אז ארקיע שכחו לשלוח מטוס שיאסוף אותנו מרודוס בחזרה לתל אביב. יכול לקרות לכל אחד ששוכח משהו או מישהו, אפילו זה קורה. אבל אני לא חברת תעופה שגובה הרבה לירות סוריות דפוקות כדי להטיס אותי ממקום למקום.

מדינה בהפרעה: ישראל מתפתחת? אנחנו בפיגור של מאה שנה אחרי העולם המודרני | רון קופמן
אחרי עשר שנות נישואין היא משוכנעת שהיא יכולה לערבב אותי | רון קופמן
 
אבל הסיוט לא החל רק ברודוס, הוא התחיל בתל אביב בדרך לאי היווני, ארבעה ימים לפני - כאשר הטיסה איחרה בארבע שעות, ללא הסברים. קנית כרטיס לשעה אחת בצהריים, אז מה? תמריא בחמש. אז הלך יום חופשה, מה קרה, התרגלת לטוב?

אם היינו טסים בצ'ארטר, עם מחירים מפתים של 99 דולר לכיוון, זה היה סיכון סביר. אבל כאשר רוכשים כרטיס ב־600 דולר, לא כולל מזוודה ב־140 דולר ומושב עם מרחב לרגליים ב־100 דולר, אפשר ואף צריך להתחשב בבנאדם שלא טס לחופשה משפחתית כל יום, אלא פעם בשנה.
עלינו למטוס בשעה חמש אחר הצהריים. הוא התברר כמעברה מעופפת של חברה זרה, עם צוות צ'כי. את ארקיע זה לא מעניין שהגעתי למלון ברודוס רק בשמונה בערב. הם לא התחננו אליי שאטוס איתם, אני ברוב כסילותי וטמטומי בחרתי בחירה איומה.

אבל הייתה חופשה סבבה, נהניתי מאוד, לא עזבתי את המלון אפילו לשנייה. הטיסה חזרה נקבעה ל־11 בבוקר. השכמנו בשש בבוקר, כדי להיות בשמונה ורבע בשדה התעופה. הגענו לשדה בשמונה וחצי, אבל לקחתי את הזמן כדי לעשן סיגריה.

בצ'ק־אין הסבירה לי דיילת השירות המקומית שאני חייב לשלם 85 יורו עבור המטען.
"אבל שילמתי 140 דולר בנתב"ג הלוך־חזור, יש לי גם קבלה", הסברתי לה.
"אדוני, או שאתה משלם 85 יורו, או שהמזוודה לא עולה לטיסה", היא קבעה נחרצות.
שילמתי, כי פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים. סיימתי והייתי מבסוט שהקשבתי לכיפוש שיצאנו בזמן.

אבל בתשע וחצי הודיעו לנו שיש בעיה, הטיסה תמריא רק ב־14:50. רתחתי מזעם, כי אם היו מודיעים לי שעה וחצי לפני, הייתי נשאר בבריכת המלון (פינוי חדרים עד 11 בבוקר, יש אפשרות להאריך בתשלום) והייתי מגיע שעה לפני הטיסה. מחאה בפני הצוות המקומי מיותרת לחלוטין. חיפשתי את מנהל התחנה. הוא כבר היה מחוסל, אחרי ששמע נוסעים אחרים. "אין מה לעשות, אדוני", הודיע לי היווני. "ארקיע לא שלחה מטוס לאסוף אתכם. שכחו בתל אביב. זו תקלה חמורה מאוד, אבל היא קרתה ואני מחכה להתפתחויות".

עכשיו צריך להרוג ארבע שעות המתנה. טלפנתי עשרות פעמים למשרדי החברה בארץ, ביקשתי לדבר עם סמנכ"ל שירות לנוסע. "הוא יחזור אליך, יש לי את מספר הטלפון שלך", ענו לי באדיבות טלפניות השירות בתל אביב. הוא לא חזר אליי עד היום, אבל אני נותן זמן לזמן.
המטוס, של ארקיע הפעם, הגיע מתל אביב ב־15:10, איחור של ארבע שעות וכמה דקות. הוא פרק את הנוסעים והמטען, אנחנו עלינו לטיסה ב־15:40, המראנו 20 דקות מאוחר יותר. הקברניט הודיע לנו שהייתה תקלה טכנית, זו הסיבה לעיכוב. מתברר ששכחה היא תקלה טכנית. אני אזכור את זה לפעם הבאה שאשכח משהו (זה קורה לי פעם ביום), אתנצל ואגיד ש"הייתה תקלה טכנית".


ועכשיו למוסר השכל: טסתי בתוך שבוע עם שתי חברות תעופה עבריות, אל־על וארקיע. זו טעות חמורה שאסור שתקרה עוד פעם. הזלזול בלקוחות אצל חברות התעופה שלנו אינו מובן לנוכח המחירים שהן גובות.

חשבתי, בטעות, שארקיע תפצה אותנו על הזלזול בטיסות הלוך ושוב. כיפוש פנתה לארקיע, זו הייתה תשובת משרד עורכי הדין של החברה: "תודה רבה על פנייתכם אלינו (לא פנינו אליכם, פנינו לארקיע, שהפנתה את הפנייה אליכם – ר"ק). מאחר שהטיסה המריאה בעיכוב של פחות משמונה שעות ממועד ההמראה המקורי, נראה לצערנו כי לא תהא זכאות לפיצוי בהתאם לחוק הישראלי. נשמח לעמוד לשירותכם בעתיד. טל שטרית, עו"ד".

הגב' שטרית אופטימית, כי זה לא יקרה. גם אם זה החוק הישראלי, אפנה למועצה לצרכנות כדי שתאשר לי שאין מקום לתביעת נזיקין. "חוק ישראלי" זה המלצה בלתי מחייבת, לאזרחים ישראלים, אבל כן מחייבת את בדיקת כל האמצעים האפשריים, לפיצוי על עינוי.

זה המצב כאן. מאז ששבתי אני רק מתעדכן על חופי ים, אגמים ונחלים שאסורים לכניסה בגלל זיהומים שונים. ילדים ופעוטות טבעו בבריכות פרטיות שלוש פעמים השבוע. חמש נשים הרות קיבלו חיסונים נגד כלבת, אבל בהדסה עין כרם אמרו שזה לא מסוכן לנשים ולעוברים. וואו, באמת? אולי החיסון נגד כלבת ייכנס לפרוטוקול בכל הריון, לך תדע.

יש כאן מקרי רצח בכל יממה, לעתים ארבעה־חמישה מקרים ביום, אבל אף אחד לא מתרגש, כי רוב הקורבנות הם ערבים, וקצת יהודים. אנחנו מכילים את הכל, גם כאשר שיחת היום ברשתות החברתיות עוסקת בעיקר במישהו שהתוודה ב"חתונמי" שארגנו לו בת זוג שהוא לא נמשך אליה, אבל היא נשארה איתו בזוגיות. קיץ 2023 הוא קיץ נוראי. אולי הנורא מכל אלה שחוויתי, כולל במלחמות. זה המחיר של החיים כאן.  

היה כאן שבוע שגרתי. שמש העמים, אבי האומה, נפש במושב רמות, והמפגינים גרמו לו להרגיש אהוב. היות שאבי האומה אוהב את הציבור, הכניסו את תל אביב לפקק אדיר, רק כדי שיחנוך את הרכבת הקלה. הוא הרי מחולל המהפכה התעבורתית, שמתבטאת ברכבת שתנוח כ־21% מהשבוע, בגלל קדושתה.

יש מקום להתפלא איך החניוקים עוד לא מינו שני רבנים, ספרדי ואשכנזי, להגן על קדושת הרכבת, אבל זה עוד יקרה, בקרוב. צריך גם משגיחי כשרות שיוודאו שאף אחד לא חורג משמירה על כשרות בנסיעה, כי ככה אלוקים שלהם דורש.

אבל הכי חשוב זה נוכחות של שוטרים – לא פקחים ומפקחים – בקרונות הרכבת, כדי להגן על ילדות, נערות ונשים. הדרת נשים היא הרי מצווה אצל חניוקים, עבירה חמורה על החוק של החילונים שהם עכו"ם. כתריאליבק'ה מתחזה לדמוקרטיה, אבל במציאות היא תיאוקרטיה פרימיטיבית. חבל שאין כאן רופאים בכמות הבאבא־בובות שמנהלים כאן את העייסק הקורס; אולי היינו חברה בריאה יותר ומפגרת פחות.

אז הנה שלל מעשים והתבטאויות של החברים של שמש העמים ואבי האומה – טרי מהימים האחרונים.

סמוצ'קנע גרנד־מייזר עצר את העברת הכספים לרשויות המקומיות הערביות, כי הוא חושש שהכסף יועבר לארגוני פשע, אולי אף טרור. סמוצ'קנע לא חושש להעביר 780 מיליון שקל להתנחלויות שאינן מוסדרות ביהודה ושומרון. נוער הגבעות חייב לחיות ממשהו, גם כאשר עושים קצת טרור לעראברים. כדי לגייס את הגעלט הקדוש, קיצצו 130 מיליון שקל מתקציב משרד החינוך. הכסף היה מיועד לעידוד למידה לחמש יחידות בגרות בפריפריה, במקצועות ריאליים. בהמשך סמוצ'קנע ושאר המאכערים יקוננו שמפלים לרעה את הפריפריה, אבל זה רק באשמת השמאל־מחבלו־פלשתינו.

שר הפנים משה ארבל לא כלל עשרות אלפי ניצולי שואה וילדים עניים בחלוקת כרטיסי המזון. כך חשף אתר "השקופים". הם כנראה לא שומרי מצוות ברמה הנדרשת, אז שיישארו רעבים עד שיחזרו בתשובה מלאה.

בבני ברק נחנכה בריכה עירונית. עלות כניסה היא 15 שקלים בלבד. בתל אביב המחיר הוא 80 שקלים ואף יותר, אבל בני ברק זו קהילת קוידש, אז אלוקים מסבסד להם. גברים נכנסים בימים ראשון עד רביעי, אחרי תיאום ברישום מראש. לנשים יארגנו ימים לשחייה. כן, אנחנו אור לגויים.

"דה מרקר": "המעורבות של אריה דרעי באשדוד נגד ראש העירייה המכהן יחיאל לסרי, כולל הרצת מקורבו ברק סרי לראשות העיר, היא על רקע מאבק על הקמת פרויקט נדל"ן ענק של היזמים צחי אבו ודן גרטלר – נחשו – שהם מקורביו של אריה דרעי". הייתי מופתע אם אריה־גאנעב־סדרתי לא היה מעורב בפרויקט שייטיב עם מקורביו. זה מה שהוא עושה כבר ארבעה עשורים. איפה להב 433? למה הם מחכים?

אברהם רובינשטיין, ראש עיריית בני ברק, בראיון לקול ברמה: "אנחנו סובלים ממכת עכברושים בגלל חפירות הרכבת הקלה. הוצאנו מיליוני שקלים, ביקשנו הלוואה, אבל צריך אישור ממשרד הפנים. ראש הממשלה לא נענה לבקשתי. מהשרה לאיכות הסביבה קיבלתי רק הטפות מוסר. אז התחלנו בעבודה לפני שקיבלתי אישור". ראש העירייה צודק, רק כך עובדים בכתריאליבק'ה. אני מקווה שראשי ערים נוספים יחליטו לפתור מצוקות בלי אישור של גועליציית האפסים.

האלוף (בדימוס) עמירם לוין, בראיון לכאן רשת ב': "בממשלה יש ח"כים שבאו מיהודה ושומרון ולא יודעים מה זו דמוקרטיה. 57 שנים של אפרטהייד מוחלט. צה"ל עומד מהצד ומתחיל להיות שותף בפשעי מלחמה. תסתובבו בחברון ותראו רחובות שערבים לא יכולים להסתובב שם, בדיוק כפי שקרה בגרמניה". לוין היה גם סגן ראש המוסד. הוא מבין בביטחון ובטרור. אז מה אומרים? אולי עדיף שלא נאמר, עד שהעולם יאמר.

דודי אמסלם, חבר בכיר בגועליציית האפסים, בראיון לכאן רשת ב': "אני לא יכול למנות אף אחד. ניסיתי למנות את חברי הטוב אלי אהרוני, לא אישרו לי. התפקיד שלי זה למנות אנשים שאני מכיר ומעריך". כן, דודי, אתה אומנם מטנף כל מה שזז, גם את דרך הפנקס האדום של מפא"י, אבל בתחילתו של יום וגם בסופו אתה מפא"יניק, שמשתמש באותן דרכים פסולות ורקובות כדי למנות את החברים שלך לג'ובים יוקרתיים. אני ממתין לראות את המינויים שלך לוועדה לאנרגיה אטומית. יש מצב אתה מארגן לי מינוי של דרעקטור בוועדה? אין לי מושג באטום, גם לך אין, אז שנינו מתאימים מ־א־ו־ד. מה אתה לגיד?

מתן כהנא, דייר באגם הדרעק, על העיכוב בתוצאות מבחני הרבנות: "כבוד השר מלכיאלי, יש סיבה שתלמידי חכמים שנבחנו לרבנות מחכים מעל 90 יום לתשובות? בתקופתי זה לקח 36 ימים". בטח שיש סיבה, שגם כהנא יודע אותה. צריך לבדוק מי המועמד, במי הוא תומך, לאיזה פלג הוא משתייך, אולי נסמיך אותו גם אם לא עבר את הבחינה. מה קרה, זה חדש לך? כל אחד שנבחן יכול להיות רב אצל החניוקים? אתה מסתלבט על החילונים?

חבר גועליציית האפסים מיכאל מלכיאלי, הממונה על שירותי דת, מוביל מהלך של שיפור שכרם של ראשי מועצות דתיות ובאבא־עירוניים בעשרות אחוזים, עד 74%. מתוך הערימה הזו 114 בעלי תפקידים יזכו לשדרוג מיוחד, אף אחד מהם לא חילוני. אני חי כאן כמעט שישה וחצי עשורים, ומעולם לא נזקקתי לשירות של מועצה דתית. על כל "שירותי הדת" שילמתי, והרבה. לא מספיקה מועצה דתית לכל אזור? כל יישוב צריך את המפגע המיותר הזה?

הרב צבי קוסטינר, ראש ישיבה במצפה רמון שהודח משירות מילואים אחרי התבטאויות נגד להט"ב ושירות נשים בצה"ל, הוזמן להרצות בפני חיילים. בעבר טען הבאבא־בובה בבית הספר לקצינים בבה"ד 1: "צבא יהודי הוא צבא בלי בנות. גיוס נשים לצה"ל הוא מהלך שאמור לגרום להרס המשפחה היהודית". מדובר צה"ל נמסר כי הנושא נבדק. מה יש לבדוק? אסור לטיפוס הזה להתקרב לכל יחידה צבאית או כל גוף ביטחוני אחר, כי הוא אדם מסוכן שעלול להסית לפגיעה בנשים ולהט"ב.

אלדד יניב התפצל שוב משמאל לימין, ולימין שמאמין שהאמת היא המלצה בלתי מחייבת. בתוכנית "הפטריוטים" הוא טען בלהט שפרופ' שקמה ברסלר וראשי המחאה הקימו מפלגה שתרוץ בבחירות. אתר "בודקים" בדק ומצא שמדובר בחארטה. איני יודע מה עובר על אלדד, אבל ייתכן שהפטרייה אצלו פשוט חזרה.

צה"ל ומג"ב פינו השבוע התנחלות בלתי חוקית. הכוחות נתקלו באלימות בלתי מרוסנת של הטרור היהודי. מותר להם, כי זה טרור יהודי, אז מכילים. נגד טרור פלסטיני פותחים באש חיה. דיירת אגם הדרעק הקדושה, לימור סון הר־מלך, פצחה: "גם אם לא ניתן להסדיר את ההתיישבות הזו, אסור להרוס אותה. אכיפה בררנית נגד יהודים אינה יכולה להתקבל". שטח ההתנחלות הוא אדמה פרטית של פלסטיני, אבל זה לא מעניין אותה.

הילד"ז חזר. הוא שיתף פוסט של גנב אמל"ח מורשע, ארז תדמור, שגינה את הרמטכ"ל הרצי הלוי. "אל תסתנוור מהכותרות בעיתונים. במבחן ההיסטוריה, כשהערפל יתפזר והאבק ישקע, אתה מר הלוי תיזכר כרמטכ"ל הכושל וההרסני בתולדות צה"ל ומדינת ישראל". בהמשך היום מחק ילד"ז את הפוסט מעמוד הטלגרם שלו. מפתיע שאדם בן 32, שהתנהלותו והתבטאותו במרחב הציבורי נחשפו ללא מעט גורמי שלטון בתפקידים רגישים, לא חושב על היום שאחרי. באותו יום שהכל ייחשף, אבל הכל, ייגרם לו נזק בלתי הפיך. ובלי המטרייה המגינה של אביו ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא ייעלם מהציבוריות הישראלית. ושוב, הוא רק בן 32.

חדשות 12: "גורמים בסביבת הרמטכ"ל הרצי הלוי הציעו לו בימים האחרונים לתעד כל שיחה עם הדרג המדיני". אם הוא לא תיעד עד היום בדיוק מפורט את כל המפגשים, הוא באמת ייזכר כרמטכ"ל כושל. עם הג'מעה הזו בלי הקלטות, אתה אבוד.

ועדת הכספים דנה השבוע בשינויים בתקציב 2023 ובהעברות עודפי תקציב בין השנים 2022־2023. אז יש עודפי תקציב מגועליציית האפסים הקודמת? כי שמענו מביבי ושות' שהיא הכניסה את המדינ'ע לגירעון ושהשאירו חורבן אחריהם. אבל חסדי השם, נמצאו עודפים תקציביים, כדי שלגועליצייה הנוכחית יהיה קצת געלט לבזבז על חניוקים ומתנחלים.

שמוליק גרינברג, מועמד לראשות העיר בית שמש, בראיון לקול ברמה: "לעיר אין ניהול. העובדה שעיר מתנהלת בלי תקציב מאושר, זו שערורייה. תסתכלו מהצד, שלושה מנכ"לים התחלפו". תכף יש לנו בחירות מוניציפליות, המדינ'ע תדאג לכסות גירעונות, הכל יהיה בסדר. גועליציית האפסים הנוכחית לא תפקיר עיר חרדית. זו לא קריית שמונה או יישובי חוטף עזה. הציונות החדשה היא חרדית, לא יישובים על קו הגבול, רחמנא ליצלן. אגב, תקציב זה לחילונים, לחרדים יש סידור אחר עם אלוקים.

 מרצ והערימה של איילת שקד הותירו חובות ענק למדינ'ע בעקבות התבוסה בבחירות לכנסת ה־25. הכייסף עוד לא חזר לקופת המדינ'ע. לא ידוע איך, מתי ואם בכלל יחזור. מתי יקבעו שמרצ לא יכולה להשתתף בבחירות לכנסת ה־26 עד שתסדיר את החוב? זה יקרה? מישהו בכלל מטפל בזה?


זהו זה, קינדערלך של שאבעס קוידש. אנחנו בתקופת של "בין הזמנים" - בין הזמן שהיינו מדינה מתפקדת, לכאורה, עם אתוס צבא העם ושירותים לכל הציבור, לעכשיו. אז זה נגמר. צה"ל כבר אינו צבא העם. אגם הדרעק הזוי, מטיל דופי בתפקודם של מפקדים בכירים: רמטכ"ל, מפקד חיל האוויר, מפקד פיקוד המרכז.

מטה המאבק של ארגוני טרור יהודיים דורש לפזר את ימ"ר ש"י במשטרת ישראל, כי הם לא מרוצים מניהול חקירת רצח הפלסטיני בסמוך לבורקה. לטענתם, החקירה מיותרת - המחבלים הפלסטינים אשמים במות הצעיר בן ה־19. הקליעים שהרגו אותו זה יד האלוקים שרואה הכל. העבריין הבדוקאי, איתמר העבדאיי, כועס על נציב שב"ס על תנאי כליאתו של יחיאל אינדור, שנקבעו על ידי בית המשפט. העבריין הבדוקאי מטפל רק בעצירים ואסירים של טרור יהודי, גם של רוצחים מורשעים. תנאי מעצרם וכליאתם של יהודים אחרים, בטח ערבים, לא מפריעים לו בשלב זה.

עוד מעט חגי תשרי. יש כאן מאות אלפי רעבים, אבל זה לא מעניין את גועליציית האפסים. העמותות יפנו לציבור כדי שיתרום ארוחות חג לרעבים, כאילו שארגז עם מצרכים ימנע את הרעב של העניים שבוע אחרי ראש השנה. מותר להיות רעבים "בין הזמנים" של צום גדליה עד סדר פסח, זה אלוקים מתיר. רק שיאכלו משהו בחגים.

הזעם הראשוני גורס שלא לתרום הפעם, כי המדינ'ע מתפרקת. אבל אלה שנזקקים להבטחת הכנסה - אלה שגועליציית האפסים הפסיקה להם את הביטוח הרפואי - אינם אשמים. רבים מהרעבים הם עולים חדשים, שהובאו לכאן במבצעי יח"צ של ממשלות ישראל לדורותיהן. אז חייבים להמשיך לתרום, כל אחד לפי יכולתו. יש עוד מספיק זמן להתארגן, כי בלתי אפשרי להטיל את המשימה על קולקציית האפסים שמנהלת אותנו. אלו עסוקים בהדתה, בגיוס חרדים, בהפיכה משטרית. הכל חוץ מדאגה לאזרחים הנזקקים.

אז יידעלך, במטותא, פתחו את הלב, תתרמו לעמותות. אל תשאלו את עצמכם מה התקורה של העמותה, כמה כסף מושקע במנגנון. פשוט לתרום, וזהו.

 [email protected]