רבים מהם מסתובבים בינינו. אין להם קרניים וגם לא רצון לשתף בכל שיחה בעבודה, בחברה או במשפחה המורחבת בדעתם על בנימין נתניהו, הממשלה או הרפורמה המשפטית. אלו אנשים שמוצאים עצמם בימי נבואות הזעם האלה בסיטואציות שנכפות עליהם. במצבים של לחץ חברתי, שאם לא ישתפו איתם פעולה למען הנראות, ימצאו עצמם עם איום ממשי על פרנסתם ו/או בבידוד חברתי. כאלו הם הימניים בסתר.
"להפסיק את הוויתורים": תומכי הרפורמה המשפטית מפגינים מול ביתו של נתניהו
ברקע עצירת חקיקה: המונים מפגינים בעד הרפורמה המשפטית
אני פוגשת אותם בגבעתיים כשאני אוספת את הילדה מבית הספר והם מגיעים אליי ולוחשים לי באוזן מילות הזדהות חמות. כן, לוחשים. הם נמצאים ברוב המוניות שבהן אני נוסעת, שם מספרים לי כי למדו לא לחשוף דעות פוליטיות מול לקוחות כדי לא להיפגע בדירוג. כי דירוג שווה פרנסה. הם מתפרקים אצלי בכמויות באינבוקס ברשתות החברתיות עם סיפורים מסמרי שיער, על כך שכפו עליהם דעה פוליטית שאינם מאמינים בה בדמות שביתה בהייטק, ברפואה ובעוד מעוזים. "לא נותר אלא לשתוק, למה לחפש אויבים?!", חוזר מהם הניגון המעציב והמקומם.
ויש עוד רבים אחרים שמרכיבים חלק מתוך 64 מנדטים, שהפנימו שבתקופה הזו יש צד אחד שהוא מיעוט שצועק, משבית, חוסם כבישים וזועק "חורבן הבית", וצד אחר שעדיף לו לשתוק או לפרוק את דעתו במחשכים. כדי שלא יהיה לו חורבן בית אמיתי בתוך ביתו שלו.
אנחנו בימים של פנקס אדום, שבהם מחוללי הרעש, במימון של מיליונים למען קמפיין ההפחדה על חורבן הבית המדובר, השפיעו עמוקות לרעה על תחושת הביטחון של האזרחים. אם אתה הייטקיסט שלא יוצא להפגין בשעות הרלוונטיות ונשאר לעבוד, אתה מסומן; אם אתה חובש כיפה בחברה חילונית, אתה מסומן ונאלץ לגמגם שאתה לא בענייני פוליטיקה, ולהעביר נושא רק כדי שיירדו לך מהחיים ומהנשמה.
בימים אלה של מלחמת אחים מילולית במילים מושחזות בתוך החברה הישראלית, ישנם הימניים בסתר שמסתובבים במתח רב בעבודה, בחברה, בתוך הטייסת או בכל מרחב האישי שלהם עם שכפ"ץ כדי שלא יקטלגו אותם או יעלבו בהם בכינוי שנועד לעלוב במצביעי ימין – "ביביסטים".
אני בהחלט מבינה את אותם הימניים בסתר - פרנסה וחברה הן יסודות קיומיים. אך בחרתי אחרת כבר לפני 16 שנה.
כשהמרצה שלי לתקשורת באקדמיה, שהייתה בעברה עיתונאית בכירה, הצהירה מול הסטודנטים שאם אמשיך להביע את הדעות שלי בקול רם בחיים לא תהיה לי עבודה בתקשורת. עד היום אני לא שוכחת את צליל הרוע בצחוקם המתגלגל של עדר הסטודנטים בכיתה.
סירבתי להקשיב לה והמשכתי בשלי. לפעמים נשאו אותי על כפיים בשל כך ולפעמים גלגלו אותי מכל המדרגות. לבחירה הזו, שרבים כמוני בחברה הישראלית מתמודדים איתה יותר מדי בימים אלה מול סביבתם הקרובה והיומיומית, יש מחירים אישיים. במיוחד כשהיא מפרקת חברויות ארוכות שנים שפוליטיקה מעולם לא הייתה בהם נושא לדיון.
רק השבוע ביקשה ממני חברה שניפגש מחוץ לביתה. אחרי "חקירה" הודתה כי בעלה מחרים אותי בשל הדברים שאני כותבת בטור זה ולכן "מוטב להימנע מאי־נעימות". לא נדהמתי, היו לי כבר כמה פרומואים לאחרונה מסוג זה מאנשים בסביבתי שלא הביעו עניין בפוליטיקה, ובמערכות בחירות קודמות ביקשו להבין ממני מה ההבדל בין בני גנץ ליאיר לפיד, וכעת הפכו אותי בעיניהם לאויב. "תתנגדו", הנדסת תודעה מושלמת, שעובדת לא רק מול הממשלה, אלא גם מול רבים מתומכיה שהפנימו שמוטב להם לשתוק.
ימי התשה
הימים הקרובים יהיו מתישים. מחאות, חסימות, דיונים, הצבעות, איומים לסרבנות, מכתבים, הערכות מצב, שביתות... שיאו של קמפיין הפחדה אל מול ממשלה שהתקפלה ונלחמת להעביר חוק אחד, שהיה הכי קרוב לקונצנזוס בהידברות בבית הנשיא.
אף שהכתובת נראית ככתובה על הקיר, גם על זה של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן כפי שעדכן אותו ראש הממשלה נתניהו בשיחת טלפון, ביום שני הקרוב החוק לצמצום עילת הסבירות צפוי לעבור - אלא שבפוליטיקה זה לא נגמר עד שזה נגמר. ריכוך, הסכם, כניעה – שום דבר כבר לא יפתיע. אלא שאחרי ימי ההתשה הצפויים הכנסת יוצאת לפגרת הקיץ, וכך גם אזרחי ישראל; בתקווה שהתרחקות מהעיסוק הבלתי פוסק במי מנצח את מי יצנן את הרוחות הסוערות, שיוצאות לחופשה של התכווננות.
באוגוסט פגרה, בספטמבר חגים, רק באמצע אוקטובר הכנסת חוזרת לפעילות עם פתיחת מושב החורף. עד אז, בחודשיים וחצי הללו, הכל יכול לקרות במציאות הישראלית. ראינו זאת באירועים ביטחוניים, במשבר הקורונה ועוד. במדינת ישראל אין רגע דל.
וכאן עולה השאלה באיזו מציאות נהיה בעוד חודשיים, ומתוך המציאות הזו נתניהו יבחן את דרכי הפעולה. אפשרות אחת היא למסמס את חקיקת ההמשך, להעביר רפורמות כלכליות שמתוכננות ולעלות בסקרים. אפשרות אחרת היא להמשיך עם החקיקה ולנסות להגיע להסכמות מול גנץ. הנתיבים האחרים לאפשרויות נוספות עוד יתגלו בהמשך בהתאם למציאות.
כאמור, בחודשיים וחצי במציאות הישראלית החוק לצמצום עילת הסבירות עוד יכול להיות הפתיח וגם הסגיר של הרפורמה המשפטית של יריב לוין. פרק זמן למארגני ההפגנות נגד נתניהו לשבת על הקריאייטיב לנושא ההפגנה הבא.