ממה נתניהו היה צריך להיזהר בפגישה עם ביידן? בעצם מדוע להיזהר? הרי ארצות הברית היא ידידה. עוד מעט גם ערב הסעודית תהיה ידידה וישראל תחבר את אירופה להודו. ארצות הברית היא דמוקרטית. דמוקרטית יותר מאיתנו, שם יש מושבעים בבתי המשפט, אני רק חושב מה יקרה אם ביידן ידרוש מנתניהו להנהיג דמוקרטיה של מושבעים במערכת המשפט גם בישראל, כאיזונים ובלמים.
למרות הערכים הדמוקרטיים הכמעט משותפים ולמרות הידידות הזו, הרבה ישראלים חושבים שנתניהו, או כל ראש ממשלה בעבר או בעתיד, צריכים לקיים פגישה עם נשיא מעצמה כארה"ב תוך כדי זהירות. מדוע?
חלק מזה נובע מן הפרנויה שלנו כיהודים מפני כל דבר וכל אדם, כולל הידידים שלנו. תכונה לא בריאה של עם קטן ומאוים. חלק מזה נובע מחילוקי דעות לא קריטיים. חלק נובע מהמגמה של חלק מאנשי המפלגה הכחולה בארה"ב. יש ביניהם אנטי ישראלים ופרו פלסטינים. איש אמנם לא יגיד שהדמוקרטים האמריקנים רוצים בהשמדת ישראל ובהשלטת דיקטטורה ערבית אופיינית במקומה. הם רק חושבים שהדרך היא "פתרון שתי המדינות", ובתמימות מאמינים שזה אכן פתרון.
זאת הייתה הסכנה העיקרית במפגש הזה עם ביידן: התמימות. למפגש כזה נתניהו, וכל ראש ממשלה ישראלי, צריך להגיע בלי לשכוח את שלושת האסונות שהביאה התמימות האמריקנית: וייטנאם, איראן, אפגניסטן.
בווייטנאם, האמריקנים נסוגו מההגנה על הדמוקרטיה של בת בריתם דרום וייטנאם, תוך חתימת הסכם שלום עם צפון וייטנאם, הסכם שלום שהוגיו אפילו קיבלו פרס נובל. מיד אחרי כן צבא צפון וייטנאם תקף וכבש את דרום וייטנאם והביא לשם גיהנום אנושי. אני לא סלחן כלפי הנטישה האמריקנית את וייטנאם.
המקרה השני הוא איראן. היו ימים בהם איראן הייתה מדינה חופשית יחסית. ישראלים יכלו לעשות שם קמפניג בלי לחשוש. ואז האמריקנים החלו ללחוץ על השאח הפרסי לתת חופש לכוחות האיסלמיים האלימים. הוא אמר לאמריקנים שהם לא מבינים שאין מדובר באנשי דת או בחופש דתי. לא עזר לו. התמימות האמריקנית שהאמינה שהיא פועלת למען זכויות אדם הביאה לגהינום של זכויות אדם.
המקרה האחרון הוא אפגניסטן. אמריקה של ביידן הביאה לנפילתה בידי הטאליבן. בספרו הביוגרפי האחרון ביבי מתאר איך הוא נאבק בתמימות המופקרת האמריקנית. הוא מתאר, למשל, איך שר החוץ האמריקני ג'ון קרי מסביר לו שאם ישראל תיסוג מיהודה ושומרון, האמריקנים יקימו מכשול בבקעת הירדן למנוע חדירות מכיוון ירדן, עירק, איראן וסוריה, ויאמנו פלסטינים למלחמה בטרור. מכאן ציטוט: (עמ' 453):
"השבתי שזמן קצר לאחר שעזבנו את עזה, אותם כוחות ביטחון של הרשות הפלסטינית קרסו מול מחבלי החמאס.
'הפעם יהיה אחרת', אמר קרי, 'אנחנו נאמן את הכוחות האלה', ואז, כדי להעצים את הצעתו, הוא העלה רעיון יוצא דופן: 'ביבי, אני רוצה לארגן לך ביקור חשאי באפגניסטן. תוכל להתרשם במו עיניך איזו עבודה נהדרת עשינו שם כדי להכין את הצבא האפגני ליטול פיקוד על המדינה ברגע שנעזוב'.
'ג'ון', אמרתי לקרי, 'ברגע שתעזבו את אפגניסטן הטאליבן יטאטאו תוך זמן קצר את הכוחות שאימנתם"?
זה מה שקרה. אפגניסטן היום, בשלטון האלים של הטאליבאן, היא גהינום לבני אדם. שרק לא נגיע למצב כזה. אני מקווה, ביבי, שידעת להשיג מה שצריך, אבל נזהרת.
ביידן נתן לדייט שלו לחכות חצי שעה. התמונה מהפגישה הגיעה לארץ מטושטשת כמו המצב וההכרזות. דבר אחד היה ברור, והוא שנשיא ארצות הברית אמר לנתניהו מול כל העולם: "לאיראן לעולם לעולם לא יהיה נשק גרעיני". הלוואי.