1
מכל כתבי האישום שנערמו על ראשו של בנימין נתניהו, אלו הקלים יותר ואלו הקשים, תיק 5000 שעדיין לא התחיל להתברר – הוא הקשה והחמור מכולם.
זהו כתב אישום ציבורי שיוגש על ידי רוב העם, שחש מרומה ומושפל, המונהג על ידי נאשם בפלילים המביא אותנו אל מדינת סף דיקטטורית. והאמינו לי שלאחד כמוני, שצמח בערוגות הממלכתיות כדובר רשמי של המדינה, במערכת הביטחון וצה"ל, קשה מאוד לכתוב את הדברים הללו. אבל אין ברירה. זו האמת ואין בלתה.
נתניהו מוביל את מדינת ישראל לתוהו ובוהו, לכאוס ולחורבן. יודעים זאת רוב שריו, חברי סיעתו ובוחרים, ויודעים זאת בעולם וחרדים עד מאוד.
נתניהו, במעשיו ומחדליו, שבוי בידי מוטציה פוליטית שקמה על יוצרה, מפרק את צה"ל ויחידותיו, מכניס את שר הביטחון, הרמטכ"ל ומפקדי הצבא לתעלות ולשדות מוקשים שבהם לא פסעו מעולם. הוא עושה זאת לאחר שקרא בכל בוקר את דוחות המודיעין המצביעים על מאמץ איראני להדליק את הגבולות ועל סכנת מלחמה בשער, תוך שאויבינו מזהים חולשה, פירוד ומתחים בצבא ובמדינה.
נתניהו פוגע קשות במשק הישראלי, בתעשיית ההייטק, בהשקעות ובמשקיעים. הוא פוגע באחדות העם, שאותו הצליח - בעקבות חקירתו ומשפטו - להניע לשנאה של המשטרה, הפרקליטות, העיתונות ובתי המשפט.
נתניהו מחריב לנו את היחסים עם ידידתנו הגדולה ארה"ב ועם נשיאה באופן חמור ומסוכן. הוא מביא אותנו אל מלחמת אחים על כלום ושום דבר, חוץ מרצונו להימלט מאימת הדין והפקדת גורלו וגורלנו בידי יריב לוין, בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר ושמחה רוטמן המשיחיים.
נתניהו מערער בימים הללו את יסודותיו של הבית השלישי, והוא משסה בנו מדי בוקר וערב דרך אמצעי התקשורת, מורשעים בדין משיחיים ומטומטמים.
תיק 5000 הוא החמור מכולם. אין למעלה ממנו, והוא עוד יתברר, אם לא בבית המשפט, אז על ידי העם וההיסטוריה.
אלו ימים שחורים, ימים של מלחמה על עתיד הבית השלישי, על דמותה של המדינה ועל אופי המשטר. ובמאבק הזה אסור להתפשר על פחות מדמוקרטיה מלאה עם מערכת משפט עצמאית.
2
כתבתי על זה כאן מזמן, ואני אכן חושב שאנחנו בעיצומה של מלחמת אחים מודרנית. כך כנראה נראית מלחמת אחים בעידן הטכנולוגיה, הרשתות החברתיות והפייק ניוז. לא עם סוסים, פגיונות וחרבות, לא עם טנקים ומטוסים. אלא עם פילוג, שנאה, מבטים של רצח בעיניים, ברחובות, במקומות העבודה, באוניברסיטאות, בערוצי הרדיו והטלוויזיה וברשתות החברתיות.
אין פשוט מישהו שיוציא הודעה על ראשיתה או עיצומה של מלחמת אחים מודרנית, אבל נראה לי שבשנת 2023 כך זה נראה. והלוואי ואני טועה.
3
אני ממליץ לכם להתחיל לשכוח מפטור מוויזה לארה"ב, וזוהי כמובן הבעיה הקטנה שלכם ושל ישראל. הממשל והנשיא ג'ו ביידן סבורים שישראל יורדת מהפסים ושנתניהו מסכן את המדינה. ביידן אמר זאת השבוע באופן די גלוי, ופירט עוד יותר השגריר היוצא טום ניידס. ביידן חש מרומה לאחר שנתניהו לא עמד בהבטחתו להוביל חקיקה משמעותית רק בהסכמה רחבה.
האמריקאים מעוּדדים מהיקף המחאה ועומקה בישראל, המלמדת על דבקות בדמוקרטיה ובעצמאות בתי המשפט. ובינתיים נתניהו ממשיך להיחשב אישיות לא רצויה בארה"ב ובבית הלבן, באופן שמקרין גם על מדינות דמוקרטיות נוספות (הוא מחפש נסיעות לטורקיה וסין).
ובינתיים, בפעם השנייה, מתייצב בראש זקוף נגד נשיא ארה"ב, שר התפוצות של ממשלת ישראל עמיחי שיקלי, שביזה אותו והטיח בו כי הוא מתואם עם יאיר לפיד ואהוד ברק ומעודד את המחאה. כששר התפוצות נוהג כך, הוא פוגע למעשה ביהדות ארה"ב, שברובה דמוקרטית וחרדה למה שקורה בישראל וליחסיה עם ארה"ב. הוא מרחיק עוד יותר את נתניהו מהבית הלבן ופוגע באינטרסים הלאומיים של ישראל.
אבל בינינו, שיקלי ממוקד במרכז הליכוד וחרד למקומו בבחירות הבאות. ואם "להיכנס ברב־רבו של הנשיא ביידן", עושה קצת רע למדינה וטוב לחברי המרכז, יש לכם ספק מה יוחלט?
והשאלה היא: איפה נתניהו? מי שולט בשרים? מי מכתיב מסרים? וכיצד מדבר שר צעיר אל נשיא ארה"ב?
4
יום אחד תיכּון פה ממשלה שתעניק למשמר הדמוקרטיה הישראלית, לראשי המחאה ולפרופ' שקמה ברסלר את פרס ישראל על תרומה ייחודית למדינה ולחברה.
היא לא תהיה הראשונה ממכון ויצמן שתקבל את הפרס, אבל זה יהיה אות כבוד והוקרה באמצעותה למיליונים של ותיקים וצעירים, דתיים וחילונים, אנשי ימין, מרכז ושמאל שמארגני המחאה הצליחו להקים מהכורסאות ולרתום למלחמת העצמאות השנייה. נערי ישראל לא צריכים להיבחן עוד באזרחות, הם קיבלו ועוד יקבלו שיעור מסיבי באזרחות ובהנעת תהליכים בדמוקרטיה.
ההיסטוריה הבינלאומית והישראלית תיטיב מאוד עם המחאה והמוחים – הם רושמים אותה בעצמם כל יום.
5
מאות מפקדים בכירים לשעבר בחיל האוויר, וביניהם אלופים, חתמו השבוע על גילוי דעת חסר תקדים המביע תמיכה בצעדי מחאה קיצוניים של צוותי אוויר עד כדי הפסקת התנדבות לטיסה מבצעית. לאנשים הללו, שרובם מעולם לא התבטאו פוליטית וחלקם אנשי ימין, דודי אמסלם וגלית דיסטל אטבריאן לא יוכלו לקרוא "אנרכיסטים". לשבר הגדול הזה אחראי אחד – נתניהו.
אני מכיר די טוב את אנשי המילואים של צה"ל ואת טייסי חיל האוויר, ואני אומר לכם שביום פקודה, במלחמת אין ברירה, כולם יתייצבו בטייסות וביחידות ורובם עוד בטרם יקראו להם. את החשבון הם יעשו אחר כך. כאלה הם – מובילים. גם במחאה, גם במשק ובחברה, גם בשירות הצבאי. הובלה ואחריות הן מחלות סופניות.
נתניהו מבין את משמעות הכאוס שבו נתון צה"ל, את דילמת האנשים שאומרים בקול רם "נשרת את הממלכה ולא את המלך". גם שר הביטחון מבין. גם אנחנו מבינים, ויש לנו סיבות טובות לדאגה.
6
מכירים את הסיפור על הנער שרצח את אביו ואמו ואז יצא למרפסת וצעק להמונים "רחמו עליי, אני יתום"? זה בדיוק מה שקרה לממשלת ישראל, שהחליטה השבוע באמצעות הקבינט, "לחזק את הרשות הפלסטינית".
קראתי את הדיווח ולא ידעתי אם לבכות או לצחוק (צריך אגב לבכות). זוהי אותה ממשלה של נתניהו שפעלה בכל הכוח להחליש את אבו מאזן, להחליש את הרשות הפלסטינית, וכעת, כשהם רואים את תוצאות המאמץ שלהם, הם חרדים לביטחון ישראל. את הרשות עלול להחליף חמאס.
סוד גלוי הוא שרשות פלסטינית חזקה, מצוידת, מאורגנת וחמושה, היא אינטרס ביטחוני ישראלי מובהק. תפקידה של רשות כזאת הוא לשלוט בשטח הגדה, להילחם בטרור ולעצור את ניסיונות ההשתלטות של חמאס.
תזכרו רק כמה מרורים אכל שר הביטחון בני גנץ מנתניהו ומחברי הליכוד כשנפגש עם אבו מאזן, כדי לחזק את התיאום הביטחוני והמודיעיני. זו לא הייתה רק זכותו – זו הייתה חובתו. וכעת, כשהרשות על סף התפוררות ואבו מאזן בדרך החוצה, מגלים נתניהו וחברי הקבינט את "פרי עמלם" ונאחזים חרדה, ובצדק.
אפשר עוד לתקן, צריך לתקן ומהר ביחד עם אבו מאזן ואחרים, בעזרת ירדן ומצרים. זהו אינטרס ישראלי מובהק.
7
אינני נוהג לשקר. כששואלים אותי במסעדה אם ארצה קינוח, אני משיב בחיוב. כששואלים מה להביא, אני משיב "כלום". המלצרית לא מבינה, ואז אני מסביר לה שאני רוצה מאוד קינוח אך לא מזמין, כי אני תאב חיים יותר מתאב מתוק.
ולמה אני כותב את זה כאן? כדי שאם חלילה אכשל ואזמין קינוח, תלחש לי המלצרית: "בניהו, לא אביא לך. קראתי בעיתון". יש חיים אחרי הטירמיסו ועוגת החמאה והגבינה.
שבת שלום.