פסגת מנהיגי ה־G20 שתיערך בסוף השבוע בניו דלהי, הודו, מושכת אליה תשומת לב עולמית. המפגש השנתי ה־18 של הפורום נערך במדינה שהכלכלה שלה צומחת בקצב המהיר ביותר בעולם וש"צפויה להגיע ל־10 טריליון דולר בעוד עשר שנים", כך לדברי נשיא הפורום הכלכלי העולמי (WEF). הישגיה הכבירים בחלל ובמיוחד בשבועיים האחרונים - בהם שיגור לוויין למערכת השמש וחללית לקוטב הדרומי של הירח – מדגישים את עוצמתה הכלכלית של המדינה המארחת.
כבר עתה ברור כי פסגת 20 הכלכלות החזקות והמתפתחות הגדולות בעולם – ארה"ב, סין, הודו, יפן, רוסיה, מקסיקו, קנדה, בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, אוסטרליה, אינדונזיה, ברזיל, ארגנטינה, קוריאה הדרומית, טורקיה, ערב הסעודית, דרום אפריקה וכן, האיחוד האירופי (EU) לצד השתתפותם של נציגי מדינות נוספות וראשי ארגונים בינלאומיים ובהם הבנק העולמי, ארגון הסחר העולמי וקרן המטבע הבינלאומית – היא אירוע בינלאומי מרשים ביותר.
התבוננות מקרוב אף מראה כי הארגון, שנוסד ב־1999 במטרה לטפל בסוגיות פיננסיות בינלאומיות "בוערות" ולעודד צמיחה כלכלית, להדק קשרים ושיתופי פעולה כלכליים מולטילטרליים, לפקח על איזון המערכת המוניטרית והשווקים הפיננסיים וכן להוביל לצמיחת הכלכלה העולמית ויציבות הסדר הכלכלי העולמי, חולש כיום על כ־60% מאוכלוסיית העולם. כמו כן, הוא תורם 85% מהצמיחה העולמית ו־75% מהסחר הגלובלי. וזאת, בהשוואה לארגון ה־BRICS, החולש כיום על כ־42% מהאוכלוסייה ותורם כ־31.5% מהצמיחה ו־17% מהסחר בלבד (כל זאת, טרם התרחבותו הצפויה בינואר 2024).
עם זאת, בראייה אסטרטגית רחבה, ספק אם על רקע החרפת המתיחות הביטחונית בעולם, בדגש על הסלמת המלחמה באירופה, העימות הסינו־אמריקאי וסכסוכי הגבול בין הודו וסין – יצליחו מנהיגי ה־G20 להתפשר ולהגיע להסכמות ביניהם. יתרה מכך, ספק רב אם במיוחד כעת, נוכח ההאטה בצמיחה הגלובלית, גל המשברים הגלובליים והשינויים במאזן הכוחות העולמי המשתקפים בין היתר בהתעצמות ארגון ה־BRICS, המתחרה בה ומאפיל עליה – תצליח קבוצת ה־G20 להתגבר על הפערים האסטרטגיים, המתחים העצומים והקרעים העמוקים בין חברותיה. במציאות הכאוטית שבה אנו חיים, המאופיינת בשחיקת ההגמוניה האמריקאית ובצמיחת סדר עולמי רב־קוטבי חדש ומורכב, כבר עתה מסתמן כי פסגת ניו דלהי היא אחת האפיזודות האחרונות של ה"עולם הישן". אפיזודות החושפות שלל סיכונים ותהפוכות בסדרי העולם, שאיתם קבוצת ה־G20 מנסה להתמודד. אלה מובילים בין היתר להרס המערכת הכלכלית והמסחרית הגלובלית הקיימת ומנגד, לעליית כוחה וביסוס מעמדה העוצמתי של הודו במרחב הגיאופוליטי־כלכלי העולמי.
ההתרסה של ג'ינפינג
תחת סידורי אבטחה כבדים הכוללים כ־130 אלף שוטרים ואנשי ביטחון לצד מערכות הגנה צבאיות ואזרחיות שונות הפרוסים ברחבי הבירה ניו דלהי, הודו מארחת לראשונה אי־פעם את צמרת הכלכלה והפוליטיקה העולמית. פסגת מנהיגי ה־G20, ובהם נשיא ארה"ב, ראש ממשלת בריטניה ויורש העצר הסעודי לצד ראשי מדינות נוספות, משלחות וארגונים בינלאומיים שונים, שתיערך בניו דלהי ב־9־10 בספטמבר, מהווה מפגן כוח בינלאומי עוצמתי, סימבולי וחסר תקדים במיוחד עבור הודו וראש הממשלה נרנדרה מודי. כל זאת, חרף היעדרותם הבולטת של נשיאי סין ורוסיה מהמפגש, בין היתר על רקע מאבקי הכוח שלהם עם ארה"ב. ובנוסף, נוכח סירובו של הנשיא שי ג'ינפינג להיפגש פנים־אל־פנים עם הנשיא ג'ו ביידן ועם מנהיג הודו – שבו הוא מתחרה על הובלת מדינות "הכדור הדרומי".
בראייה כוללת, אין ספק כי מדובר בהתרסה בוטה הפוגעת בלכידות הפורום והנובעת משילוב בין גורמים ונסיבות גיאופוליטיות שונות, ובהן החרפת סכסוכי הגבול בין סין והודו באזור ההימלאיה, חברותה של זו בפורום הביטחוני עם ארה"ב, יפן ואוסטרליה (QUAD) וכן, הישגיה הכבירים בחלל לצד צמיחתה המהירה של הכלכלה ההודית, לעומת דשדוש הכלכלה הסינית. אלה הישגים המאפילים במידה רבה על רבות ממדינות העולם ובהן חברות ה־G20.
מאז הקמתה בעקבות המשבר הפיננסי באסיה ומשברי החובות בקרב המדינות המתפתחות בסוף שנות ה־90 במאה ה־20, ה־G20 היא קבוצה הטרוגנית של 20 כלכלות שונות מרחבי העולם, הנחשבות כבעלות השפעה רבה על הכלכלה העולמית. פרוץ משבר ה"סאבפריים" בארה"ב ב־2007, שהתפשט והפך למשבר פיננסי כלל עולמי, הוביל לצמיחתה המואצת ולהפיכתה לפורום המנהיגות הכלכלית העולמית. פורום אסטרטגי בינלאומי יוקרתי זה עוסק בשנים האחרונות יותר ויותר בסוגיות אקטואליות שונות ובהן פיתוח תחומי הסחר, החקלאות, הבריאות, האנרגיה והסביבה, תוך התמודדות עם השלכות משבר הקורונה ומשבר האקלים על הכלכלה העולמית. זאת, לצד טיפול בנושאים גיאופוליטיים מורכבים ובהם ביטחון תזונתי ואנרגטי.
עם זאת ועל אף תפיסתו כ"פורום החשוב ביותר לממשל ושיתוף פעולה גלובלי", בפועל מדובר בגוף "חסר שיניים", הנעדר מנגנוני אכיפה. אין לו מטה מרכזי, צוות או מזכירות קבועים, לצד מדיניות כלכלית סדורה ומוסכמת להתמודדות עם שלל האתגרים הפיננסיים והגיאופוליטיים הגלובליים. בהיעדר קונצנזוס בין חברות G20 בנושאים שונים ובהם "סדר היום" של המפגש בניו דלהי וזאת במיוחד על רקע שלל היריבויות הפנימיות ביניהן (כשליש מחברות הפורום, ובהן הודו, סין, רוסיה, דרום אפריקה, סעודיה וארגנטינה, הן חברות גם ב־BRICS או בבנק NDB שהקים הארגון), חשיבות הפסגה ממוקדת בעיקר במדינה המארחת. על פניו מסתמן כי הובלת רפורמות והבראת הכלכלה העולמית מחייבות שיתוף פעולה הדוק בין חברותיה ובראשן ארה"ב, סין והודו. מצב אופטימלי הנראה כיום רחוק מתמיד.
גריפת הון גיאופוליטי
התבוננות מקרוב על הודו מראה כי לא זו בלבד שמעמדה ככלכלה החמישית בגודלה בעולם (תמ"ג של 3.3 טריליון דולר עם שיעור צמיחה של 7.8% ברבעון הראשון השנה) וכנשיאה התורנית של ה־G20, מספק לה הזדמנות לגרוף הון גיאופוליטי עצום, פסגת ניו דלהי מספקת לה במה עולמית ליחצן את נכסיה האסטרטגיים והישגיה הכבירים, להעמיק את קשריה המסחריים עם חברות הפורום וכן לקדם את האינטרסים הכלכליים של מדינות "הכדור הדרומי", ובהן מדינות אפריקה שאינן מיוצגות בפורום זה. בנוסף, כמדינה המאוכלסת ביותר בעולם (1.428 מיליארד תושבים), המשקיעה מיליארדי דולרים בחינוך ובהכשרת כוח אדם, בפיתוח תשתיות ותעשיות טכנולוגיות שונות, ביישום רפורמות ותהליכי דיגיטציה נרחבים לצד קידום כלכלה דיגיטלית, הודו צפויה לחתום בקרוב על הסכמי סחר חופשי (FTA) עם בריטניה והאיחוד האירופי ולהרחיב את שוקי היעד שלה.
וכך, לצד קריאתה להעמיק את שיתופי הפעולה, בין השאר בנושאי האקלים, בין חברות G20 ובכלל, הודו מעודדת שימוש בקריפטו וכן באינטליגנציה מלאכותית (AI) ואף פועלת להגדלת היקף הייצור, היצוא והסחר הבינלאומי שלה, שנועדו בין היתר להגדלת תרומתה לשרשראות האספקה הגלובליות תוך הקטנת התלות בסין. עם זאת, וחרף האתגרים העצומים שאיתם היא מתמודדת ובראשם עוני ואבטלה עמוקה, הודו מהווה יעד אטרקטיבי להשקעות זרות ואף צפויה לתרום כ־15% מהצמיחה הגלובלית בשנה הקרובה – שנייה לאחר סין, התורמת כ־35% ויותר מגוש מדינות המערב, שחלקו 14% בלבד – כפי שעולה מנתוני קרן המטבע הבינלאומית.
אין ספק אפוא כי פסגת ניו דלהי מתקיימת בנקודת זמן קריטית, המספקת לחברות G20 הזדמנות נדירה "לחשב מסלול מחדש". בין שמנהיגי העולם ישכילו לשתף פעולה ביניהם, לקדם תוכניות ולהוביל מהלכים שיספקו תמריצים, יעודדו השקעות ויגבירו את הצמיחה הגלובלית, ובין שלא - על פניו מסתמן כי הפיכתו של הפורום היוקרתי לגוש כלכלי אסטרטגי המתמודד בין השאר עם התפשטות האינפלציה, לצד כניסתן של רבות ממדינות העולם למיתון (וכל זאת, תוך היבדלות השוק הסיני ומנגד תוך המשך צמיחתו המטאורית של השוק ההודי) היא רק אחת האפשרויות הניצבות בפני מודי. האתגר "האמיתי" של ראש ממשלת הודו הוא הפיכתה של פסגת ניו דלהי למגה־אירוע שיאפשר לו למנף את כוחו הפוליטי, להותיר את חותמו האישי וחשוב מזה - למנף את עוצמתה הכלכלית של הודו ולבסס את עמדת הבכורה שלה כציר גיאו־כלכלי וגיאופוליטי עולמי.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, לטרור עולמי ולמשברים בינלאומיים