היחלשות מעמדו של האו"ם, הפיחות המתמשך בהשפעתו בזירה העולמית נוכח המשברים והסכסוכים המזוינים המעיקים על העולם, היא תופעה לא חדשה. האו"ם מאבד גובה זה שנים, והתהליך מדאיג בכירים בצמרת מזכירות הארגון, שגרירים ודיפלומטים ותיקים.
גם מי שנשאו בשנים האחרונות בתפקיד המזכיר הכללי לא התעלמו מהיחלשותו של הארגון שבראשו הם עומדים. זכורות התבטאויות קשות של המזכ"ל לשעבר באן קי־מון (שבעצמו היה דמות אפרורית וחסרת השראה), שלא אהב את התנהלותן ותפקודן של המעצמות ביחס לבעיות ולמשברים בעולם.

בזמן שנתניהו מקדם את היחסים עם סעודיה, המשבר עם יהדות ניו יורק מחריף | שלמה שמיר
 
גם קודמו, קופי אנאן, שהיה נוכח ופעיל, נהג לבקר את המעצמות והחברות המרכזיות באו"ם, שלטענתו נושאות באשמה המרכזית להיחלשות האו"ם. המזכ"ל הנוכחי אנטוניו גוטרש, שמרבה להופיע ולנאום בפסגות ובאירועים בינלאומיים, מדבר הרבה ובדאגה על מה שהוא מגדיר כ"מצב משברי בעולם, חסר תקדים בהיקפו מאז מלחמת העולם, שהאו"ם מתקשה להתמודד עמו ועושה מעט מדי, אם בכלל, למצוא לו פתרון".
מה שמדאיג ומחריד בכירים במטה הראשי של האו"ם בניו יורק, וכן מומחים ופרשנים ברחבי העולם, הוא ההידרדרות במעמדה של מועצת הביטחון, שמתורגמת לחוסר אונים בשנים האחרונות מול משברים, מלחמות פנימיות, סכסוכים אזוריים קטלניים ויחסים עוינים ומסוכנים בין מעצמות.

מועצת הביטחון היא הגוף היחיד באו"ם ששמורה לו סמכות בלעדית להפעיל כוח, גם צבאי, במטרה לאכוף מעשית ובשטח את החלטותיו. אלא מה? בפברואר בשנה שעברה רוסיה פלשה לאוקראינה, ומאז היא תוקפת, מפציצה ומשגרת טילים נגד מטרות אזרחיות. למצב כזה בדיוק מועצת הביטחון נוצרה מלכתחילה - לטפל, לדון בו בדחיפות, לקבל החלטות, להזהיר את הפולש ההורס מדינה עצמאית והורג באזרחיה – ולאכוף עליו החלטה להפסיק מיד את האש.

בכל הנוגע למלחמה המתמשכת באוקראינה, מועצת הביטחון לא רק משותקת, היא לא קיימת. לרוסיה, כחברה קבועה במועצה, יש זכות וטו. מה שמעניק למדינה הפולשת והרצחנית יכולת למנוע כל דיון רציני, ולסכל כל החלטה משמעותית במטרה לשים קץ למלחמה. כשנעשה ניסיון ליזום דיון במועצת הביטחון על המלחמה באוקראינה, השגריר הרוסי מנע זאת. סגן ראש משלחת מערבית הגיב על המהלך באומרו "רוצח ניהל את משפט הרצח נגדו".

למעלה מעשר שנים התחוללה מלחמת אזרחים בסוריה. לפי דיווח רשמי של האו"ם, האמצעים שאותם נקט הנשיא בשאר אסד נגד המורדים, גרמו למותם של כחצי מיליון בני אדם. בארכיון של בית הדין הבינלאומי בהאג מונחים עשרות תיקים גדושים במסמכים, בעדויות משודרות ובמאות צילומים שמוכיחים את הפשעים שהמשטרה החשאית בסוריה ביצעה נגד אזרחים, כולל נשים וילדים. מועצת הביטחון דנה פעם־פעמיים ב"מצב בסוריה". רוסיה, החברה הקבועה עם זכות הווטו, מנעה וסיכלה כל יוזמה להחלטה מעשית נגד בת חסותה במזה"ת.

גם המלחמה הפנימית בתימן לא עוררה שום התערבות מצדה של מועצת הביטחון. קוריאה הצפונית מקיימת כל הזמן שיגורים של טילים ונוקטת מדיניות גרעינית מתריסה ומאיימת. ומועצת הביטחון שותקת.

להרחיב את המועצה

הבעיה היסודית שהביאה את הגוף היחיד באו"ם ש"יש לו שיניים" ומוסמך להפעיל כוח לכדי חוסר רלוונטיות, היא קודם כל ההרכב של המועצה. הרכב, שלדברי דיפלומטים ומומחים, הוא שרירותי, ארכאי, איננו מתאים לתנאים הגלובליים ומנוגד למאזן הכוחות בין המדינות המרכזיות במאה ה־21.

הרכב המועצה נקבע ב־1945 על ידי המעצמות שהביסו את גרמניה הנאצית. חמש המעצמות מינו עצמן כחברות קבועות והעניקו לעצמן זכות וטו. השינוי היחיד והאחרון בהרכב המועצה נעשה ב־1963, כאשר מספר החברות הלא קבועות הורחב מ־11 ל־15. אבל מספר הארצות החברות באו"ם גדל מאז מ־113 ל־193.

הרכבה של מועצת הביטחון מייצג למעשה עולם שכיום מנותק מהמציאות המדינית וממאזן הכוחות הנוכחי בזירה העולמית. ארצות מרכזיות כמו יפן, גרמניה, הודו, ברזיל וקוריאה הדרומית, שהכלכלות שלהן עולות פי כמה על החברות הקבועות במועצה (להוציא את ארה"ב וסין), אינן מיוצגות בה.

בשנים האחרונות גרמניה, הודו, יפן וברזיל מובילות יוזמה שלפיה מספר החברות הקבועות במועצה יגדל ל־21 – כולל ארבע היוזמות. אבל התוכנית מסוכלת על ידי חמש הקבועות הישנות, החוששות שהרחבת המועדון האקסקלוסיבי שהן הקימו וטיפחו, תפגע במעמדן. אפילו הצעה לצרף את ארבע הארצות המוזכרות כחברות קבועות אך בלי זכות וטו, נדחתה. בביקור רשמי שקיים בהודו נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה, הוא הצהיר כי יפעל לצירופה כחברה קבועה במועצה. זה לא קרה.

דיפלומטים בכירים מסבירים כי העובדה שהרכבה הנוכחי של המועצה איננו מייצג את הארצות המרכזיות, נעוצה בעוינות ובתחרות בין המדינות המוזכרות לבין מדינות יריבות או מתחרות. סין מתנגדת בתוקף לצירופה של יפן. ארגנטינה זועמת על כך שברזיל נחשבת כמועמדת של אמריקה הלטינית. פקיסטן כועסת על הודו, שרואה עצמה כמועמדת טבעית, ואילו איטליה טוענת שזכאותה למושב קבוע במועצה אינה נופלת מזו של גרמניה.

"זה לא שהחברות הקבועות במועצת הביטחון אדישות לערעור מעמדה של המועצה או שהן לא מודעות לשינוי במאזן הכוחות העולמי", הסביר פעם בשיחה ל"מעריב" דיפלומט ותיק בניו יורק. "אכפת להן, אבל הצרה היא שלכל אחת מהן האינטרסים המועדפים עליה. בנוסף, לארה"ב ולרוסיה שאיפות סותרות ושיקולים מנוגדים ביחסן ובגישתן למשברים ולסכסוכים. זה מה שמשתק את מועצת הביטחון".

דיפלומטים ותיקים טוענים שההידרדרות במעמדה של מועצת הביטחון הואצה בשל חברותן של מדינות כמו לוב, סודן, סוריה ולבנון. זאת בזמן שבארצות אלו שלטו עריצים ומשטרים דכאניים. לוב תחת שלטונו של מועמר קדאפי אף כיהנה כיושבת ראש מועצת הביטחון כאשר הגיע תורה.

לבנון הייתה חברה במועצה כשבממשלה בביירות כיהן שר מטעם חיזבאללה, שמוגדר כארגון טרור. שיחות שלא לייחוס עם דיפלומטים בכירים בניו יורק הנחשבים ל"ותיקי הבית", חושפות ייאוש ודיכאון מהמצב. "העוינות בין המעצמות מחריפה, וההתמודדות ביניהן על השפעה בזירה העולמית מסלימה ומקצינה", אמר לי דיפלומט ותיק ומוערך, שהוסיף בצער כי "אני לא רואה שום סיכוי לשינוי רציני ואיכותי בהרכבה של מועצת הביטחון ולא מבחין בשום סימן שארה"ב או בריטניה וצרפת בכלל מוכנות לדון ביוזמה או בכל מאמץ אמיתי לשקם את מעמדה של המועצה".

[email protected]