1. פופוליזם כלכלי
אי־שם ב־4.4.2012, בעיצומו של הזינוק המטאורי במחירי הבנזין, פרס ראש הממשלה בנימין נתניהו (להל"ן "המבוגר האחראי") את משנתו הכלכלית: "הממשלה איננה שולטת במחירי הדלק. זהו שוק מאוד תנודתי", אמר והוסיף: "אנו עדים לעלייה מתמדת במחיר הדלק כתוצאה מהסנקציות על איראן. הממשלה בראשותי מנסה למצוא דרכים כדי למתן את העלייה וכדי להקל על האזרחים. כרגיל אין ארוחות חינם, ועל הממשלה לכסות את הפער".
וואו. איזה יופי של מילים. כל סטודנט שנה א' בכלכלה היה חותם על הדברים. באותם שנים ידע "המבוגר האחראי" להסביר היטב מדוע התערבות במחיר הבנזין לא תועיל, כי מדובר בשוק עולמי - שישראל הקטנה אינה יכולה להשפיע עליו. הוא ושר האנרגיה יובל שטייניץ היו בראש אחד. נזכיר שהמחיר האסטרונומי לליטר בנזין 95 אוקטן המריא אז ל־8.25 שקלים. המחיר כיום נמוך בהרבה. לאחר דיונים מרתוניים שנמשכו באופן תקדימי עד אתמול, הוחלט שהסבסוד יימשך והבנזין לא יחצה בספטמבר את ה־7 שקלים - ויעמוד על 6.94 שקלים לליטר.
ממטרת הכספים האנרגטית, הכרוכה בהוצאה של מאות מיליוני שקלים, מנוגדת לעמדתם המקצועית של פקידי האוצר. בכסף ניתן היה להשתמש לקידום יעדים הרבה יותר חשובים. אבל מה זה מעניין אם העיקר שיהיה חג שמח לנהגים. ומי יודע? אולי ההחלטה על מיתון עליית מחירי הבנזין תעודד את הנגיד שלא להעלות בשבוע הבא את הריבית.
נתניהו שותק, אף שהסבסוד סותר את שנותר מהשקפת עולמו הכלכלית. "המבוגר האחראי", שהסביר בכל הזדמנות מדוע אסור להתערב במחיר הבנזין (מאוחר יותר שינה את עמדתו), נותן לשר האוצר חופש פעולה. רק משה כחלון בתפקידו כשר אוצר זכה לחופש פעולה נדיב כזה, בעיקר בנושאי נדל"ן ודיור. אבל בעוד כחלון דאג לשלמות בית המשפט העליון, סמוטריץ' מוכן לצרף ל־D9 גם סמיטריילר. בענייני כלכלה, שר האוצר לא סופר את נתניהו החרד לגורל ממשלתו. הוא "שחקן חופשי" בשפת עולם הכדורגל.
נתניהו נזהר בכבודו, ומוכן להקשיב לעצותיו (במיוחד אחרי פיגועים) גם בנוגע למערכת היחסים עם המתיישבים ביהודה ושומרון. מפניית יו"ר ארגון המורים, רן ארז, ערב השבתת מערכת החינוך הוא התעלם, רק כדי שלא לריב עם שר האוצר. הפעלת השרירים התקציבית נגד המגזר הערבי זכתה לתגובת רפה של נתניהו. לאחר שלבסוף נאלץ סמוטריץ' לשחרר כספים, הוא קבע: "אנחנו עוצרים את השתלטות ארגוני הפשיעה. עד שלא נוודא שהמנגנון פועל בשטח - לא נעביר שקל אחד. נקים מערכת הפעלה, בקרה ופיקוח על תקציבי הרשויות הערביות".
איזו תגובה פתטית. סמוטריץ' מצהיר אומנם שהוא שר האוצר של כולם, אבל מתכתב בעיקר עם ה"בייס". הוא מבין שעצירת התשלומים למגזר הערבי לא תעמוד במבחן בג"ץ. וחוץ מזה, מדוע שמנגנוני בקרה ופיקוח לא יופעלו נגד המגזר החרדי ותקציבי הישיבות, שבהם באמת קשה להבין לאן נעלם הכסף? ומדוע פטנט דומה אינו מופעל על מתיישבי יהודה ושומרון, שם החינוך הממלכתי־דתי זוכה לתקציבים מועדפים?
סמוטריץ' גם מתיימר לקחת על עצמו את המאבק ביוקר המחיה, כי שר הכלכלה ניר ברקת לא מספיק טוב. הוא החליט להראות לחקלאים ולמחלבות מאיפה משתין הדג (שחסר לשולחן החג) ואיך פותרים את המחסור בחלב. הוא העניק לרמי לוי היתר זמני, אבל לאחר הארכת תוקף ההיתר הצטרפו רשתות קמעונאות נוספות כמו יוחננוף ובדרך גם שופרסל.
גם בשמן ודבש החקלאים לא מלקקים דבש. אין גילוי נאות לגבי איכות החלב, השמן או הדבש, שמחירו צנח ל־15.9 שקל לק"ג (אצל רמי לוי). העיקר שהחקלאים מתחילים להרגיש חלכאים, ומשום מה ממשיכים להתעלם מצונמי היבוא. הפתרונות הקוסמטיים מתוצרת שר האוצר אינם מתאימים לממשלה המאמינה שתשרוד ארבע שנים, אלא לשלטון הסבור שמחר בבוקר יש בחירות.
שר האוצר פיקח מספיק כדי להיזהר בכבודם המקצועי של פקידי האוצר, ובניגוד לישראל כ"ץ הוא נמנע מעימותים פומביים איתם. אין לו עניין בגיס חמישי. הוא אומנם שומע אותם, אבל עדיין מחליט לפי שיקוליו הפוליטיים. בנוסף, הוא הפנים מזמן שעל נתניהו ("שקרן בן שקרן") קשה לסמוך. לך תדע אם מחר בבוקר לא יחתום על עסקת טיעון - ושהמדינה תישרף. לא נתפוס אותו לא מוכן. שממשלת השינוי תעשה רפורמות ארוכות טווח.
את הפינוקים המעשיים הוא מפנה כאמור בעיקר ל"בייס" הפוליטי שלו. את הערבים הוא לא מסוגל לסבול, ומדי פעם "קופץ לו הסמוטריץ'" ("למחוק את חווארה"). את החילונים הוא מרבה לכנות "אחים", אך אלה מצדם מעדיפים להישאר אחים חורגים, רק לא להצטרף למשפחת סמוטריץ'.
2. סיכום חציון ההפיכה
אתמול, 31 באוגוסט, היה המועד האחרון לפרסום דוחות הרבעון השני (אפריל־יוני) של 2023 והמחצית הראשונה של השנה. ואכן, בשבוע האחרון הוצפנו בים של דוחות כספיים של עשרות חברות בורסאיות שמשום מה המתינו למועד האחרון הקבוע בחוק. בלוח זמנים צפוף כזה קשה לנתח לעומק את הנתונים הפיננסיים בדוחות. עם זאת, ניתן לקבוע מגמות ענפיות, שלפיהן הרבעון השני והחציון עמדו בסימן שתי תופעות בולטות: הזינוק בריבית, והמהפכה המשפטית שהשפיעה על שערי החליפין והאיצה את סימני ההאטה.
ואכן, הרבעון השני עמד בסימן של ירידה בצריכה, שהשפיעה על המכירות והרווחיות התפעולית של כמה ענפים: רשתות קמעונאיות (למעט שופרסל) נפגעות מההאטה, ובכלל זה יצרניות מזון כמו שטראוס. רמי לוי שיווק השקמה סיכמה את הרבעון בטעות חשבונאית מביכה, והישועה לשוק המזון הישראלי עדיין לא הגיעה מרשת קרפור. יבואניות הרכב הבורסאיות דלק רכב, קרסו מוטורס ו־UMI ספגו אומנם ירידה במכירות, אך עדיין בשורה התחתונה הרווח הסתכם בכ־200 מיליון שקל.
בענף הבנייה המצב קשה במיוחד, וזה ניכר בירידה בהיקפי מכירת הדירות וגם במחירים. חברות אחזקות ומשרדים כמו גב ים או אמות, שהרוויחו יפה ב־2022 בזכות שיערוך נכסים, נאלצו הרבעון לרשום הפסדי הון בגלל עליית הריבית. בנוסף, גם ההצטננות בענף השכרת המשרדים להייטק פגעה בהן.
מאידך, הריבית הגבוהה השפיעה לחיוב (בלשון המעטה) על תוצאות החברות הפיננסיות בראשות הבנקים, שרשמו מעליית הריבית בלבד הכנסות של 31 מיליארד שקל. מתחילת 2023 הסתכמו רווחי הבנקים ב־13.6 מיליארד שקל, והם חילקו דיווידנדים בכמות נדיבה. ענף הביטוח שיפר את הרווחיות בהשוואה ל־2022, בעיקר בזכות שיפור תוצאות החיתום בענף הרכב - שספג מכה קשה של גניבות. כל החברות, למעט מגדל (בגלל הפסד בתביעת ביטוח), הציגו בשורה התחתונה רווח נקי, אם כי שיעור התשואה היה נמוך.
ההתעוררות בענף התיירות השפיעה לחיוב על ענף המלונאות והתעופה, שהתאוששו סופית ממשבר הקורונה (בתקווה שהזנים החדשים לא ישפיעו עליהם לרעה). אל־על וישראייר הפגינו גידול משמעותי בתנועת הנוסעים ובשיפור ברווחיות. מלונות פתאל, מלונות דן ומלונות ישרוטל הרוויחו בענק. וקשה להתעלם מהתוצאות המצוינות בענף האנרגיה, שם עליית המחירים צבעה בוורוד את לחיי בעלי בית כמו יצחק תשובה, בעל הבית בדלק.
סביר שנתוני דוחות הרבעון השלישי (יולי־ספטמבר), שהוא רבעון החגים, לא יהיו שונים מהותית מדוחות הרבעון השני, שכן מגמות הבסיס לא ישתנו. הריבית לא תרד ואולי אף תעלה, מה שמבטיח את המשך רווחי הבנקים. מחירי האנרגיה לא ישתנו מהותית, והביקוש לגז יימשך. שוק הנדל"ן ימשיך לגמגם, וזה יתבטא בירידה נוספת במחירים ובהיקף מכירת הדירות. מגמות אלה ישפיעו לרעה על שוק המשרדים. הקמעונאות עשויה להתאושש מהגידול בקניות בעונת חגי תשרי. המכירות בשוק הרכב יושפעו לחיוב ממבצעי סוף השנה על דגמי 2023.
מעבר לנתונים המקרו־כלכליים יש גורם נוסף המרחף מעל - הגורם הנוגע לתוצאות הרפורמה המשפטית. אם בשווקים הפיננסיים יפנימו שבעקבות פסיקות בג"ץ הנוגעות לעילת הסבירות ולכינוס הוועדה לבחירת שופטים הרפורמה נגנזה סופית, מדובר במשחק חדש לחלוטין. השקל ישוב ויתחזק, עליית הריבית תיבלם ואולי תרד, שוקי המניות יזנקו ודוחות הרבעון השלישי של החברות הבורסאיות ייראו אחרת לחלוטין.
3. פראיירים לא מתים
עו"ד איתן ארז חשב שכבר ראה הכל בענף הנדל"ן בכלל ובקבוצות הרכישה בפרט. ככונס הנכסים של ענבל אור הוא היה בטוח שמדובר במקרה האחרון, ושאחריו הקונים ילמדו את הלקח. אבל הוא טעה. "פראיירים לא מתים. הציבור מטומטם והציבור משלם", הוא אומר בצער.
רק בחודש האחרון קרס מיזם קבוצת הרכישה בבת ים של רום כנרת. מארגן הקבוצה, אילן ששון, יצא לדובאי, ומונו לה נאמנים שאמורים להתמודד עם חובות בסכום של מאות מיליוני שקלים. חברת הרציג נדל"ן, הנמצאת במצב פחות קשה, מאותגרת בהליכים משפטיים מצד בנק לאומי באחד מנכסיה. לאחר קריסת קבוצת ענבל אור, פרסם משרד המשפטים בדצמבר 2017 תזכיר חוק קבוצות רכישה. חמש שנים לאחר מכן, החוק תקוע משום מה. "לדעתי זה לא מקרה. מישהו עמד מאחורי ההחלטה שלא לקדם את החוק העוזר לאנשים ומטיל חובות על מארגני הקבוצות. יש כאן אינטרסים סמויים", אומר לי עו"ד ארז.
הוא מעריך שהמצב בשוק הנדל"ן הולך ומחמיר. "יהיו לדעתי מקרים נוספים של נפילות בתחום קבוצות רכישה בגלל עליית הריבית ועצירת המכירות. קבוצות רכישה במתכונת הנוכחית זה פשע של הממשלה. אנשים תמימים נותנים ייפוי כוח לעורך דין כדי להעביר בטאבו קרקע, והוא משעבד אותה".
לדבריו, "מארגני קבוצות הרכישה באים בתחילת הדרך בידיים נקיות. כך גם היה עם ענבל אור. אבל לאחר שרואים שניתן למכור כמות מוגבלת של דירות, הם מתחילים לרמות. אחרי ענבל אור הייתי בטוח שהציבור יהיה הרבה יותר זהיר, ושמשרד המשפטים ייכנס לתמונה".
קבוצת החברות של ענבל אור קרסה בחודש מרץ 2016, ואז נזעקו הכנסת ומשרד המשפטים ויצאו בהצהרות שחייבים לחוקק סוף־סוף חוק קבוצת רכישה. הצעת חוק קבוצות רכישה השתרע על לא פחות מ־40 עמודים.
מה היה בחוק שהיה יכול למנוע כיום את מפח הנפש של קוני הדירות בפרויקט רום כנרת בבת יום לדוגמה?
"בתזכיר נקבעו חובות גילוי על מארגני קבוצות רכישה, נאסר לארגן קבוצה ללא תוכנית מפורטת שחלה על המקרקעין, נקבעה חובה להפקיד את כספי הרוכשים בחשבון נאמנות נפרד ונאסר על נאמן להיות בעל זיקה כלשהי למארגן. כמו כן, בתזכיר הצעת החוק נאסר על נאמן להוציא כספים מחשבון הנאמנות, אלא לצורך קניית הקרקע ובניית הדירות. כל זה לא היה בפרויקט רום כנרת, שיכול היה לחסוך עוגמת נפש רבה. מצער מאוד שבמשך שש שנים, חמישה שרי משפטים שכיהנו מאז - איילת שקד, אבי ניסנקורן, אמיר אוחנה, גדעון סער ויריב לוין - לא העבירו את החוק. יש להניח שאילו החוק היה עובר, הנזקים לקורבנות קבוצת הרכישה רום כנרת היו נמנעים".
4. אין לו אחות
לאחר פרסום נתוני ארגון OECD השבוע, שלפיהם ישראל הפכה ב־2022 ליקרה בתחום יוקר המחיה, התלבטו בהתאחדות התעשיינים כיצד להגיב. מבחינתם, נתוני יוקר המחיה אינם מדויקים בנוגע לתעשיינים. "אין לי אחות", אומר נשיאם, ד"ר רון תומר, ואני מאתגר אותו: "תוכיח את דבריך".
תומר: "באים בטענות לא רק לתעשיינים, אלא גם ליבואנים ולגורמים אחרים. יש דברים שחייבים לתקן במדינה - וזה לא בתחום התעשייה. אני משוחח עם הרבה אנשים, וזוג צעיר לא יכול לגמור את החודש ובטח שלא לקנות דירה. עלויות הדיור התייקרו בשנתיים האחרונות בצורה מטורפת. החינוך, שבפועל הוא לא חינם, שוחק חלק ניכר מהשכר, אבל משום מה תמיד מדברים על מוצרי המזון שהם הדבר הכי מוחשי שרואים בסופר. אכן קיימים פערים, אבל הם בטח לא בגלל היצרנים והתעשיינים.
"לתקוף את התעשייה זאת לא הדרך. אין סיבה ללכת על הראש שלנו. רווחיות התעשייה על פי כל קנה מידה, כמו רווח ברוטו ורווח תפעולי, נמוכה משמעותית מאשר כל ענקי התעשייה באירופה. בתעשייה הישראלית יש הוצאות רבות מאוד והרווחיות לא גבוהה. מטילים דופי ביצרנים למרות שכל העולם סובל היום מבעיות אספקה. הבטחת שרשרת האספקה תובטח רק באמצעות חיזוק התעשייה, ולא דרך החלשתה".
ההסבר שלך נשמע משכנע, אבל אינו מגובה בנתונים.
"ההסבר ליוקר המחיה הם הפערים בשערי המטבע והשוני בגובה המע"מ על מוצרי המזון בין ישראל לאירופה. המע"מ על מזון בישראל הוא מהגבוהים בעולם. באנגליה יש אפס אחוז מע"מ, בגרמניה 7% ובאיטליה 4%. ברוב העולם יש מע"מ דיפרנציאלי, ולכן מומלץ להפחית את מע"מ המזון ולסגור את הפערים.
"לגבי המטבע, לפני שנתיים היה שקל חזק מאוד וגם אז המחירים היו גבוהים. בתחילת שנות ה־2000 היורו עמד על 4.5 שקלים, ורמת המחירים במוצרי מזון הייתה אפילו נמוכה מאירופה. אם תיקח את שערי המטבע כיום, לאחר הזינוק בדולר וביורו, ותפחית את המע"מ - תגלה שמחירים בישראל אינם יותר גבוהים מאירופה".
אבל יצרני המזון בישראל ויבואני המזון העלו מתחילת השנה מחירים.
"זה נכון, אבל אם תיקח את הנתונים מהעשור האחרון תגלה שיצרני המזון לא העלו את המחירים לקמעונאים, והם אפילו ירדו קצת. מדד המזון עלה בשנה האחרונה ב־4.6% בלבד בגלל העופות והביצים. באותה תקופה המחירים עלו באירופה ב־12%. כשאתה שואל, בצדק, מדוע זה לא הגיע לצרכן, צריך להפנות את השאלה לקמעונאים הקובעים את המחיר לצרכן".
אתה מבין שאי אפשר להוריד מע"מ רק על מזון כי זה יהיה פתח למניפולציות. ולמה רק על מזון ולא על תרופות?
"ראשית, היום הכל ממוחשב ולא ניתן לשחק עם המע"מ ולרמות את מס הכנסה. שנית, אצל הפוליטיקאים הייתה לי עד לאחרונה אוזן קשבת, אבל ברשות המסים ובאגף התקציבים באוצר פוחדים ממע"מ דיפרנציאלי ומהאפשרות למרמה. החששות אינם במקומם. לפני עשרות שנים עשו מע"מ אפס על פירות וירקות, וזה לא זלג למוצרי מזון אחרים. גם כשעשו את אזור הסחר החופשי, המע"מ אפס לא זלג. מדובר בסתם הפחדות של הדרג המקצועי באוצר. מבחינתי חשוב יותר להוריד מע"מ על מוצרי מזון, מאשר לקבל פטור ממע"מ על קניות באילת או על קניות בחו"ל בעלי אקספרס באינטרנט. זה עיוות זועק לשמיים".
מה דעתך על ההחלטה להמשיך לסבסד את מחירי הבנזין?
"הבנזין הוא מרכיב משמעותי בהוצאות משקי בית. אבל אם אני צריך לדרג היכן הממשלה צריכה להיכנס מתחת האלונקה, הבנזין אינו בראש הרשימה. בנזין מסייע רק לנהגים, אבל יש דברים נוספים לעשות. למשל, לקיים את ההבטחה של ראש הממשלה ושר האוצר שלא להעלות את מחירי החשמל, המים והארנונה לתעשייה. ייקור מחירי התשומות לתעשייה פוגע בצרכנים, והמחירים עולים. סבסוד הדלק הפך להיות יותר ויותר יקר מחודש לחודש. וחוץ מזה, סבסוד דלק מפחית את התמריץ לעבור לתחבורה ציבורית, וזה פוגע בפריון. צריך להעביר את הכסף למקומות חשובים יותר".
אתה כמעט ולא מתבטא בנושא המהפכה המשפטית. האם זה בגלל מערכת היחסים הקרובה עם שר האוצר והרצון שלא להרגיז?
"זה לא בגלל היחסים עם שר האוצר. הרפורמה המשפטית וההשפעות שלה גרמו לפילוג בעם וזה לא בריא. המצב הזה פוגע בישראל, ושום רפורמה לא מצדיקה את האירוע. אנחנו לא מסוגלים, עם העם הנפלא שלנו, להכיל את האירוע מבלי לייצר שיח ופתרונות. לאדם ברחוב חשוב יותר ששומרים על הדמוקרטיה מאשר שינוי כזה או אחר בסעיף עילת הסבירות. אני משוחח עם כל הגורמים, אבל בניגוד לחבריי לא מדליף תוכן מהפגישות. אני יושב עם כולם ומנסה למצוא את ההיגיון המשותף, אבל לצערי בשלב זה נכשלנו. אמשיך לטפל מאחורי הקלעים".
ביבי אומר שאין משבר בהייטק. אני מניח שאתה רואה נתונים אחרים.
"יש משבר בישראל, מעבר להאטה המתרחשת בעולם. במצב הזה, האירוע של הרפורמה המשפטית פוגע עוד יותר בענף ונוצר סנטימנט שלילי. משקיעים בענף עוצרים השקעות, ולכן יש לעצור את הרפורמה ולקדמה רק בהסכמה. פחות השקעות מגיעות, חברות עוברות להירשם בחו"ל ורואים סנטימנט שלילי להשקעות בענף. ההייטק ייצר עד היום הרבה יתרונות, והעושר חלחל להרבה מקומות אחרים. אבל בניגוד לתעשייה המסורתית - מדובר בענף שפחות נטוע בקרקע, והוא יכול בן רגע לעבור לחו"ל. מדינות שרוצות לחזק ולשמור על ההייטק מסייעות לו. יש להוריד את הטמפרטורה המשפטית כדי שההייטק לא יתנדף כפי שקורה היום. הוא מתחיל לברוח, והתהליך ילך ויתעצם עד שיום אחד ההייטק ירד מתחת ל־15% מהתוצר. אני מקווה שהצדדים יגיעו להסכמות עוד לפני הדיון בבג"ץ ב־12 בספטמבר, ומצפה שאם תהיה החלטה של בג"ץ - כולם יכבדו אותה, כולל הממשלה".
מה פשר המתיחות שלך עם יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד?
"כשנכנסתי לתפקיד, החלטתי לשנות כיוון במערכת היחסים מול ההסתדרות - שעד כניסתי זכתה להרבה חוקי עבודה לא מוצדקים. אז הגיע אירוע העיצומים בנמלים, שבו החליטה ההסתדרות להשאיר אוניות מחוץ לנמל. החלטנו ללכת בכל הכוח על הראש של ההסתדרות. כשיו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד הובך באירוע והפסיד בנוק אאוט, הוא החליט לשבור את כל הכלים. הכל בסדר, כי מבחינתי העיקר שהאזרח הרוויח. אני לא מוכן להפוך לנושא הכלים שלו. החלטתי לשנות את השיטה, וכרגע אין לי פרטנר".
האם תהיה מוכן לחתום על עסקת חבילה מחודשת?
"ברור שאהיה מוכן לחתום על עסקה בתנאי שהיא תהיה הוגנת. גם בעסקה הקודמת, שלצערי התפוצצה בכנסת, המו"מ נסגר מול מזכ"ל ההסתדרות ארנון בר־דוד. כרגע אין דיונים על עסקה חדשה. אם ירצו לחדש את המגעים נוכל לקדם את הנושא, אבל מי שצריך להוביל הוא שר האוצר, כפי שעשה השר הקודם אביגדור ליברמן. אבל העסקה צריכה להיות שוויונית. הפסקתי ללכת על עסקאות חד־צדדיות".