את מגילת איכה נוכל לקרוא השנה כטקסט אקטואלי. 1,953 שנה אחרי ששלח הקיסר נרון את קלגסיו להחריב את ירושלים המפולגת והמסוכסכת עם עצמה, ממיט גם נרון שלנו חורבן על כל מה שנבנה בציון. לפי הזחיחות שקורנת מהסרטונים שהוא מפיץ, הוא היה גם פורט בכינור למראה החורבן אילו רק היה לו הכישרון.
בצה"ל מעריכים: מאות טייסים צפויים להפסיק להתנדב למילואים
מפקד חיל האוויר: "מודל השירות מצוין, אם נפגע בו - ייקח שנים לשקם"
זה היה צפוי, וגם רבים התריעו על כך, שחורבן הצבא יבוא במהרה אחרי החרבת המשטרה ולפני החרבת המערכת המשפטית. הטקסטבוק של ארדואן ואורבן כבר התווה את המסלול. ועדיין, לראות את חורבנו של המקדש האחרון של הממלכתיות הישראלית, של המכנה המשותף היחיד שעוד נותר לרוב החברה הישראלית – קורע את הלב. את הנזק שהוא גורם עכשיו לצה"ל ייקח דור לתקן.
הוא תמיד אהב להצטלם עם חיילים, אבל שנא את מפקדיו של צה"ל. מאז נתקל כראש ממשלה צעיר באמנון שחק ז"ל, אדם קר רוח, אינטליגנטי ואמיץ מאין כמוהו, ודרך כל הרמטכ"לים, כולל אלה שמינה בעצמו – כולם עמדו בסופו של דבר לעומתו. אולי הרגיש שהם רואים את חולשותיו וקוראים את הבלוף.
לא במקרה דאג תמיד להקיף את עצמו באנשים שרובם דתיים, שניסיונם הצבאי מוגבל במקרה הטוב, ושבעיניהם סרן בסיירת מטכ"ל של שנות ה־70 נראה כמו "מר ביטחון".
לא במקרה התייצבו כנגדו כל ראשי הצבא, השב"כ, ולמעט אחד, גם כל ראשי המוסד ששירתו תחתיו. כשכבר מינה את יואב הורוביץ, לוחם סיירת מטכ"ל, לשמש ראש מטה ומנכ"ל משרד רה"מ – נמלט הורוביץ מהתפקיד כל עוד נפשו בו אחרי שלוש שנים, והיום אפשר למצוא אותו בקפלן. לצדו מפגין גם תת־אלוף דוד אגמון, ששרד רק שלושה חודשים בתפקיד מנהל הלשכה של נתניהו.
למרות הסלידה מבכירי הצבא, לאורך שנות שלטונו האינסופי, הוא הקפיד להקשיב להם. הוא ידע שהם בעלי ניסיון והבנה ביטחוניים עשירים משלו ושהצלחתו תלויה בהצלחתם. אבל אז עוד ראה בעצמו כמי שמופקד על הצלחת המדינה הזאת, לפעמים אפילו במונחים תנ"כיים.
היום, כשהוא רואה בעצמו את התגלמות המדינה והעם – חורבנו האישי חייב בהכרח להביא לחורבן העם והמדינה.
אך טבעי הוא שאנשי חיל האוויר, מי שמהווים את חוד החנית של הגנת המדינה שלנו, יהיו אלה שיתייצבו בחוד החנית כנגדו. עוצמתו של חיל האוויר שלנו נשענת לא רק על המטוסים האמריקאיים שאנחנו קונים, ולא רק על איכות הנוער המדהים שלנו, אלא בעיקר על תרבות התחקיר שפיתח חיל האוויר. בתרבות הזאת – האמת היא מעל הכל.
בחדר התחקירים של הטייסת יכול כל סגן צעיר לומר למפקדו שהוא טעה, ולדעת שלא תהיה נגדו שום סנקציה. בתרבות הזאת מעודדים אנשים לחשוב בעצמם, וכל טייס הוא הפוסק האחרון מתי ללחוץ על הפיקל (המתג שמשחרר את החימוש). כמו כל מי שעיניו בראשו הם רואים לאן מוביל אותנו ראש הממשלה ולא יכולים שלא להרים דגל אדום. כשרואים את השיח שמתנהל בקרבם, ניכר שהם עוברים קריעה בנפשם. הוויתור של טייס על הטיסה הוא ויתור על התשוקה הגדולה ביותר בחייו, על הדבר שהוא אוהב לעשות יותר מכל.
גם אנשי המטה המבצעי, אלה שהפסיקו לטוס והם השולטים בפעילות המבצעית של חיל האוויר – נקרעים. הקריעה היא מנת חלקם לא רק של אלה שהודיעו על הפסקת התנדבות – גם של אלה שרואים את נתיב הטיסה אל תוך ההר והחליטו להמשיך, לפחות לעת עתה.
הם שומעים את הקולות שיוצאים נגדם מעל בימת הכנסת וברשתות החברתיות (למרבה הצער, הסגנון בשתי הפלטפורמות דומה), אבל יש להם עדיין הנאמנות, שהופכת נדירה, לאמת. רק קצת יותר מאחוז מהחברה הישראלית משרת שירות מילואים משמעותי.
מרנין לשמוע את 99 האחוזים שאינם משרתים יוצאים נגדם בשצף קצף. כל אלה שדרים בבטחה בישיבה ובכולל, כל אלה שחוגגים הולדת בן מתוך ידיעה בטוחה שלעולם לא ינחת בתיבת הדואר שלו צו גיוס חובה.
ממשלות נתניהו עם שותפיו החרדים שחקו במשך שנים את אתוס צבא העם. עכשיו הם עומדים לחוקק חוק יסוד שיעלה על נס את ההשתמטות ושיקבע כי לימוד תורה נעלה משירות צבאי. התגמול גם יהיה נעלה יותר לממיתים עצמם באוהלה של תורה מזה של אלה שבאמת מחרפים נפשם על הגנת המדינה. ואלה מלינים על מי שלא רוצה בתנאים האלה להמשיך לשרת?
היה מכמיר לב לראות את פניו של הרמטכ"ל כשהופיע השבוע בכנסת. רא"ל הרצי הלוי בורך בהרבה כישרונות, אבל פני פוקר הם לא אחד מהם. אין לו שום יכולת להעמיד פנים, ופניו מסגירים מיד את המצוקה שבה הוא נמצא.
אבל הלוי, רמטכ"ל צעיר בתפקיד, מתקשה עד כה למצוא בעצמו את עוז הרוח למשוך בבלמי החירום ולעצור את הדהירה לתוך הקיר. כמוהו גם מפקד חיל האוויר – שני אנשים טובים שנמצאים במקום הנכון בזמן הלא נכון.
גם שר הביטחון יואב גלנט נראה כפוסט־טראומתי מאותו רגע שבו התייצב כילד עם האצבע בסכר. עושה רושם שלא מתחשק לו להיות שם שוב. אולי מיצה את מכסת האומץ שלו.
בתוך ההקשר הזה יידרש ראש הממשלה לקבל בימים הקרובים הכרעה כיצד לפעול מול ההתנחלות שהקימה חיזבאללה על אדמה ישראלית בהר דב. בצה"ל הכינו לו כמה אופציות לפעולה, בהן גם אופציות אלגנטיות שלא יגרמו לנפגעים, אבל כל אחת מהן עשויה לגרור אותנו לחילופי מהלומות בצפון, עם סיכוי להידרדרות למלחמה.
יכול להיות שנתניהו רואה בזה מוצא למשבר שהוא הביא על צה"ל, ומניח שכולם יתייצבו עם הטיל הראשון של חיזבאללה שינחת כאן. יכול להיות שהוא מחפש מפלט מהחקיקה של שותפיו ההזויים. אבל מה שבטוח הוא, שכדבריו לפני 14 שנים: "ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בתיקים פליליים – אין לו את המנדט הציבורי והמוסרי לקבוע דברים כל כך גורליים למדינת ישראל".
הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13