, בראיונות שונים, הודיעה שבבית הנשיא הוסכם על היועמ"שים והסבירות, בעוד ראש הממשלה נתניהו, ממש באותו זמן, הודיע שנציגי האופוזיציה לא היו מוכנים לשום הסכמה בבית הנשיא. רבותיי, תתאמו ביניכם את הגרסאות בטרם ייצאו לאור.
מה באמת היה בבית הנשיא? ראשית, התברר שהקואליציה לא מוכנה בשום מקרה להתחייב שהיא סיימה. האופוזיציה דרשה שההסכמות בעניין היועמ"שים והסבירות יהיו סוף פסוק. הקואליציה הסכימה לתת תקופה של חצי שנה, מקסימום שנה. זה נון סטרטר. זה מבוי סתום. זה אישור של שיטת הסלמי ואת זה אף אחד לא יכול לתת לקואליציה.
בנושא הסבירות: האופוזיציה הסכימה להתפשר על ביטול עילת הסבירות בנושא של מדיניות הממשלה, אך לא בנושא של מינויים. זה הוגן, זה מידתי, זה הגיוני. מדיניות זה אידיאולוגיה, אין לבית המשפט מה לחפש שם. מינויים זו התנהלות אישית, זה חשד לשחיתות, זה בדיוק שטח השיפוט ומתחם הסבירות שבו יכול בית משפט לפסוק.
בנוסח שהופץ אתמול, עילת הסבירות נפסלת בצורה גורפת עוד יותר: כל החלטה, של כל ממשלה, כל שר, כל ועדת שרים. ולא רק ממשלה. כל נבחר ציבור. כלומר, גם במישור המוניציפלי. גם מועצת העיר. כולם יוכלו למנות את הסוס שלהם לקונסול, בלי ביקורת שיפוטית. זה, לא הוסכם, וגם לא יוסכם.
"נתניהו לא מנהל את האירוע", אמר לי אתמול גורם בכיר שהשתתף בדיונים בבית הנשיא. "מתישהו כולם הבינו שכדי להגיע להסכמה צריך אישור של יריב לוין והקבוצה שלו, כולל סמוטריץ' ובן גביר. זה בלתי אפשרי, זה לא יקרה, עם האנשים האלה אי אפשר יהיה להסכים על כלום".