לו הייתי ילדה בתקופת הצנע, והיו מאלצים אותי לרוץ למשאית הקרח ולחזור הביתה עם בלוק של קרחון, סביר להניח שלא רק הקרח לא היה שורד בדרך, גם אני. בכל פעם כשאני נתקלת בעניין פעוט של המודרניזציה שמוציא אותי מאזור הנוחות, מקרר ששבק חיים למשל, אני מנסה לזכור שכשההורים שלי היו ילדים, הם לא פתחו וסגרו 30 פעם ביום את דלת המקרר סתם כדי לבהות ולתהות “מה יש לאכול", ושהסבים והסבתות שלי הלכו לקבל ביצים עם תלושים ולא זרקו את הביצה לפח רק כי משהו בצבע שלה לא היה נראה להם.
עידן הקרח: אלו התובנות שלמדתי בעקבות הביקור של הטכנאי | טליה לוין
המקרר שלי שבק חיים, וזה ניהל לי את החיים במשך יומיים. אז הבנתי את הקלות הבלתי נסבלת של חוסר האונים שנופל עלינו כשמשהו מתקלקל
התרעות פיקוד העורף