לא אשתוק
קדימה, בואו נפתח את הניסיון לסתום לי את הפה. "אני מבקש להשתיק את החברה", קרא בשישי שעבר מר אהוד ברק, ראש ממשלה לשעבר וכיום ממנהיגי המחאה, בראיון שהעניק ל"אולפן שישי" בחדשות 12, שבו אני חברת פאנל. במשך שמונה דקות וחצי ישבתי בדממה וספגתי את ברק מספר על מרי אזרחי, על עבירה על החוק והבערת אש במדינה בתקופה מורכבת ומלאת שנאה. "קראתי לאזרחים להיות מוכנים לקריאה – וכשהקריאה תגיע להיענות לה", אמר.
מתוקף תפקידי ומדם לבי הגבתי בזעזוע לניסיון החוזר שלו להמרדת הציבור, אולם הניסיון הכושל של ראש הממשלה לשעבר להשתיק אותי כשהמשכתי בשלי והתגובה ההיסטרית שהגיעה אחריה בתדהמה על כך שמישהו, בדגש על מישהי, העז להגיב לו, חשף את הצביעות של המחאה "למען הדמוקרטיה ונגד הדיקטטורה".
אהוד ברק במתקפה חריפה: "המשמר הלאומי - משמרות המהפכה"
שר בממשלה: "הקריאה של ברק למרי אזרחי, חמורה יותר מאונס של הנשיא קצב״
לו מנהיג מהימין היה קורא להשתיק עיתונאית בשידור חי, היו פותחים פה מפעלי טקסטיל בשבת כדי לתפור עוד גלימות אדומות לכל השפחות שהיו יוצאות לרחובות. הקץ לדמוקרטיה? הקץ לצביעות!
באופן טבעי, לעימות מול ראש ממשלה לשעבר, שרבים רואים בו הפנים של המחאה נגד נתניהו - סליחה נגד הדיקטטורה - יש תהילה וגם מחיר. זכיתי לחיבוק ענק ועוצמתי מרבים והתרגשתי עד עמקי נשמתי מכמות התגובות שנשלחו אליי מאנשים שהודו לי שדיברתי מגרונם, שלדבריהם הם מרגישים מושתקים באופן שוטף.
מולן התייצב לו, כצפוי, צבא הפוזיציה של אנשי המחאה שפתחו בקמפיין הכפשה אישי נגדי ברשתות החברתיות – כיכר העיר 2023, שבה סוקלים אנשים. במסגרת ניסיונות הסקילה, השלד שהוצא מארוני היה המידע המטלטל שאני בת לפרופ' לרפואה שגדלה בצפון תל אביב ועל כן אני למעשה "פריווילגית". מפה חדו את החידה כיצד מי שגדלה בבית כזה משמיעה דעה שדומה לזו של רוב העם, ואינה מצטרפת כמצופה ממנה לעדר של המחנה "הנאור" ו"הדמוקרטי".
אז לידיעתכם, אבי פרופ' אריה רוט ז"ל, שניהל את היחידה לטיפול נמרץ לב באיכילוב, גדל בבית לא פריווילגי בקריית ים ג', למשפחה של עולים חדשים ניצולי שואה דלי אמצעים, עם אב חולה ואם מפרנסת יחידה. מגיל צעיר נאלץ לעבוד ולעזור לפרנסת המשפחה ורק בזכות עבודה קשה הגיע לצמרת הרפואה. מה שמוכיח אגב שגם אנשים לא "פריווילגים" יכולים להגיע רחוק.
באשר לתשובה לחידה, אשתף כי לאבי המנוח שכה הערצתי היה חלק אדיר בגיבוש תפיסת עולמי. ואלה המלצותיו אליי לחיים ולמקצוע: "תפעלי תמיד ביושר, בנאמנות ובאמונה בצדקת דרכך, תיתני כבוד לסובבים אותך גם אם אינם צודקים. אל תהססי להביע את דעתך בקול רם וצלול. שיהיה בהצלחה בתי, תמיד לכי עם הפנים קדימה ואם צריך – הכי במנוולים!".
חייבים בדין
מי היה מאמין שהבחירות התקופתיות לראשות לשכת עורכי הדין יהפכו לאירוע ציבורי מסקרן ובולט בחדשות הארציות. אין ספק, השם עו"ד אפי נוה הצליח להוציא מהמשרד עורכי דין רבים, שהקשר שלהם עם הלשכה הוא בעיקר לטובת תשלום דמי החבר, כדי לעמוד בתורים ארוכים. עוד לפני סיום ספירת הקולות, נוה הודה פומבית בהפסד ליו"ר החדש של הלשכה, עו"ד עמית בכר, שתהיה לו השפעה רבה בזהות בחירת השופטים בישראל.
ההפסד של עו"ד אפי נוה הוא לא הפסד אישי יתום. הוא הפסד ידוע מראש של הקואליציה שנוה שימש למעשה נציגה בבחירות לראשות הלשכה. עו"ד בכר מייצג את קולות המחאה בימים אלה ואת ההתנגדות ל"דיקטטורה", מולו התמודד נוה שהסתבך במו ידיו בפרשיות שלא מוסיפות לו או ללשכה כבוד, ובאפיק הזה הקואליציה כאמור ספגה תבוסה. במצבה הנוכחי ובכלל, לצבור הפסדים זה דבר גרוע.
גם האסון הנורא השבוע בפיגוע הירי הרצחני בעלי שבוצע בידי מחבלים נתעבים, שבו נרצחו עופר פיירמן, אלישע אנטמן, הראל מסעוד ונחמן שמואל זכרם לברכה ונפצעו עוד ארבעה בני אדם – לא הוסיף לקואליציה שמצופה ממנה לעבוד בביטחון ולא רק לצייץ בטוויטר מה צריך לעשות.
הקריאות מגורמים מתוך הקואליציה לצאת למבצע צבאי נרחב לטובת ביטחון האזרחים, אינן גורמות לנתניהו למהר, אלא לעשות את הדברים בזמן הנכון ובהתייעצות עם גורמי הביטחון ולא עם מצייצי הביטחון שיש לו מבית. עם זאת, מר ביטחון יהיה מוכרח להוכיח את התדמית הזו שוב, לדאוג לביטחונם של אזרחי ישראל ועל הדרך להוסיף לעצמו את המנדטים האבודים בסקרים.
נראה שהקואליציה סיימה לעצום עיניים אל מול הפשיעה בחברה הערבית. כך מורגש ממילים השגורות בפיהם של בכירי הקואליציה ומקבלי ההחלטות הרבה יותר מימים עברו. ישנה הבנה ברורה שהגיעה העת לצעוד בנתיב הזה ולהוביל לפתרונות אמיתיים שימגרו את התופעה, שהפכה למכת מדינה בלתי נסבלת. אז תפאדל.
והרפורמה, הרפורמה המשפטית זו שמזמזמת לכולם באוזניים שרק רוצים כבר שקט מהרעש הזה ובורחים בסקרים הנוגעים לבחירות, שממש אין מחר, לבני גנץ. נותרת לקואליציה האפשרות הצפויה להעביר קריאות ראשונות של חוקי היועמ"שים והסבירות "בעדינות", כי הרפורמה המשפטית המקורית, כצפוי, כבר ממזמן זיכרונה לברכה, כולם מבינים.
עוד נותר לקואליציה להמתין מול לוח שנה עד 30 ביולי לפגרת הכנסת כדי לשלוח את עם ישראל לחופש מהמחאות שחלק מראשיהן כבר מדברים בחדרי חדרים על הדממה באוגוסט. נו טוב, גם השפחות התשושות מהמצעדים בקפלן זקוקות לחופשת קיץ בחו"ל.