וואו. איזה יופי של מילים. כל סטודנט שנה א' בכלכלה היה חותם על הדברים. באותם שנים ידע "המבוגר האחראי" להסביר היטב מדוע התערבות במחיר הבנזין לא תועיל, כי מדובר בשוק עולמי - שישראל הקטנה אינה יכולה להשפיע עליו. הוא ושר האנרגיה יובל שטייניץ היו בראש אחד. נזכיר שהמחיר האסטרונומי לליטר בנזין 95 אוקטן המריא אז ל־8.25 שקלים. המחיר כיום נמוך בהרבה. לאחר דיונים מרתוניים שנמשכו באופן תקדימי עד אתמול, הוחלט שהסבסוד יימשך והבנזין לא יחצה בספטמבר את ה־7 שקלים - ויעמוד על 6.94 שקלים לליטר.
ממטרת הכספים האנרגטית, הכרוכה בהוצאה של מאות מיליוני שקלים, מנוגדת לעמדתם המקצועית של פקידי האוצר. בכסף ניתן היה להשתמש לקידום יעדים הרבה יותר חשובים. אבל מה זה מעניין אם העיקר שיהיה חג שמח לנהגים. ומי יודע? אולי ההחלטה על מיתון עליית מחירי הבנזין תעודד את הנגיד שלא להעלות בשבוע הבא את הריבית.
נתניהו נזהר בכבודו, ומוכן להקשיב לעצותיו (במיוחד אחרי פיגועים) גם בנוגע למערכת היחסים עם המתיישבים ביהודה ושומרון. מפניית יו"ר ארגון המורים, רן ארז, ערב השבתת מערכת החינוך הוא התעלם, רק כדי שלא לריב עם שר האוצר. הפעלת השרירים התקציבית נגד המגזר הערבי זכתה לתגובת רפה של נתניהו. לאחר שלבסוף נאלץ סמוטריץ' לשחרר כספים, הוא קבע: "אנחנו עוצרים את השתלטות ארגוני הפשיעה. עד שלא נוודא שהמנגנון פועל בשטח - לא נעביר שקל אחד. נקים מערכת הפעלה, בקרה ופיקוח על תקציבי הרשויות הערביות".
איזו תגובה פתטית. סמוטריץ' מצהיר אומנם שהוא שר האוצר של כולם, אבל מתכתב בעיקר עם ה"בייס". הוא מבין שעצירת התשלומים למגזר הערבי לא תעמוד במבחן בג"ץ. וחוץ מזה, מדוע שמנגנוני בקרה ופיקוח לא יופעלו נגד המגזר החרדי ותקציבי הישיבות, שבהם באמת קשה להבין לאן נעלם הכסף? ומדוע פטנט דומה אינו מופעל על מתיישבי יהודה ושומרון, שם החינוך הממלכתי־דתי זוכה לתקציבים מועדפים?
סמוטריץ' גם מתיימר לקחת על עצמו את המאבק ביוקר המחיה, כי שר הכלכלה ניר ברקת לא מספיק טוב. הוא החליט להראות לחקלאים ולמחלבות מאיפה משתין הדג (שחסר לשולחן החג) ואיך פותרים את המחסור בחלב. הוא העניק לרמי לוי היתר זמני, אבל לאחר הארכת תוקף ההיתר הצטרפו רשתות קמעונאות נוספות כמו יוחננוף ובדרך גם שופרסל.
גם בשמן ודבש החקלאים לא מלקקים דבש. אין גילוי נאות לגבי איכות החלב, השמן או הדבש, שמחירו צנח ל־15.9 שקל לק"ג (אצל רמי לוי). העיקר שהחקלאים מתחילים להרגיש חלכאים, ומשום מה ממשיכים להתעלם מצונמי היבוא. הפתרונות הקוסמטיים מתוצרת שר האוצר אינם מתאימים לממשלה המאמינה שתשרוד ארבע שנים, אלא לשלטון הסבור שמחר בבוקר יש בחירות.
שר האוצר פיקח מספיק כדי להיזהר בכבודם המקצועי של פקידי האוצר, ובניגוד לישראל כ"ץ הוא נמנע מעימותים פומביים איתם. אין לו עניין בגיס חמישי. הוא אומנם שומע אותם, אבל עדיין מחליט לפי שיקוליו הפוליטיים. בנוסף, הוא הפנים מזמן שעל נתניהו ("שקרן בן שקרן") קשה לסמוך. לך תדע אם מחר בבוקר לא יחתום על עסקת טיעון - ושהמדינה תישרף. לא נתפוס אותו לא מוכן. שממשלת השינוי תעשה רפורמות ארוכות טווח.
את הפינוקים המעשיים הוא מפנה כאמור בעיקר ל"בייס" הפוליטי שלו. את הערבים הוא לא מסוגל לסבול, ומדי פעם "קופץ לו הסמוטריץ'" ("למחוק את חווארה"). את החילונים הוא מרבה לכנות "אחים", אך אלה מצדם מעדיפים להישאר אחים חורגים, רק לא להצטרף למשפחת סמוטריץ'.
אתמול, 31 באוגוסט, היה המועד האחרון לפרסום דוחות הרבעון השני (אפריל־יוני) של 2023 והמחצית הראשונה של השנה. ואכן, בשבוע האחרון הוצפנו בים של דוחות כספיים של עשרות חברות בורסאיות שמשום מה המתינו למועד האחרון הקבוע בחוק. בלוח זמנים צפוף כזה קשה לנתח לעומק את הנתונים הפיננסיים בדוחות. עם זאת, ניתן לקבוע מגמות ענפיות, שלפיהן הרבעון השני והחציון עמדו בסימן שתי תופעות בולטות: הזינוק בריבית, והמהפכה המשפטית שהשפיעה על שערי החליפין והאיצה את סימני ההאטה.
ואכן, הרבעון השני עמד בסימן של ירידה בצריכה, שהשפיעה על המכירות והרווחיות התפעולית של כמה ענפים: רשתות קמעונאיות (למעט שופרסל) נפגעות מההאטה, ובכלל זה יצרניות מזון כמו שטראוס. רמי לוי שיווק השקמה סיכמה את הרבעון בטעות חשבונאית מביכה, והישועה לשוק המזון הישראלי עדיין לא הגיעה מרשת קרפור. יבואניות הרכב הבורסאיות דלק רכב, קרסו מוטורס ו־UMI ספגו אומנם ירידה במכירות, אך עדיין בשורה התחתונה הרווח הסתכם בכ־200 מיליון שקל.
בענף הבנייה המצב קשה במיוחד, וזה ניכר בירידה בהיקפי מכירת הדירות וגם במחירים. חברות אחזקות ומשרדים כמו גב ים או אמות, שהרוויחו יפה ב־2022 בזכות שיערוך נכסים, נאלצו הרבעון לרשום הפסדי הון בגלל עליית הריבית. בנוסף, גם ההצטננות בענף השכרת המשרדים להייטק פגעה בהן.
מאידך, הריבית הגבוהה השפיעה לחיוב (בלשון המעטה) על תוצאות החברות הפיננסיות בראשות הבנקים, שרשמו מעליית הריבית בלבד הכנסות של 31 מיליארד שקל. מתחילת 2023 הסתכמו רווחי הבנקים ב־13.6 מיליארד שקל, והם חילקו דיווידנדים בכמות נדיבה. ענף הביטוח שיפר את הרווחיות בהשוואה ל־2022, בעיקר בזכות שיפור תוצאות החיתום בענף הרכב - שספג מכה קשה של גניבות. כל החברות, למעט מגדל (בגלל הפסד בתביעת ביטוח), הציגו בשורה התחתונה רווח נקי, אם כי שיעור התשואה היה נמוך.
ההתעוררות בענף התיירות השפיעה לחיוב על ענף המלונאות והתעופה, שהתאוששו סופית ממשבר הקורונה (בתקווה שהזנים החדשים לא ישפיעו עליהם לרעה). אל־על וישראייר הפגינו גידול משמעותי בתנועת הנוסעים ובשיפור ברווחיות. מלונות פתאל, מלונות דן ומלונות ישרוטל הרוויחו בענק. וקשה להתעלם מהתוצאות המצוינות בענף האנרגיה, שם עליית המחירים צבעה בוורוד את לחיי בעלי בית כמו יצחק תשובה, בעל הבית בדלק.
סביר שנתוני דוחות הרבעון השלישי (יולי־ספטמבר), שהוא רבעון החגים, לא יהיו שונים מהותית מדוחות הרבעון השני, שכן מגמות הבסיס לא ישתנו. הריבית לא תרד ואולי אף תעלה, מה שמבטיח את המשך רווחי הבנקים. מחירי האנרגיה לא ישתנו מהותית, והביקוש לגז יימשך. שוק הנדל"ן ימשיך לגמגם, וזה יתבטא בירידה נוספת במחירים ובהיקף מכירת הדירות. מגמות אלה ישפיעו לרעה על שוק המשרדים. הקמעונאות עשויה להתאושש מהגידול בקניות בעונת חגי תשרי. המכירות בשוק הרכב יושפעו לחיוב ממבצעי סוף השנה על דגמי 2023.
מעבר לנתונים המקרו־כלכליים יש גורם נוסף המרחף מעל - הגורם הנוגע לתוצאות הרפורמה המשפטית. אם בשווקים הפיננסיים יפנימו שבעקבות פסיקות בג"ץ הנוגעות לעילת הסבירות ולכינוס הוועדה לבחירת שופטים הרפורמה נגנזה סופית, מדובר במשחק חדש לחלוטין. השקל ישוב ויתחזק, עליית הריבית תיבלם ואולי תרד, שוקי המניות יזנקו ודוחות הרבעון השלישי של החברות הבורסאיות ייראו אחרת לחלוטין.
עו"ד איתן ארז חשב שכבר ראה הכל בענף הנדל"ן בכלל ובקבוצות הרכישה בפרט. ככונס הנכסים של ענבל אור הוא היה בטוח שמדובר במקרה האחרון, ושאחריו הקונים ילמדו את הלקח. אבל הוא טעה. "פראיירים לא מתים. הציבור מטומטם והציבור משלם", הוא אומר בצער.
רק בחודש האחרון קרס מיזם קבוצת הרכישה בבת ים של רום כנרת. מארגן הקבוצה, אילן ששון, יצא לדובאי, ומונו לה נאמנים שאמורים להתמודד עם חובות בסכום של מאות מיליוני שקלים. חברת הרציג נדל"ן, הנמצאת במצב פחות קשה, מאותגרת בהליכים משפטיים מצד בנק לאומי באחד מנכסיה. לאחר קריסת קבוצת ענבל אור, פרסם משרד המשפטים בדצמבר 2017 תזכיר חוק קבוצות רכישה. חמש שנים לאחר מכן, החוק תקוע משום מה. "לדעתי זה לא מקרה. מישהו עמד מאחורי ההחלטה שלא לקדם את החוק העוזר לאנשים ומטיל חובות על מארגני הקבוצות. יש כאן אינטרסים סמויים", אומר לי עו"ד ארז.
הוא מעריך שהמצב בשוק הנדל"ן הולך ומחמיר. "יהיו לדעתי מקרים נוספים של נפילות בתחום קבוצות רכישה בגלל עליית הריבית ועצירת המכירות. קבוצות רכישה במתכונת הנוכחית זה פשע של הממשלה. אנשים תמימים נותנים ייפוי כוח לעורך דין כדי להעביר בטאבו קרקע, והוא משעבד אותה".
לדבריו, "מארגני קבוצות הרכישה באים בתחילת הדרך בידיים נקיות. כך גם היה עם ענבל אור. אבל לאחר שרואים שניתן למכור כמות מוגבלת של דירות, הם מתחילים לרמות. אחרי ענבל אור הייתי בטוח שהציבור יהיה הרבה יותר זהיר, ושמשרד המשפטים ייכנס לתמונה".
קבוצת החברות של ענבל אור קרסה בחודש מרץ 2016, ואז נזעקו הכנסת ומשרד המשפטים ויצאו בהצהרות שחייבים לחוקק סוף־סוף חוק קבוצת רכישה. הצעת חוק קבוצות רכישה השתרע על לא פחות מ־40 עמודים.
לאחר פרסום נתוני ארגון OECD השבוע, שלפיהם ישראל הפכה ב־2022 ליקרה בתחום יוקר המחיה, התלבטו בהתאחדות התעשיינים כיצד להגיב. מבחינתם, נתוני יוקר המחיה אינם מדויקים בנוגע לתעשיינים. "אין לי אחות", אומר נשיאם, ד"ר רון תומר, ואני מאתגר אותו: "תוכיח את דבריך".
תומר: "באים בטענות לא רק לתעשיינים, אלא גם ליבואנים ולגורמים אחרים. יש דברים שחייבים לתקן במדינה - וזה לא בתחום התעשייה. אני משוחח עם הרבה אנשים, וזוג צעיר לא יכול לגמור את החודש ובטח שלא לקנות דירה. עלויות הדיור התייקרו בשנתיים האחרונות בצורה מטורפת. החינוך, שבפועל הוא לא חינם, שוחק חלק ניכר מהשכר, אבל משום מה תמיד מדברים על מוצרי המזון שהם הדבר הכי מוחשי שרואים בסופר. אכן קיימים פערים, אבל הם בטח לא בגלל היצרנים והתעשיינים.
התרעות פיקוד העורף