הכבישים מלאים במצלמות. הן מתעדות אותנו, ואת מי שיושבים לצדנו. הן יודעות מהי מהירות הנסיעה, ואם אחזנו במהלך הנסיעה בטלפון סלולרי. המצלמות עוקבות אחרינו לאורך מאות קילומטרים. הן יודעות מי עלה למכונית במהלך הנסיעה ומי ירד ממנה, מהי המהירות הממוצעת של הנסיעה, ואילו עבירות תנועה עברנו במהלך הנסיעה.
פגיעה בפרטיות? אלו הסכנות הטמונות ב"חוק האח הגדול" של הקואליציה
הסערה הבאה? בקואליציה רוצים לקדם חוק שיתיר הפרדה במרחב הציבורי
לפני שנה הורה בג”ץ למשטרת ישראל, להסביר מדוע היא ממשיכה להשתמש במערכת “עין הנץ”, גם כשאין לה אישורים לעשות זאת. מוזר שבית המשפט נאלץ להזכיר למשטרה שהיא מפירה את אחד מעקרונות היסוד של משטר דמוקרטי. יותר משמונה שנים תיעדה המשטרה באמצעות מערכת “עין הנץ” מכוניות שנעו על הכבישים, והיא עושה זאת בניגוד לחוק. במשטרה לא מתרגשים וטוענים שיש להם את הסמכות לפעול. מוזר שאיש לא שילם את המחיר על המעשה החמור.
באיחור של שנתיים אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה לקדם חוק שיסמיך את המשטרה להשתמש במצלמות שיתחברו למאגר צילומים ביומטרי, מה שיאפשר לה לזהות כל אדם במרחב הציבורי. התומכים בהצעה אומרים שאין מה להסתיר. אם ההצעה תאושר המשטרה תפזר מצלמות ביומטריות, שתוכלנה לזהות בקלות כל אחד מאיתנו, גם אם לא ביצענו עבירה. הצעת החוק החדשה נועדה להסדיר גם את השימוש במערכת “עין הנץ”.
בעוד שבעבר עשו גורמי אכיפת החוק שימוש במצלמות ללא פיקוח, הוחלט הפעם על צמצום החוק למקרים של עבירות “פשע חמור”. כדי לרכך את ההתנגדות להפעלת המצלמות, הוחלט שלא ייעשה בהן שימוש לאכיפה של אירועים שקשורים בחופש הביטוי. ההצעה החדשה קובעת כי מי שיעשה שימוש לא חוקי בתוצרי המצלמות, צפוי לעונש של שלוש שנות מאסר. כדי להפעיל את המצלמות יש צורך בפיקוח טכנולוגי הדוק, כדי שלא ייעשה בהן שימוש למטרות שלהן הן לא נועדו.
מי שתומך בהצעה לרשת את המדינה במצלמות הם שרי המשפטים וביטחון הפנים לוין ובן גביר. האחרון רואה בכך צעד נוסף במלחמה בפשיעה והשלמת המהלך לאחר שדאג להעביר בכנסת את חוק הנשק ואת חוק הפרוטקשן. לדעתו מדובר בצורך דחוף, משום שהצבת מצלמות תאפשר למשטרה להילחם במעשי הרצח ובתופעת הפרוטקשן במגזר הערבי.
הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה, והונחה על שולחן הכנסת בחודש יולי, לקריאה שנייה ושלישית, כשהכוונה היא להתחיל בפריסה בהיקף מלא, ולהתקין 60 מצלמות, 60 עמדות דמה של מצלמות, ו־120 עמדות הפעלה נוספות. מי שהתנגד להפעלת מצלמות הפנים היה שר המשפטים לשעבר גדעון סער, שביקש לקדם את זיהוי מספרי הרישוי של המכוניות.
קשה לדעת עד כמה תצמצם הצבת המצלמות את היקף הפשיעה. יש להניח שבעזרת המצלמות תגביר המשטרה את קצב הפענוחים, גם בעבירות רכוש. השאלה המרכזית היא מה יהיה הקו האדום, ומי יקפיד שרשויות השלטון לא יחצו אותו.