איטליה רוגשת עכשיו פתאום, כיוון שסאטיריקנית צעירה הלכה לעולמה. שמה מִיקֶלָה מוּרְגָ'ה והיא רק בת 51. אני לא באיטליה. לא יצאתי מהארץ. אני נמצא בארץ ואפילו בארץ אני לא יוצא, וסגור בתוך מזגן, אבל קורא תקשורת מהעולם, שחם לו לא פחות מאשר לי. באיטליה חם יותר מאשר כאן. אטרקציה תיירותית חדשה ברומא היא השלטים החשמליים של בתי המרקחת, שלטים אשר באיטליה מסמנים גם את הטמפרטורה. תיירים ברומא מצלמים את השלטים האלה המסמנים בספרות דיגיטליות: 47 מעלות.
חם באיטליה, אין מזגנים בבתים, ויש חוק חדש: מי שיושב במכונית שלו ומפעיל מזגן, מקבל קנס שיכול להגיע עד 1,400 שקלים. מותר להפעיל מזגן רק כאשר המכונית נוסעת. זה בא למנוע את התופעה שבה אנשים יוצאים מהבית למכונית החונה כדי להתקרר בה קצת, ובכך מכבידים על זיהום האוויר.
ובכן, תודה. אני בארץ במזגן. פתאום, כאמור, אני רואה כותרות בעיתוני איטליה על מותה מסרטן של צעירה בת 51 בסך הכל. הספדים של עורכי עיתונים, מאמרים, כתבות, צילומים. הלוויה שלה נערכה בכנסייה של האומנים בפיאצה דל פופולו, בלב רומא. הלוויה והאבל הורגשו גם ברשתות החברתיות. מותה יצר את מה שהוכרז כלוויה הגדולה ביותר ברשתות החברתיות שהתקיימה מעולם.
פוליטיקאים איטלקיים, גם יריבים למסרים שלה, היו באבל. אֶמָּה בּוֹנִינוֹ, פוליטיקאית איטלקייה בולטת, אישיות ממש, מתאבלת על מִיקֶלָה מוּרְגָ'ה ואומרת: "באיטליה צריך למות כדי שיעריכו אותך". רגע, כמה מילים על אֶמָּה בּוֹנִינוֹ. היא מנהיגה של מפלגה ששמה "הרדיקלים", מפלגה שלוחמת למען זכויות אדם, אבל בניגוד לגופים שמכריזים שהם בעד זכויות אדם, אֶמָּה בּוֹנִינוֹ והרדיקלים מתייחסים ברצינות ובעומק למושג זכויות אדם, ולכן תומכים בכל לבם בישראל. בונינו ערכה הרבה מלחמות ואפילו שביתות רעב למען ישראל.
אני לא יכול להתרברב בכך שאני מכיר היטב את היצירה שלה, אבל, כמעט להפתעתי, היא כבר תפסה את תשומת לבי בעבר, וכתבתי עליה כאן בעיתוננו עוד כשהייתה בת 47.
זה היה כאשר ספר שלה, "הוראות איך להיות פשיסט", משך את עיניי. כתבתי אז ככה:
ראיתי ספר חדש ושמו: "הוראות איך להיות פשיסט" מאת מִיקֶלָה מוּרְגָ'ה.
היא מסבירה בספר מדוע הפשיזם עדיף. למשל, הפשיזם חסכוני יותר מדמוקרטיה. במקום לשלם ל־120 חברי כנסת, צריך לשלם רק לאדם אחד (באיטליה זה לשלם לאדם אחד במקום ל־945 חברי פרלמנט וסנאט).
הספר רוצה להוכיח שאיטליה פשיסטית. אם יתרגמו אותו לצרפתית, הוא יוכיח שצרפת ובלגיה פשיסטיות, אם יתרגמו לאנגלית, יוכח שבריטניה, ארצות הברית, אוסטרליה, קנדה וניו זילנד הן פשיסטיות. אין צורך לתרגם לעברית, אצלנו נעשית עבודה מקומית יעילה כדי להוכיח שאנחנו פשיסטים.
הסכנה של שעשועים עליזים כאלה היא שהם מתארים משטרים הומניים, משטרי חופש שמעולם לא היו כמותם בתולדות האנושות, כמשטרים אפלים. ספר כזה מחניף לאנשים שיודעים לענות "נכון" על השאלות, וכך מתענגים על הגדרת עצמם כגיבורים שעוצרים את הפשיזם. עם זאת, תראו כמה מסובך להגיע לדרגת "לא פשיסט". למשל שאלה 3, אשר בה עליך לענות אם לדעתך הבוחר הממוצע הוא "בעל הבנה של ילד לא מבריק בן 12".
באין לה צפרדע ראוי לנשיקתה עד כה, היא החליטה שחייבים לעשות משהו, והמציאה סיפור שהיא צריכה מתנדבים למחקר. כאלה שהם צפרדעים שעדיין לא הפכו לנסיכים של נסיכה אחרת.
היא ראיינה אותם כמטלה בקורס (הדמיוני), ושאלה את הצפרדעים שאלות שהיא הייתה רוצה לברר על הנסיך העתידי שלה. לבסוף מצאה שניים שענו לשביעות רצונה על השאלון המומצא.
נסיכה אחת אמרה לחברותיה: "אם זה היה הפוך, והייתי מגלה שעברתי סלקציה שבה נבחרתי להיות נסיכתו של מישהו דרך שאלון שהוא עשה, הייתי מקבלת בחילה".
נסיכה אחרת ממש זעמה: "זה לא בסדר, באמת, מה איתך? איך ניצלת את זה שאת סטודנטית לפסיכולוגיה? איך אני מקבלת את הטפסים שהצפרדעים ענו עליהם? אפשר במייל?".
התרעות פיקוד העורף