דיווח בגלי צה"ל בבוקר על הודעת הריבית האחרונה ועל כך שהנגיד יודיע באותו עיתוי על פרישה, הוכחש נמרצות על ידי דובר בנק ישראל. לדבריו, ההודעה על עתיד כהונתו תימסר סביב תקופת החגים. לכן גם את הראיון הזה מסרב ירון למתג כראיון פרישה. ועוד בענייני הכהונה. בתחילת השבוע נפגש נתניהו עם הנגיד, ושוב סוכם להחליט בעניין המשך כהונתו אחרי החגים. עד אז ניתן יהיה לדעת מה יעלה בגורל העתירות לבג"ץ. פרופ׳ ירון ביקש, במעין צוואה פיננסית, שההחלטות בעניין הרפורמה המשפטית יתקבלו בהסכמה. נתניהו הקשיב והנהן בנימוס.
בשיחה איתי מתייחס הנגיד, כהרגלו, בזהירות מופלגת לנושאים השנויים במחלוקת בכלל ולעתידו המקצועי בבנק ישראל בפרט. הוא עוקף מכשולים ונושאים בעייתיים בזהירות של קצין הנדסה שנקלע לשדה מוקשים שהוא אמור לנטרל. התחושה שלי היא שכאילו זכיתי לראיין את מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית בנושא תוכניות התקיפה באיראן.
"אני כרגע לא מדבר על מורשת ולא על סיכומים, אלא ממשיך לעבוד 24/7", אומר פרופ' ירון, ומסרב להתייחס לתוכניותיו לעתיד. "אני עובד מסביב לשעון בתחום הכלכלה. אני רוצה להוריד את האינפלציה ושהצמיחה לא תיפגע". לו הדבר היה תלוי בו, פרופ' ירון היה ממשיך, כאמור, לתקופת כהונה נוספת.
ייתכן שיינתן לו הכבוד להקדים את הודעת הפרישה, רגע לפני שנתניהו יודיע כי החל בהליכים לאיתור נגיד אחר. מדוע עדיין לא מסרת הודעה על עתידך כנגיד? אי־הוודאות בנושא אינה רצויה, אני שואל בתחילת הראיון. "אמרתי שאת ההחלטה אקבל בסביבות החגים", הוא משיב. "אני לא לבד, וזה לא תלוי רק בי, כי בסוף מי שממנה את הנגיד הוא ראש הממשלה. צריך שניים לטנגו, והדברים יתכנסו לקראת אוקטובר".
עם זאת, בפועל פרופ' ירון רומז שהוא מעוניין בהמשך הכהונה. "יש הרבה אתגרים במשק", הוא מבהיר. "השסע החברתי המעמיק, ובתחום שלנו יש את הורדת האינפלציה ליעד, הטיפול ביוקר המחיה ורפורמות נוספות. לא תמה מלאכתי כנגיד. כולי עסוק בקידום הכלכלה, ויש לי זכות גדולה לשרת את הכלכלה ולחזקה".
נראה שבלתי נמנע לקשור את החלטת הנגיד האחרונה שלא להעלות את הריבית לעתידו בבנק ישראל. ייתכן שהותרת הריבית ללא שינוי, אף שאינדיקטורים כלכליים חייבו את העלאתה, כוונה לראש הממשלה. אולי ירון רצה להפגין רצון טוב לקראת פגישתו בתחילת השבוע עם נתניהו.
"ביצועי חסר בשוק"
פרופ' אמיר ירון אינו נגיד שגרתי. בתחילת כהונתו נחשב לנגיד אפרורי הרוצה בסך הכל להגיע הביתה בשלום. הוא לא ידע לדפוק על השולחן כמו פרופ' סטנלי פישר, שיצר מאזן אימה בינו לבין נתניהו. הוא לא ידע "לגנוב סוסים" כמו שחלק מקודמיו עשו.
ועדיין, ירון אינו פראייר. מערכת יחסי העבודה, שבתחילת הדרך עלתה על שרטון בגלל הפגנת שרירים שלו, התיישרה בסופו של דבר. פקידים בכירים בבנק ישראל שלא הסתדרו עם הנגיד, או שלא התאמצו ליישר איתו קו, נאלצו בסופו של דבר ללכת. הבולט שבהם היה המפקח על הבנקים יאיר אבידן, שפרש מתפקידו לאחר שלוש שנים בלבד.
כשפרופ' ירון נכנס לתפקיד, המצב הכלכלי של ישראל היה מצוין. הרפורמות עשו את שלהן, ההייטק פרח, הבורסה צמחה, ויתרות מטבע החוץ תפחו וחצו את ה־200 מיליארד דולר. זה קרה בעקבות מדיניות רכישות מאסיבית של בנק ישראל, שרצה להגן על היצואנים. גם חברות דירוג האשראי הבינלאומיות שִדרגו את דירוג המשק, אלא שכפי שנהוג לומר - האדם מתכנן ואלוהים צוחק.
אבל מדוע לבלבל את הפוליטיקאים הישראלים עם עובדות? למרות כל אלה, יחד עם הציפייה שהדבר הראשון שראש הממשלה יעשה יהיה להציע להאריך את כהונתו - נתניהו לא בא וגם לא מצלצל.
שר התקשורת שלמה קרעי הדביק לו את התואר "מנותק מהעם", והוסיף כי "אפשר לשים רובוט במקומו". ונתניהו שומע ומחריש. אומנם בעקבות אזהרות חסרות תקדים של הנגיד כמו "הפגיעה בעצמאות בנק ישראל היא חציית קו אדום", בלם נתניהו יוזמות התערבות בנושא ריבית עו"ש, או בריבית המשכנתאות (יוזמת עו"ד שלמה נס בוועדת הכלכלה) - אבל הוא לא בלם את המתקפות הפופוליסטיות.
פרופ' ירון לא מתרגש באופן אישי מהמתקפות עליו, אך הוא מודאג כיצד הן יתפרשו בעולם. "בסוף אני מתעסק בכלכלה", הוא אומר. "ההתקפות עליי מעידות בעיקר על אופיים של אלה שמדברים כך. אבל אני כן חושב שבראייה יותר רחבה, חשוב להדגיש את העצמאות של הבנק ושל הנגיד. אנחנו יודעים שניסיונות להחלשת העצמאות הביאו לפגיעה בכלכלה. ההתקפות נגדי עלולות להתפרש כניסיונות החלשה של הבנק המרכזי. לנגד עיניי עומדים טובת הכלכלה, משקי הבית והעסקים".
"אנחנו רואים את ביצועי החסר בשוק המניות וגם ביצועי חסר בתחום הגיוסים בהייטק. ההתבטאויות שלי היו מקצועיות ודיברו על חשיבות השמירה על עצמאות וחוסנם של המוסדות. כל הספרות הכלכלית מדברת על הקשר בין חוסר ודאות לצמיחה במשק, ולכן הרפורמה המשפטית חייבת להתבצע בהסכמה רחבה. "פעלנו במקצועיות ובמידתיות. כמו שדיברנו עם חברות דירוג האשראי על עוצמות המשק, דיברנו איתן גם על האתגרים הכרוכים ברפורמה - וזה יוצר אמינות".
"אוקראינה טרפה את הקלפים"
"חברות הדירוג בוחנות כעת מה קורה, ואני ממשיך לנהל את המדיניות. אי־הוודאות סביב השינויים החוקתיים הגדילה את פרמיית הסיכון, והביאה לפיחות עודף שהביא לתוספת של 1%־1.5% לאינפלציה. קיים ויכוח ער על הסוגיות המשפטיות, וברור שככל שתהיה פגיעה בעצמאות בנק ישראל גם הגופים הפיננסיים יבינו שתהיה פגיעה ארוכת טווח במשק".
חזית נוספת שנפתחה נגד פרופ' ירון הייתה בנושא מדיניות הריבית. בעניין זה נוהלה נגדו מלחמת התשה של ממש. הוא הקפיץ את הריבית מאפריל 2022 מ־0.1% לשנה ל־4.75%, ודומה שזה אינו סוף המהלך. הביקורות הוטחו מכיוון ראשי ארגונים עסקיים כמו נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר, נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין, נשיא ארגוני המעסיקים דובי אמיתי ונשיא הקבלנים ראול סרוגו.
אבל מי ששתו את דמו היו הפוליטיקאים, שחיפשו בנרות דרכים לתקוף אותו. מדובר בהתקפות נבזיות שנבעו ממניעים פופוליסטיים, ומצד פוליטיקאים שכלל לא מבינים את תפקידו של בנק ישראל. הנגיד לא התכופף, והמשיך להקפיד על ניהול מדיניות מוניטרית על פי השקפתו המקצועית.
"הכוח בידי הלקוח"
הנגיד אכן מותיר מערכת בנקאית יציבה עם רווחיות יפה ועודפי הון שיש שיאמרו גבוהים מדי, כשהבנקים חילקו מתחילת 2023 דיווידנדים בכמות נדיבה. עם זאת, שום בנק לא נפל במשמרת שלו (למרות קריסת בנקים בארה"ב) - כך שהלקוחות אכן יכולים לישון בשקט.
למרות זאת, המדיניות המוניטרית נחלה כישלון מסוים. העובדה שהאינפלציה בארבע שנות כהונתו הראשונות הייתה מתחת ליעד הממשלתי (1%־3%), ובשנה האחרונה מעל ליעד הממשלתי, מצביעה על כישלון המדיניות. העלאות הריבית התכופות העידו על פאניקה מסוימת. לבנק ישראל יש אומנם נסיבות מקילות, אבל נראה שהוא התעורר מאוחר מדי, ובשנה האחרונה היה עליו לרוץ אחרי האינפלציה כדי להדביקה.
בתפקידו כיועץ הכלכלי לממשלה, הממשלה לא ספרה אותו יותר מדי. הוא לא הצליח לקדם רפורמות מבניות למרות בקשות חוזרות ונשנות מצדו, כמו חוק המטרו בתחום התחבורה, סגירת פערים חברתיים בתחום החינוך, עידוד היציאה לעבודה, השקעה בתשתיות ושינוי סדרי העדיפות התקציביים.