נכון לשעת כתיבת שורות אלה, עדיין לא ברור אם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון ימשיך לקדנציה נוספת של חמש שנים. למען האמת, ההסתברות שהכהונה לא תוארך גבוהה יותר. הוא אמור לסיים את תפקידו בסוף 2023, אך נתניהו, כמו שרק נתניהו יודע, מושך ומושך זמן.
"דנו בהארכת הכהונה": מה קרה בפגישה המכרעת בין נתניהו והנגיד?
דיווח בגלי צה"ל בבוקר על הודעת הריבית האחרונה ועל כך שהנגיד יודיע באותו עיתוי על פרישה, הוכחש נמרצות על ידי דובר בנק ישראל. לדבריו, ההודעה על עתיד כהונתו תימסר סביב תקופת החגים. לכן גם את הראיון הזה מסרב ירון למתג כראיון פרישה. ועוד בענייני הכהונה. בתחילת השבוע נפגש נתניהו עם הנגיד, ושוב סוכם להחליט בעניין המשך כהונתו אחרי החגים. עד אז ניתן יהיה לדעת מה יעלה בגורל העתירות לבג"ץ. פרופ׳ ירון ביקש, במעין צוואה פיננסית, שההחלטות בעניין הרפורמה המשפטית יתקבלו בהסכמה. נתניהו הקשיב והנהן בנימוס.
בשיחה איתי מתייחס הנגיד, כהרגלו, בזהירות מופלגת לנושאים השנויים במחלוקת בכלל ולעתידו המקצועי בבנק ישראל בפרט. הוא עוקף מכשולים ונושאים בעייתיים בזהירות של קצין הנדסה שנקלע לשדה מוקשים שהוא אמור לנטרל. התחושה שלי היא שכאילו זכיתי לראיין את מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית בנושא תוכניות התקיפה באיראן.
"אני כרגע לא מדבר על מורשת ולא על סיכומים, אלא ממשיך לעבוד 24/7", אומר פרופ' ירון, ומסרב להתייחס לתוכניותיו לעתיד. "אני עובד מסביב לשעון בתחום הכלכלה. אני רוצה להוריד את האינפלציה ושהצמיחה לא תיפגע". לו הדבר היה תלוי בו, פרופ' ירון היה ממשיך, כאמור, לתקופת כהונה נוספת.
ייתכן שיינתן לו הכבוד להקדים את הודעת הפרישה, רגע לפני שנתניהו יודיע כי החל בהליכים לאיתור נגיד אחר. מדוע עדיין לא מסרת הודעה על עתידך כנגיד? אי־הוודאות בנושא אינה רצויה, אני שואל בתחילת הראיון. "אמרתי שאת ההחלטה אקבל בסביבות החגים", הוא משיב. "אני לא לבד, וזה לא תלוי רק בי, כי בסוף מי שממנה את הנגיד הוא ראש הממשלה. צריך שניים לטנגו, והדברים יתכנסו לקראת אוקטובר".
עם זאת, בפועל פרופ' ירון רומז שהוא מעוניין בהמשך הכהונה. "יש הרבה אתגרים במשק", הוא מבהיר. "השסע החברתי המעמיק, ובתחום שלנו יש את הורדת האינפלציה ליעד, הטיפול ביוקר המחיה ורפורמות נוספות. לא תמה מלאכתי כנגיד. כולי עסוק בקידום הכלכלה, ויש לי זכות גדולה לשרת את הכלכלה ולחזקה".
נראה שבלתי נמנע לקשור את החלטת הנגיד האחרונה שלא להעלות את הריבית לעתידו בבנק ישראל. ייתכן שהותרת הריבית ללא שינוי, אף שאינדיקטורים כלכליים חייבו את העלאתה, כוונה לראש הממשלה. אולי ירון רצה להפגין רצון טוב לקראת פגישתו בתחילת השבוע עם נתניהו.
"ביצועי חסר בשוק"
פרופ' אמיר ירון אינו נגיד שגרתי. בתחילת כהונתו נחשב לנגיד אפרורי הרוצה בסך הכל להגיע הביתה בשלום. הוא לא ידע לדפוק על השולחן כמו פרופ' סטנלי פישר, שיצר מאזן אימה בינו לבין נתניהו. הוא לא ידע "לגנוב סוסים" כמו שחלק מקודמיו עשו.
ועדיין, ירון אינו פראייר. מערכת יחסי העבודה, שבתחילת הדרך עלתה על שרטון בגלל הפגנת שרירים שלו, התיישרה בסופו של דבר. פקידים בכירים בבנק ישראל שלא הסתדרו עם הנגיד, או שלא התאמצו ליישר איתו קו, נאלצו בסופו של דבר ללכת. הבולט שבהם היה המפקח על הבנקים יאיר אבידן, שפרש מתפקידו לאחר שלוש שנים בלבד.
כשפרופ' ירון נכנס לתפקיד, המצב הכלכלי של ישראל היה מצוין. הרפורמות עשו את שלהן, ההייטק פרח, הבורסה צמחה, ויתרות מטבע החוץ תפחו וחצו את ה־200 מיליארד דולר. זה קרה בעקבות מדיניות רכישות מאסיבית של בנק ישראל, שרצה להגן על היצואנים. גם חברות דירוג האשראי הבינלאומיות שִדרגו את דירוג המשק, אלא שכפי שנהוג לומר - האדם מתכנן ואלוהים צוחק.
ירון חווה מתחילת כהונתו שלוש רעידות אדמה כלכליות, שכל אחת עוצמתית מקודמתה. הראשונה הייתה הקורונה, שבשיאה איימה לרסק את המערכת הפיננסית העולמית ולהביא לגל משיכות כספים מכספומטים. השנייה הייתה מלחמת רוסיה־אוקראינה, שהביאה לגל ייקור מוצרים, לקשיי הובלה ולאינפלציה, שבעקבותיה החלו העלאות ריבית בישראל ובעולם. לקינוח הגיעה משום מקום המהפכה המשפטית, שטרפה את הקלפים ויצרה קרע חסר תקדים בחברה.
כל אחד מאירועים אלה בנפרד אמור למלא קדנציה שלמה של כל נגיד במדינה נורמלית, אבל מי אמר שישראל היא כזאת? בנוסף לכל אלה, לפי החוק הנגיד הוא גם היועץ הכלכלי לממשלה. אך למרות הקשיים, זוכה פרופ' ירון להכרה בינלאומית על תפקודו. מספר דוגמאות: הוא נמנה עם הנגידים הבודדים המשתתפים דרך קבע בכנס הנגידים הבינלאומי המסורתי המתקיים בג'קסון הול בארה"ב, וזה לא דבר מובן מאליו. השבוע הוא יצא לכנס נגידים בינלאומי בבזל שבשווייץ. עוד קודם לכן קיבל את הציון המחמיא A מהמגזין הפיננסי הבינלאומי "גלובל פייננס". בנוסף, דורג ירון בין עשרת הנגידים הטובים בעולם. בסוף 2022 הוא מונה ליו"ר הקבוצה למדינות עם כלכלות קטנות ופתוחות של ה־BIS, הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים.
אבל מדוע לבלבל את הפוליטיקאים הישראלים עם עובדות? למרות כל אלה, יחד עם הציפייה שהדבר הראשון שראש הממשלה יעשה יהיה להציע להאריך את כהונתו - נתניהו לא בא וגם לא מצלצל.
נגיד בנק ישראל נוהג מדי סוף שבוע לעשות צעידה ליד חוף הים בהרצליה. אלה שמזהים אותו נותנים לו עצות כיצד לנהל את המדיניות המוניטרית. להם הוא מוכן להקשיב ולהשיב בחיוך. את התערבות הפוליטיקאים הוא דוחה על הסף. שר המורשת עמיחי אליהו הותיר מורשת עגומה כשכינה את הנגיד "פרא אדם שמלכלך על המדינה. הוא צריך להיות מגולגל מכל המדרגות".
שר התקשורת שלמה קרעי הדביק לו את התואר "מנותק מהעם", והוסיף כי "אפשר לשים רובוט במקומו". ונתניהו שומע ומחריש. אומנם בעקבות אזהרות חסרות תקדים של הנגיד כמו "הפגיעה בעצמאות בנק ישראל היא חציית קו אדום", בלם נתניהו יוזמות התערבות בנושא ריבית עו"ש, או בריבית המשכנתאות (יוזמת עו"ד שלמה נס בוועדת הכלכלה) - אבל הוא לא בלם את המתקפות הפופוליסטיות.
פרופ' ירון לא מתרגש באופן אישי מהמתקפות עליו, אך הוא מודאג כיצד הן יתפרשו בעולם. "בסוף אני מתעסק בכלכלה", הוא אומר. "ההתקפות עליי מעידות בעיקר על אופיים של אלה שמדברים כך. אבל אני כן חושב שבראייה יותר רחבה, חשוב להדגיש את העצמאות של הבנק ושל הנגיד. אנחנו יודעים שניסיונות להחלשת העצמאות הביאו לפגיעה בכלכלה. ההתקפות נגדי עלולות להתפרש כניסיונות החלשה של הבנק המרכזי. לנגד עיניי עומדים טובת הכלכלה, משקי הבית והעסקים".
אולי ההתבטאויות שלך בנושא המהפכה המשפטית היו חריפות מדי ועלולות לעלות לך בכהונה?
"התפקיד שלנו בבנק ישראל הוא להדגיש את נקודות החולשה של המשק וגם את האתגרים הנובעים מהשינויים החוקיים. אנחנו כבר רואים חלק מהשפעות המהפכה במקומות כמו אי־ודאות, פיחות השקל ב־10% ותוספת של 1%־1.5% לאינפלציה.
"אנחנו רואים את ביצועי החסר בשוק המניות וגם ביצועי חסר בתחום הגיוסים בהייטק. ההתבטאויות שלי היו מקצועיות ודיברו על חשיבות השמירה על עצמאות וחוסנם של המוסדות. כל הספרות הכלכלית מדברת על הקשר בין חוסר ודאות לצמיחה במשק, ולכן הרפורמה המשפטית חייבת להתבצע בהסכמה רחבה. "פעלנו במקצועיות ובמידתיות. כמו שדיברנו עם חברות דירוג האשראי על עוצמות המשק, דיברנו איתן גם על האתגרים הכרוכים ברפורמה - וזה יוצר אמינות".
האם השתתפת בהפגנות בקפלן?
"לא. אני בתפקיד ציבורי, ואני לא משתתף בהפגנות. אני עובד אך ורק לטובת הנושא בראייה מקצועית, וללא כניסה לשיקולים פוליטיים של הפגנה או מחאה פוליטית".
"אוקראינה טרפה את הקלפים"
עזבו בצד את הקורונה, התעלמו מהמלחמה באוקראינה. האתגר הגדול של הנגיד הוא התמודדות עם תוצאות המהפכה המשפטית, שכוללות בין השאר זינוק בדולר וביורו, ערעור מעמדה הבינלאומי של ישראל, העלאת הריבית ומשבר המשכנתאות. כל המהלכים של הנגיד בתחומים הללו לוו בצעקות מן היציע, מתן עצות מכל ארחי פרחי, ובסופו של דבר ייתכן שעלו לו במשרתו. כך או אחרת, הנגיד לא התכופף, בוודאי שלא התקרנף.
את עמדותיו ביחס למהפכה המשפטית והשלכותיה השליליות על הכלכלה הוא משמיע בצורה נחרצת, אם כי בטון הלא־נוזפני המאפיין אותו. מרגע שסומן כ"אויב המהפכה" וכמי שמוציא את דיבת הארץ רעה, הכיסא שלו הפך לכיסא מפלט. אלא שהביקורת הקשה לא הושמעה רק מכיוון הנגיד, אלא גם ממוסדות בינלאומיים כמו חברות דירוג האשראי, קרן המטבע הבינלאומי וה־OECD, ארגון המדינות המפותחות. בשלב זה הביקורת עוברת לו מעל לראש.
איך אתה מסביר את החלטת חברות הדירוג הבינלאומיות שלא להוריד את דירוג האשראי של המשק, למרות הביקורת החריפה?
"כל חברות הדירוג המגיעות לישראל מקבלות את ההחלטה אחרי פגישות עם הרבה גורמים כלכליים, וכמובן עם נציגי בנק ישראל והנגיד. חברות הדירוג רואות בטווח הקצר שאנחנו במצב פיסקלי מצוין עם צמיחה יפה ומשק במצב טוב ביחס להרבה מדינות. לטווחים ארוכים יותר הם מסתכלים על המסגרות של מוסדות השלטון והעצמאות שלהם. אני לא רוצה לנבא מה יקרה בדירוג אם בחודשיים הקרובים לא יהיה שינוי. אני לא פרשן פוליטי. אי־ודאות לאורך זמן היא לא טובה לכלכלה, זה ברור לכולנו ויש לזה מחיר מצטבר.
"חברות הדירוג בוחנות כעת מה קורה, ואני ממשיך לנהל את המדיניות. אי־הוודאות סביב השינויים החוקתיים הגדילה את פרמיית הסיכון, והביאה לפיחות עודף שהביא לתוספת של 1%־1.5% לאינפלציה. קיים ויכוח ער על הסוגיות המשפטיות, וברור שככל שתהיה פגיעה בעצמאות בנק ישראל גם הגופים הפיננסיים יבינו שתהיה פגיעה ארוכת טווח במשק".
חזית נוספת שנפתחה נגד פרופ' ירון הייתה בנושא מדיניות הריבית. בעניין זה נוהלה נגדו מלחמת התשה של ממש. הוא הקפיץ את הריבית מאפריל 2022 מ־0.1% לשנה ל־4.75%, ודומה שזה אינו סוף המהלך. הביקורות הוטחו מכיוון ראשי ארגונים עסקיים כמו נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר, נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין, נשיא ארגוני המעסיקים דובי אמיתי ונשיא הקבלנים ראול סרוגו.
אבל מי ששתו את דמו היו הפוליטיקאים, שחיפשו בנרות דרכים לתקוף אותו. מדובר בהתקפות נבזיות שנבעו ממניעים פופוליסטיים, ומצד פוליטיקאים שכלל לא מבינים את תפקידו של בנק ישראל. הנגיד לא התכופף, והמשיך להקפיד על ניהול מדיניות מוניטרית על פי השקפתו המקצועית.
האם אתה מצטער בדיעבד על צעדים שלא נקטת, כמו האיחור בהעלאת הריבית?
"קודם כל, בפרספקטיבה ארוכה יותר היינו בין הראשונים שהפעילו מדיניות מוניטרית מצמצמת, וזה התחיל כבר במאי 2022 דרך שוק איגרות החוב ומטבע החוץ. מבין הבנקים הגדולים, ההידוק המוניטרי בישראל הוא גבוה ומהיר ביחס להשוואה בחו"ל של כל הבנקים המרכזיים. אבל מלחמה אוקראינה טרפה את הקלפים וחייבה העלאת ריבית מהירה יותר, וכך עשינו".
בהחלטה האחרונה לא העלית את הריבית, אף על פי שהנתונים הצדיקו זאת. מה יקרה לקראת החלטת הריבית הבאה באוקטובר?
"אנחנו מעריכים שלאחר פרסום מדד אוגוסט נגיע לסביבת אינפלציה של 4%, וזה לא צריך להפתיע, כי מדדי ההשוואה מ־2022 היו נמוכים בהרבה. בנוסף, תלוי מאוד מה יקרה עם הנתונים המקרו־כלכליים האחרים ועם השקל לעומת הדולר. בהחלט ייתכן שבהחלטה הקרובה נצטרך לחדש את העלאות הריבית".
"הכוח בידי הלקוח"
פרופ' ירון ספג לא מעט מתקפות גם בנושא רווחי המערכת הבנקאית. הבנקים סיימו את המחצית הראשונה של 2023 ברווחי שיא של 13.6 מיליארד שקל, וזה היה לצנינים בעיני שרי ממשלה ובראשם בצלאל סמוטריץ', שר האוצר. סמוטריץ', שביום טוב במיוחד אינו מגיע לקצה קרסולו של הנגיד, הציע בפופוליזם אופייני להוביל מהלך שבו יוחלט על מיסוי רווחי הריבית של הבנקים וחלוקתם לציבור. מדובר בפטנט עולמי שלא נוסה אף פעם. שאלות כמו איך יחלקו את הרווחים, מהו "רווח עודף" וכיצד יחולק הכסף לציבור - נותרו כולן ללא מענה.
הנגיד התנגד ליוזמה זו ודחה אותה על הסף. עם זאת, הדבר לא מנע ממנו לזמן את ראשי הבנקים לשיחת נזיפה יוצאת דופן. הוא קבל על כך שנותר בודד בשוחות הפוליטיות וקרא לבנקאים להיכנס מתחת לאלונקה. הוא תבע מהם להוביל כמה מהלכים שיקלו על הצרכן, הן בתחום תשלום ריבית עו"ש והן בנושא החזרי המשכנתאות. הבנקים, בסופו של דבר, נאלצו להתיישר, אף שמעורבות מעין זו אינה מקובלת בשום בנק בעולם.
"מה שאתה מכנה 'פגישת הנזיפה עם הבנקאים' אינו דבר חדש", מציין ירון. "עוד קודם לכן נוהלו איתם הרבה שיחות. בעקבות הפגישה הבנקים בהחלט הגיבו בכמה צעדים, וזה כולל תמסורת יותר גבוהה של ריבית עו"ש - אף שבשיחה התמקדנו בהקלות בתחום המשכנתאות. "נעשו צעדים בכיוון הנכון, והיינו רוצים לראות צעדים נוספים. הדרך לשיפור המצב במערכת הבנקאות היא הסרת חסמים ושיפור התחרות, ואנחנו בבנק ישראל עשינו הרבה מאוד צעדים, כשהאחרון הוא הכנסת שני בנקים דיגיטליים כדי לשפר את התחרות. הכוח בידי הלקוח – ועליו לנצלו".
האם המערכת הבנקאית תחרותית והאם הרווחיות אינה גבוהה מדי?
"לבנקים היו רווחים גבוהים שלא יישארו לאורך זמן. חלק מהרווחים נובע ממבנה המאזן שלהם ועודף הלוואות שניתנו בריבית המשתנה. הבנקים חייבים לנקוט עוד צעדים לטובת הלקוח, ויש מקום לשיפור התחרותיות על ידי רפורמות בתחומים נוספים רבים. חלקן יבשילו בסופו של דבר, והן עדיפות על צעדי התערבות פוליטיים שעלולים להביא לתוצאה לא רצויה".
האם המערכת הבנקאית הישראלית יציבה בקנה מידה בינלאומי?
"המערכת הבנקאית יציבה. אנחנו רואים את החשיבות של יציבות המערכת, בטח לנוכח מה שקורה בכלכלות מקבילות וההסתבכות שם שעליה שומעים. אתה שואל אותי אם אני מודאג, אז התפקיד שלי הוא תמיד לדאוג. הנגיד ישן תמיד עם עין אחת פקוחה. בשורה התחתונה, המערכת הבנקאית יציבה ואיתנה".
הנגיד אכן מותיר מערכת בנקאית יציבה עם רווחיות יפה ועודפי הון שיש שיאמרו גבוהים מדי, כשהבנקים חילקו מתחילת 2023 דיווידנדים בכמות נדיבה. עם זאת, שום בנק לא נפל במשמרת שלו (למרות קריסת בנקים בארה"ב) - כך שהלקוחות אכן יכולים לישון בשקט.
למרות זאת, המדיניות המוניטרית נחלה כישלון מסוים. העובדה שהאינפלציה בארבע שנות כהונתו הראשונות הייתה מתחת ליעד הממשלתי (1%־3%), ובשנה האחרונה מעל ליעד הממשלתי, מצביעה על כישלון המדיניות. העלאות הריבית התכופות העידו על פאניקה מסוימת. לבנק ישראל יש אומנם נסיבות מקילות, אבל נראה שהוא התעורר מאוחר מדי, ובשנה האחרונה היה עליו לרוץ אחרי האינפלציה כדי להדביקה.
בתפקידו כיועץ הכלכלי לממשלה, הממשלה לא ספרה אותו יותר מדי. הוא לא הצליח לקדם רפורמות מבניות למרות בקשות חוזרות ונשנות מצדו, כמו חוק המטרו בתחום התחבורה, סגירת פערים חברתיים בתחום החינוך, עידוד היציאה לעבודה, השקעה בתשתיות ושינוי סדרי העדיפות התקציביים.
בסופי שבוע אתה עושה ג'וגינג בחופי הרצליה. מה אתה אומר לאזרחים שפוגשים אותך ונותנים עצות?
"אני אומר לכל אחד תודה רבה. אני מקשיב וכמובן מנסה ללמוד מכל אחד את הדברים הנאמרים מהשטח. אני שומע תלונות, אבל כמו שאתה יודע, אנחנו חיים במדינה שבה לכל אחד יש דעה בכל נושא".
מה אתה מאחל לאזרחים לקראת ראש השנה שחל היום?
"קודם כל שנה טובה ומבורכת וכלכלה טובה. כמובן שאני מייחל להתנהגות צרכנית נבונה, שהאזרחים יבדקו את האפשרויות בכמה בנקים לפני שהם מחליטים מה לעשות, ושיבינו קצת יותר באוריינות פיננסית".