ה"דתיים" החדשים אינם חובשים כיפה ושום ציצית לא מציצה להם מתחת לחולצה. אומנם לעתים הם נושאים עיניים לשמיים, למרומים, אבל לא כדי למצוא שם את היושב בהם, אלא כדי לאתר מטוסים שמרססים עננים מלאכותיים. אני לא יודע אם שמתם לב, אבל לאחרונה רבו מאוד המטורפים שסבורים שאיזו ברית סודית של תאגידים כלכליים, ממשלות וציי מטוסים מרססת את השמיים בכל מיני חומרים סודיים.

לאמונה הזאת שותפים לא מעט אנשים, שחלקם נראים, לפחות ממבט ראשון, נורמליים לחלוטין. את הראשון פגשתי באיטליה לפני כמה שנים. איש חביב, משכיל וידען גדול ביין, שניסה להסביר לי ברצינות תהומית שמטוס הנוסעים שחלף מעל ראשינו בעת ביקור ביקב טוסקני הוא בעצם חלק מקונספירציה רבת־משתתפים.

השני שהכרתי אישית הוא קיבוצניק חביב להפליא, שהסגרים בתקופת הקורונה קצת חרפנו אותו, עד שהמיר את השנאה לאלברט בורלא בפחד מעננים מלאכותיים. השבוע, ברשתות החברתיות, הוא התייחס למותם בטרם עת של שני אנשי תקשורת וניסה לרמוז כי הם חוסלו מפני שידעו יותר מדי.

אגב, ניסיתי להבין מה בדיוק האינטרס של מאפיה בינלאומית בסדר גודל שכזה לרסס את השמיים, וזכיתי לשלל הסברים: מפיזור רעלים שמטשטשים את כולנו ועד להסברים “מדעיים", שלפיהם פיזור של עננים מלאכותיים נועד לעכב את השפעות ההתחממות הגלובלית, כדי לאפשר לתאגידי ענק להמשיך לכרות מחצבים.

קשה שלא לשים לב לכך שמה שהיה פעם תופעה מינורית, נחלת קומץ של תמהונים (מהסוג שמאמין שהנחיתה על הירח בוימה או שהארץ שטוחה) חובק עתה עשרות ואולי אף מאות אלפים. הם בטוחים שיום אחד עוד יתברר שה־CIA רצח את קנדי או שרבין חוסל בידי השב"כ, שמלחמות העולם אורגנו (פעמיים) על ידי אילי נפט מטקסס - ועוד סיפורי מעשיות שלידם הפרוטוקולים של זקני ציון נראים כמו ״מעשה בחמישה בלונים״.

כל אותן אגדות שתמיד היו חלק משולי התודעה האנושית, התעצמו מאוד בימי האונליין העליזים, כשכל רפה שכל הופך לספק רשמי של “עובדות" ונתונים, שאותם ניתן להפיץ בקליק אחד בין מיליונים רבים. נדמה שהקורונה המריצה את מטורפי כל העולם להתאגד. הגוף אולי היה נתון בסגר, אבל הדמיון עבד שעות נוספות: מה שהחל עם הטלת ספק בריאה (גם שלי!) בתפר הבעייתי שבין הממסד הפוליטי לרפואי, עם שאלות לגיטימיות על אודות מדיניות הסגרים או יעילות החיסונים, הפך למחול של טרלול מוחלט שלפיו לא הייתה קורונה או שהחיסונים הם שממיתים אנשים. והנה, אך דעכה השפעת המגיפה על חיינו, הוחלפו הנגיפים בעננים מלאכותיים.

השיטה דומה: מוצאים איזה מקור “מדעי" בעיני עצמו, “חושפים" כמה פסיכים עם תעודת רופא או תואר אקדמי אחר שתומכים בפרסום השקרי - ומתחילים לקבץ מאמינים. מה זה נותן להם? בעיקר יוקרה בעיני עצמם, כמי שיודעים דבר או שניים על סוד היקום, שמבדיל בינם לבין יתר האוכלוסייה, שאינה יותר מעדר של פתאים.

רמת האמינות היא כשל אגדות אורבניות, כמו הסיפור על הכלה שנטלה את המיקרופון בחתונתה כדי להודות לאחותה ששכבה עם החתן או על הילד שנחטף מהוריו בדיסנילנד, סומם, סופר, נעטף - וניצל רק בזכות תושיית האם, שזיהתה אותו על פי נעליו באחד השערים. המשותף לכל אלה הוא שאף שלא היו דברים מעולם, תמיד יימצא מישהו שמכיר איכשהו מי שהיה, שמע, ראה או מוכן להישבע, לרוב בדרגת קרבה של בן דוד עלום או שכנה של מכרה. 

בחזרה לעננים וליתר תיאוריות הקונספירציה: מדהים איך מי שמצליחים לכאורה לפענח עלילות כה מורכבות, לא מצליחים להכיר באמת בסיסית אחת פשוטה: סוד שיצא מחזקתם של יותר משני אנשים, לא מסוגל להחזיק מים, ובטח שלא להפוך לכת סודית שכוללת את כל הרופאים בעולם (ע"ע חיסוני הקורונה) או את כל הממשלות, התאגידים ואנשי הצוות של אותם “מטוסי ריסוס" סודיים. יש לציין שלרוב מדובר באנשים שאינם מזיקים, ובכל מקרה עדיפים מי שמצלמים תנועות “חשודות" של מטוסים בשמיים, על פני, נניח, מי שמתעללים בבעלי חיים. הבעיה שלי אינה במה שהם רואים בשמיים, אלא במה שהם מחמיצים על פני האדמה:

כי פרס לא רצח את רבין, ופול מקרטני לא מת בתאונת דרכים, אבל כן - ועדי עובדים (במקרה הטוב) וארגונים מפוקפקים ממנים עשרות מחברי הכנסת; תעשיית המסעות לפולין נועדה לשמר את מוטיבציית הגיוס ל"צבא העם", שהיה יכול כבר מזמן להיות קטן מעט יותר וחכם הרבה יותר, אבל צריך לתחזק (מלבד הביטחון השוטף) גם את מערך הפנסיות הכי שערורייתי בעולם; אין באמת הבדל בין הקהלים של הפועל ומכבי - וכל אלה הם גרועים דיים כדי שנישא עיניים למרומים בבקשה למעט רחמים - ולא כדי למצוא שם עננים מלאכותיים.