בואו נדלג, שוב, 20 שנה אחורה. הפעם, לא לתוכנית הכלכלית ההיא, אלא להתנתקות ולמה שקרה סביבה. הנרטיב של תומכי הממשלה וה"רפורמה" בשבועות האחרונים עוסק ב"אכיפה הבררנית". איך יכול להיות שאת המפגינים במחאה הנוכחית כמעט לא עוצרים, כמעט לא מאשפזים, כמעט לא בולמים, כמעט לא פוצעים, בעוד בתקופת ההתנתקות המשטרה עצרה בסיטונות, אפילו עד תום ההליכים, הוגשו מאות כתבי אישום, ננקטה יד קשה ואלימה נגד המפגינים וכו'.
בתוכנית "הצינור" הוקרנה השבוע כתבה עם התמונות, הסרטונים והמראות מתקופת ההתנתקות. נחשו מי עמד שם ואמר את הדברים הבאים: "מה שאני ראיתי פה היום בשלוש השעות האחרונות זה היה הדבר הכי קרוב למלחמת אחים שאני ראיתי במהלך המאבק נגד ההתנתקות... תמונות קשות, צריך לשים את הדברים בצורה ברורה ולהגיד אותם, היו מוכנים עם נינג'ות, דוקרנים, באו ותקעו מסמרים בתוך הכביש, הכביש היה משותק לחלוטין".
עשרות ולפעמים אף מאות מהחיילים נגרעו ממצבת כוח האדם בגלל "בעיות אידיאולוגיות" או מוסריות. נמשיך: שני חיילים מהנח"ל החרדי נעצרו בחשד כי הניחו מטעני דמה שעוררו פאניקה רבתי בתחנה המרכזית בירושלים. הפרות הסדר היו אלימות באמת, ואף מסוכנות. עשרות שוטרים וחיילים נפצעו. חלק מהפציעות הוגדר "בינוני". המפכ"ל קראדי כיתת את רגליו בין בתי החולים בביקור שוטריו הפצועים סביב השעון. אגב, גם הסוסים נפצעו. בניגוד לתמונת הפייק שהפיצו הביביסטים השבוע (סוס פצוע, התמונה מ־2014), אז סוסים נפצעו ונדקרו על ידי מפגינים. אגב, באירוע פינוי עמונה, כך סיפר לי השבוע ניצב בדימוס ברטי אוחיון, נמצאו סוסי משטרה רבים דקורים בסכינים.
ביוני 2005, זמן קצר לפני הפינוי, נתפסו עשרות קילוגרמים של דוקרנים ונינג'ות במסגרייה במושב בית גמליאל. 13 מתנחלים נעצרו. רשויות הביטחון חשפו כמעט כל יום התארגנויות מהסוג הזה, כמעט כולן של מתנחלים קיצוניים, שתכננו להפעיל אלימות כדי לפגוע בהתנתקות. מספר השוטרים והחיילים הפצועים לאורך התקופה מעיד על כך, כמו גם אמצעי הלחימה השונים שנתפסו.
מלל רב נשפך על העובדה שידן של הרשויות הייתה קלה על ההדק ושנערים ונערות נשפטו למאסר עד תום ההליכים בסיטונות. גם זה רחוק מלהיות מדויק. יש מקרה מפורסם של נערה שאכן נשלחה למעצר עד תום ההליכים, מסיבה פשוטה: היא סירבה להישאר במעצר בית והוריה סירבו לספק חלופת מעצר בית. לא נותרה ברירה. צעירים אחרים נעצרו ופשוט סירבו להזדהות ולשתף פעולה עם המשטרה. "היה די כיף, אין מה לפחד מזה", אמרה נערה שבילתה 36 ימים במעשיהו, וסירבה להזדהות, "אני קוראת לכולם להיאבק למען ארץ ישראל. נראה מה יהיה ביום רביעי, עוד לא החלטתי אם להצטרף לחסימת הכבישים".
אפשר להוסיף כאן סיפורי אלף לילה ולילה מסמרי שיער על מה שקרה בהתנתקות. על מה ששפכו וזרקו על החיילים והשוטרים מהגג של שירת הים ובית הכנסת בכפר דרום. על הקללות והיריקות. אבל אין צורך. ולסיכום: מי שמנסה ליצור סימטריה בין הטיפול בחוסמי הכבישים בהתנתקות לחוסמי הכבישים במחאה הנוכחית, פשוט לא אומר אמת. גם אין צורך לשאול לאן נעלם השב"כ. הוא לא נעלם, פשוט לא זקוקים לו הפעם.
התרעות פיקוד העורף