הטמפרטורות עולות, במקביל עולה מפלס השנאה בכתריאליבק'ה. רק דיירי אגם הדרעק עוד מנסים לרמות את הציבור ולומר שניתן לאחות את הקרעים והשברים. אין שום סיכוי, תם הטקס. לא יודע כמה שבטים יהיו כתוצאה מהשבר שיזם בנימין נתניהו, אבל עם אחד בישראל כבר לא יהיה בשנים הבאות.
כלי טיפשורת: העיתונות מתה, והגיע הזמן שיתחילו להודות בזה | קופמן
קדימה, אוכל: סיפור המטבח של כיפוש הגיע לסיומו והכל במדינה מורכב
נראה לי שבמשטרה נקלט המסר שלפיו כל מי שחפץ בקידום, חייב להביא פצועים בהפגנות. אני צופה מדי לילה בסיכום האירועים של לירי בורק שביט. הכרתי אותה כאשר הגשנו סדרת פודקאסטים. יש לה סבלנות של פיל לקבל את כל הקליפים מכל ההפגנות ולשגר אותם לרשתות. יש ימים שהיא משקיעה 20־15 שעות במטלה הזאת, ללא שום תמורה. היא משביתה את העסק שלה, ועובדת בזה, ללא שום קשר והזדהות עם מובילי המחאה. היא רק מתעדת.
מצפייה באותם קליפים, נראים שוטרים שמסרבים להזדהות על אפוד קרב, קסדות וכפפות טקטיות, תוקפים אזרחים קשישים רכובים על אופניים עם דגלים, ברחובות שסמוכים לנתיבי איילון. הקשישים לא מבצעים שום עבירה, אבל חמישה שוטרים משחקים בהם כמו בבובת נחום־תקום, עם אגרופים ונגיחות באמצעות הקסדה. הכל מותר, כי איתמר בן גביר אמר שהוא רוצה סדר. גופה זה רק עניין של זמן, כי קשיש, כמו קשיש, עלול ליפול ולא לקום.
ברור לי שתהיה שמחה גדולה בימין אצל טוביה סמוטריץ' (ואחיו סמוצ'קנע גרנד־מייזר), בן גביר, סטרוק, אמסלם (מותנה בכך שהקורבן הוא אשכנזי), רוטמן, לוין וכל הלהקה ששורפת כאן את המדינ'ע. תתכוננו לדם: סטטיסטית, זה בלתי אפשרי לראות מיליוני מפגינים בכ־30 סופ"שים, בלי גופות. אנחנו שנייה ממקרה דומה לזה של ג'ורג' פלויד, ששוטר דרך לו על הצוואר, לדקה אחת יותר מדי. גם השוטר במינסוטה רצה להתקדם, בדיוק כמו השוטרים שכאן, ששמחים להפוך למיליצייה, בשביל התפקיד הבא ותוספת שכר של כמה לירות.
כל אזרח שידרוס מפגינים בכבישים, צפוי לקבלת עיטור האומץ האזרחי מהבדוקאי, אל־צבאות־אדוניי בן גביר. במקביל אפשר להניח שיוצע לו להתחיל כמפק"צ בכוח ואגנר, שמוקם בימים אלה, אבל הקידום יהיה מהיר. בכל זאת, הרי מדובר בצל"שניק, גיבור אצל "אבי האומה", של גללית דיסטל אטבריאן.
אני כועס על מובילי המחאה, שמובילים את המפגינים לנתיבי תעבורה. הם קודם כל מסכנים אותם, אבל חשוב לא פחות, הם מסכנים את הציבור שאינו מוחה, בימי השיבוש וכל החארטה הזאת שמנהלת אותנו בימים אלה. הרי הציבור חייב לעבוד, כדי שתהיה מנחה להביא למוישה גפני, יצחק גולדקנופף וכמובן אריה־גאנעב־סדרתי.
ביום ראשון משלמים מע"מ ומקדמות מס. אני לוקח "רגיעון" לבטן, כדי להימנע מבחילות, על החאווה שאני נדרש להעביר לאוצר. אני מקשיב לשטויות של אהוד ברק, ישיש בן 82, שדורש מרי אזרחי כולל הימנעות מתשלום מסים. איך עושים את זה, אהוד? שאתחפש לאישה (קטן עליי), אקרא לעצמי רונית, ואומר למס הכנסה, למע"מ ולביטוח לאומי שרון לא גר כאן יותר ורונית היא חרדית, שיש לה פטור מאלוקים?
תסביר לנו, אהוד, איך נמנעים מה־15 בחודש. אתה הרי כ"כ חכם, חמישה צל"שים, ראש ממשלה ורמטכ"ל, תן לנו את הנוסחה איך לא משלמים מסים, ואני נשבע שאני הראשון שמצטרף למרי האזרחי שלך וצועד עם דגל וכיתוב: "אהוד המלך".
בינתיים הססמה האינפנטילית שלך בכל ראיון לא מתכתבת עם המציאות. עם כל מציאות, גם של ישיש בעשור התשיעי לחייו. כמו עבד כנעני, אני וכלל הציבור בישראל, נפקיד את המנחה לחניוקים ביום ראשון. כי אם יש דבר שיידעלך מצטיינים בו, זה גביית מסים. רשות המסים היא יחידת הקומנדו האמיתית של אומת היידעלך. היא לעולם לא הפסידה בקרב, בטח שלא במלחמה.
בחזרה למובילי המחאה, המאוסים בעיניי. מה הקטע עם חסימה בנתב"ג? לאן אתם רוצים להגיע, מה המטרה? לשבש לציבור העובדים את החיים? למה אתם לא נוסעים לשבש את החיים של רוטמן בכפר פני קדם, לגללית בכפר האורנים, ללוין במודיעין, לאמסלם במעלה אדומים, לסטרוק ובן גביר בחברון. מה אתם רוצים מתל אביב? יש כאן איזה טיפוס שמעצב מדיניות? ואני לא מתכוון לאופיר אקוניס, כי גם הוא יודע שהוא כלום ושום דבר.
לכו אליהם, לכו לאגם הדרעק, תמררו להם את החיים. אל תפגעו בעובדים ובעובדות, בהורים שחייבים לקחת את הילד לטיפול יומי באסף הרופא – ואתם גורמים לכך שהטיפול וההגעה אליו נמשכים שש שעות הלוך וחזור. מה השגתם בזה?
המחאה, בהרכב הנוכחי של עשרות המובילים שלה, תמות מות ייסורים עם הרבה דם, לא של המובילים, אלא של מפגינים עצמאים, בלתי מאורגנים. האגו והנרקיסיזם שמובילים את העייסק דומה לאגו והנרקיסיזם הגזעני של הימין הפסיכי, שרוצה כאן דיקטטורה. גם סגירת נתב"ג היא דיקטטורה. תילחמו באויב האמיתי, לא בציבור השחוק מהנטל.
אני מקשיב ליו"ר ההסתדרות, ארנון בר־דוד, מאיים לצרף את ההסתדרות למחאה, ואני מתפוצץ מצחוק. כל הוועדים החזקים בהסתדרות הם אנשי ליכוד. יש לו ג'וב מפנק, הוא רק צריך לשתוק וליהנות, אז מדוע לאיים על פארש? איזו טובת הנאה תצמח לעובדי הנמלים, רשות שדות התעופה, הרכבת, מקורות ועוד, בהפגנות נגד הממשלה? יש להם הסכמי עבודה נוחים, עובדים מתי שבא להם, אם בא להם, למה לקלקל, באמת שאיני מבין.
ראיתי שאליהו ברוכי, דייר באגם הדרעק מטעם דגל התורה, נבחר לנציג בוועדה לבחירת דיינים. למה אין הרבה חילונים בוועדה הזאת? הרי דיינים קובעים גם לחילונים בבתי הדין שלהם. לא הגיע הזמן שחילונים יקבעו איזה דיין מתאים להם, אולי דיינית? מה קרה? חייבים להישאר פרימיטיביים, רק כי הבאבא־בובות לא מוכנים שאישה תשב בדין, תהיה חברה בבית הדין הרבני הגדול? איפה כל דיירות אגם הדרעק, איפה נזר הבריאה, מאי גולן, השרה לענייני נשים? איך גבר מקבל 81 קולות, 17 יותר מהגועליצייה? איפה מרב מיכאלי והלהקה שלה של אתן ואתם? מה מרב עושה באגם הדרעק, חוץ מהעבודה הברוכה והמבורכת בהחרבת מפא"י?
היה ביום שני רגע שבו העולם הדמוקרטי היה מעריך אותנו, אם כל האופוזיציה המיותרת הייתה נמנעת מהשתתפות בהצבעה על עילת הסבירות. אם הייתה הצבעה של 0-64, הפרלמנטים בדמוקרטיה העולמית היו אומרים וואו. אבל גנץ ואיזנקוט משועממים, מרב מתוסכלת, ולפיד משתעשע. לראות את כל הג'מעה הזאת מתקטננת מול הדיקטטורה בהתהוות, זה מחליא לא פחות, אולי אף יותר מהעבודה של לוין ורוטמן. אוקצור, אין לנו על מי לסמוך, גם לא על אלוקים, אלא רק על עצמנו, כל אחד לעצמו. כי אפילו אלוהים כבר לא סופר אותנו, לצערי.
הפעם, לקראת שאבעס־קוידש של כוח ואגנר בניהולו של אל־צבאות־אדוניי־חבר בארגון טרור־עבריין מורשע־ובדוקאי בכל חייו הבוגרים, איתמר בן גביר, אין תופינים לשבת. לחלופין הבאתי כפפות טקטיות ופרסות סוסים, ששלח הבדוקאי לפגע במפגינים. הכי יפה שהוא צורח "אחים אנחנו". אז זהו שממש לא.
הוא לא אחי, לא נהיה אחים, אין לי אחים כמוהו, אני גם לא מתחבר ליהודים כמוהו. אם הוא יהודי ושר בממשלה של יהודים, אין לי שום בעיה לוותר על הדת, שהיא סעיף הלאום במסמכים שלי. אני נגעל מיהודים כאלה: בן גביר, רוטמן, סמוצ'קנע־גרנד־מייזר, לוין, סטרוק, סון הר־מלך וחסידיהם. אנחנו לא מאותו סוג של יהדות.
הבדוקאי בן גביר: "לא ראיתי היום אלימות מצד השוטרים, אלא שימוש בכוח סביר כלפי פורעי חוק". הוא הרי לא רואה מי יודע מה, הוא מסתייע במשקפיים, נעבעך. אני מאחל לו ולכל חברי כוח ואגנר את אותו שימוש בכוח סביר נגד ילדיהם, כאשר ייצאו להפגין נגד משהו שמטריד אותם, בשיח בין אלוקים שלהם (שאינו שלי, אני נשארתי רק עם אלוהים) לבינם בסוגיה הלכתית, על כיבוש הארץ כולל הפרת והחידקל.
ינון מגל, מאכער שהאמת בשבילו היא המלצה בלתי מחייבת, פרסם תמונה של סוס משטרתי פצוע, שנפגע על ידי מפגינים. זו הונאה. במיזם פייק־ריפורטר חקרו ומצאו שזו תמונה מ־2013 בהפגנה נגד תוכנית פראוור. לא מפתיע שגם ניסים ואטורי מאגם הדרעק, סוג של נזר הבריאה לתפיסתו, אבל אוויל לתפיסתי, פרסם את אותה תמונה.
טלי גוטליב, דיירת מיותרת באגם הדרעק, מתבטאת נגד אזהרת נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שלפיה חקיקה חד־צדדית פוגעת בכלכלה: "אני אומרת לנגיד בנק ישראל, דע את מקומך. אל תביע את עמדתך בנושא שאתה לא מבין בו".
נו, נו, הגברת מתחילה לאבד את התדר עם חללית האם. היו ימים שבהם היא הייתה שעשוע פרלמנטרי. היא הפכה למועקה. אם יש תחום שאני מבין בו קצת, זה כדור קטן שעושה כיף גדול. שנים היה לי כיף גדול. ההמלצה שלי לטלי היא tarjin שעושה כיף ע־נ־קקקקקק. נדרש אומנם מרשם של רופא בכיר, גם אורתופד זה יופי, אבל אם אני קיבלתי, היא בארדו מקבלת. אזהרה לטלי: לא יותר משני כדורים ביום, אם את לא רוצה לעוף עם מטרייה כמו מרי פופינס.
טלי גוטליב (2): "פלסטיני שבורח מחיילי צה"ל, חובה לירות בו. פלסטיני שמתקרב לחיילי צה"ל, חובה לירות בו. חובה לשנות את ההוראות לפתיחה באש. לא עוד אובדן חייל בגלל הוראות פתיחה באש. רק כך נלחמים בטרור! מאסתי ביפי הנפש".
צודקת. גם יפי הנפש מאסו בך, מזמן. ההמלצות לרוגע קסום, נמצאות בפסקה למעלה.
ארגון חאפ־דה־געלט (לחטוף את הכייסף מיד, עכשיו!), שבטעות קוראים לו ועדת הכספים, אישר תוספת קטנטונת של 216 מיליון שקל למועצות הדתיות. הרי צריך כמה לירות סוריות דפוקות לכיבוד, א־ביסלע־ג'ובים מיותרים אבל בלי נפוטיזם, חוס וחולילע. עמיחי שיקלי, חבר מיותר בגועליציית האפסים, בראיון לרדיו 103FM: "אני מסתכל על המשבר כמו על הצפה של ביוב. מי שחשב שאולי יש פה אכיפה בררנית, רואה את זה בצורה הכי חדה שיש".
אוי, זה ממש משכנע, הקטע עם הביוב. אני מסתכל על התפרצות הר הגעש באיסלנד, ושואל את עצמי למה שיקלי לא היה על פסגת ההר. חבר גועליציית האפסים, אופיר אקוניס, בילה בחו"ל 27 ימים בחצי השנה הראשונה לכהונת הגועליצייה. תוכנית "הצינור" חשפה שעלות מסעות קולומבוס הצעיר התבטאה ב־724 אלף שקל. מה התשואה להשקעה של כספי העם היהודי בתייר המזדמן? אפס, אולי פחות מאפס.
חברת גועליציית האפסים, מירי "המחוננת" רגב: "אם היועמ"שית תומכת ומאפשרת את הפרת הסדר הציבורי, בניגוד לעמדת בית המשפט העליון ויועמ"שים לשעבר, אז מה תפקידם של נבחרי הציבור? ומה תפקיד הממשלה? אם היא לא עוזרת לנו, אז אולי צריך לפטר אותה". במקרה של המחוננת, התפקיד הכי חשוב זה לשתוק. "גם אוויל מחריש, חכם ייחשב", מספר משלי. חבל שהיא לא מפנימה.
הגירעון בתקציב המדינ'ע בסוף חודש יוני היה 0.9%, כ־15 מיליארד שקלים. בחודש מאי היה הגירעון 0.6% כ־9 מיליארד שקלים. גפני וגולדקנופף חייבים להוציא את הג'מעה שלהם לעבודה, עם תלושי שכר, כי מהחילונים הם יראו "ווענצן" (כינים).
קטי שטרית, דיירת באגם הדרעק, בראיון ל"קול ברמה": "היועמ"שית הפכה לאישה המאוסה ביותר במדינה". ואת, קטי? האמת שלא הפכת, את כבר מאוסה יותר מדי זמן.
לידיעת האב הרוחני של כוח ואגנר באיו"ש, הבדוקאי: "שופט בניו יורק דחה עתירה של יהודים חרדים להתיר להם לשאת נשק בבתי כנסת, בגלל המצב המתוח להגדרתם. נשיאת אקדחים בבתי דת אינה חלק מהפרקטיקה הדתית, לכן התיקון בחוקה שאוסר נשיאת נשק במוסדות דת, אינו מפלה דתיים".
אני מקווה שהפסיקה לא תגרום לגל עלייה של יידעלך מאמריקע לכתריאליבק'ה. אין מקום וגם אין כסף לסל קליטה. עמית סגל, מאכער של הימין המשיחי, לקה באמנזיה קלה. חבל, הוא צעיר. "אין מחאה צודקת כרגע בישראל יותר מזו בכניסה לירושלים שקוראת לחקור את מות אהוביה סנדק. נער ישראלי נהרג במרדף משטרתי? בכירי מח"ש התריעו על שיבוש הליכי חקירה מצד המשטרה. מי יחקור את החוקרים שהביאו למותו של הנער?".
הטקסט נכתב ב־6 בנובמבר 2021 בשעה 22:52. אז סגל תמך בחסימת צמתים, התפרעויות, פציעת שוטרים. כי הכל מפוזיציה, מלהיות בצד הנכון בזמן הנכון. למתנגדי ההפיכה השלטונית סגל לא מרשה להתפרע, ולא שואל מי יחקור את השוטרים ששולחים אותם לחדרי מיון בבתי חולים.
שמחה רוטמן, דייר באגם הדרעק: "האחים לנשק האמיתיים מסרו השבוע את נפשם בשטח, ולא באולפני הטלוויזיה ובסרטוני הטיקטוק. מי שהמדינה באמת על הכתפיים שלו, היה השבוע בג'נין, בגבול הלבנון או בעוטף עזה ולא במבצע האמיץ לחסימת הדיוטי פרי".
שמחה היקר, אחים לנשק היו והשתתפו בפעולות שלא קראת עליהן בישיבה. הם גם שירתו שנים רבות במערכת הביטחון. אתה שירת 13 חודשים בלבד, כמש"ק דת. אז של נעליך, כאשר אתה מתבטא על ביטחון. בין המפגינים היו קצינים ולוחמים שהשתתפו בסרט לכשכש בכלב בג'נין. בגבול הלבנון ובעוטף עזה הם נמצאים חודשיים בשנה, לא כמוך, נפל. תברר מידע לפני שאתה מצייץ שקרים, ואתה עוד מחזיק מעצמך מחוקק. הקרב היחיד שחווית היה מול מפגינים באוניברסיטה. רעדת מפחד, אתה לא דוגמה לכלום ושום דבר.
חבר גועליציית האפסים, דודי אמסלם, שמתעב אשכנזים, כותב למנהלת רשות החברות, מיכל רוזנבוים: "גבירתי הנכבדה, לאור ההתנהלות הקלוקלת שלך, אני מבקש ממך לא לפנות אליי יותר. בהמשך להתנהלותך השערורייתית המעלה אף חשד חמור לעבירות על טוהר המידות – אני מסיר את אחריותי ממך, ולא מעוניין עוד במכתבייך התכופים. את מוזמנת כאמור, להמשיך לפנות למנהלך הישיר, חברך הטוב ושותפך לפוטש, גיל לימון (סגנה של גלי בהרב מיארה - ר"ק)".
כן, יש לו בעיה, לטיפוס שאחראי על האטום, הוא אלרגי ליהדות אשכנז. אני באמת מקווה שבוועדה לאנרגיה אטומית אין יותר מדי אשכנזים שירגיזו אותו. זה הזמן להחליף את חברי הוועדה בחברי מרכז ליכוד שמתארחים אצל דודינק'ה בימי שישי.
סמוצ'קנע גרנד־מייזר אהב ציוץ של אחיו, טוביה, שתמך בדריסת מפגינים. "אני רואה אדם נורמטיבי, שעומד בגאון מול חבורת פורעים, ומתעקש על זכות היסוד שלו לחופש תנועה. ד־מ־ו־ק־ר־ט־י־ה", אמר. זה לא מנע מסמוצ'קנע לצום בי"ז בתמוז, לזכר הקרע בעם ישראל שהוביל לחורבן הבית. אחרי הצום המטהר והמזכה הוא קרא לכולם: אחים אנחנו. אין לו דם בגוף ולא בושה בפרצוף.
"גללית" דיסטל אטבריאן, חברה בגועליציית האפסים: "כשאנחנו נחזור, דבר ראשון לעליון, דבר שני לקחת 40 קילו אקונומיקה סנו ז'אוול איך אני אוהבת, לשפוך על המתפרה בצלאח א־דין, ואת כל המושחתים בזה אחר זה, הביתה. נגמרו הימים שלפקידים יש 100% כוח ואפס אחריות".
אני מקווה שאת שרת ההסתה והתעמולה נצליח להדיח בלי שימוש בחומרים כימיים. האישה הזאת פועלת לפי אג'נדה שהופנתה כלפי יהודים, בידי שר תעמולה אחר. השנאה שלה כלפי מתנגדי ביבי מסכנת את האזרחים במדינה.
עמיחי אליהו, חבר בגועליציית האפסים, בראיון לניסים משעל ב־103FM: "שמח מאוד שעמי אשד עוזב את המשטרה. אנחנו צריכים להוציא את המוגלה הזו". מעניין מתי יוציאו את המוגלות של עמיחי ואביו, הבאבא־בובה שמואל אליהו, אחד מהגזענים הגדולים ביותר שהצמיחה היהדות לדורותיה. ועמיחי יודע שבעץ תפוח, לא גדל אגס.
זהו זה, קינדערלך של שאבעס־קוידש. זה רק טיפות של הרעל שנוטף מהגועליצייה. מנגד יש לנו כלום מתרפס, כמו בני גנץ ושותפיו, שרוצים לחזור להידברות. להידבר עם מי? על מה? מי סופר אתכם בכלל? אתם פחות מאבק פרלמנטרי. אז אין מי שידאג לחילונים, זולת החילונים עצמם. אם נשיג פרידה מכל הסחלה וכלה הפוליטי, ונחיה בקנטון קטן, הרווחנו את חיינו. אם לא, הלך עלינו. נגמר.