אני יושב ומהרהר-חצי הוזה ואיני יכול לקלוט את המראות - ובכלל את הנעשה. איני מסוגל לעכל את גודל השבר, את גודלו של הכשלון וחושש לחשוב על העתיד הקרוב ועל השנים קדימה. תמונות הקרבות, מראות החטופים, מספרי הנופלים וקריאות המצוקה רק מגבירים את תחושות הייאוש והמבוכה שאני מצוי בתוכן. אני מתקשה  להבין מה קרה לכולנו - ארגוני המודיעין והביטחון, צה"ל וכלל המערכת הביטחונית והאזרחית.

ישראל במלחמה: 1,000 נרצחים, צה"ל תקף ברצועת החוף של עזה | עדכונים שוטפים

אין לי ספק שלא נכון לעסוק כעת בלקחים ומסקנות ,אבל לא ירחק היום בו נצטרך לעשות בדק בית יסודי, להסיק מסקנות, להפיק לקחים ולנקוט באמצעים כואבים אל מול האחראים למחדל האיום ,שאנו נמצאים בתוכו. חייבים לומר בקול גדול - זהו המחדל המודיעיני הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל, ואף אחד לא יוכל לתרצו באמירות שווא. כאשר מאות, אם לא אלפים, של אנשי חמא"ס הכינו את המתקפה הרצחנית הזו, לא זלגה ולו ידיעה אחת למערכת ההתראה שלנו. 

"חרבות ברזל": תקיפת מטרות של חמאס ברצועת עזה. קרדיט: דובר צה"ל (צילום :דובר צה"ל)

לא השב"כ, לא אמ"ן ולא כל מערכת אחרת התריעה והזהירה. כולנו דיברנו על מצבנו הפנימי המעורער ועל האפשרות שארגוני הטרור ינצלו מצב זה. לא מעט מאתנו התקשו לקבל את אזהרותיו של האלוף (מיל) יצחק בריק - וכולנו מצאנו עצמנו שוטים ונדהמים. למחדל המודיעיני הגדול יש גם לצרף את העובדה שהמכשול הקרקעי שכל כך התגאינו בכך שהוא אינו עביר, נפרץ בכמה נקודות,  שכל מערך ההתראה, עם התצפיות והמצלמות, נוטרל בקלות יחסית ,ושלא נמצא כל כח צבאי סביר בצד הישראלי.

סוגית החטופים, מספרם והעובדה שיש ביניהם זקנים, נשים ותינוקות, מסבכת מאד את  הטיפול בנושא – ואיני בטוח שמי שמונה להיות מתאם ראש הממשלה לנושא, מצוייד בנסיון וברגישות הנחוצים. עובדת המצאם של השבויים לא תאפשר חופש פעולה מלא למתקפה הצפוייה על הרצועה ועל מתקנים ומקומות המסתור של אנשי החמא"ס. אין ספק שהארגון העזתי ידרוש עבורם מחירים גבוהים - וההנהגה הפוליטית תתקשה מאד כאשר הנושא יגיע לפתחה.

עדיין מסתובבים מחבלים בעוטף עזה – וטרם ידוע לנו מי נחטף, מה מצבם של הנחטפים, היכן הם מוחזקים ועל ידי מי. צה"ל בעיצומו של תכנון המתקפה על רצועת עזה - וערפל המאורעות טרם נמוג.

חדירת מחבלים משטח עזה לישראל (צילום :שימוש לפי סעיף 27א')

המערכת הפוליטית נערכת ,בקצב איטי מדי לטעמי, לקראת ממשלת חירום לאומי- וגם במערכת הזו רבות המחלוקות על המוסכם. אט אט אנו עלולים לאבד את האשראי הבינלאומי הרחב שישראל זוכה לו , ולכן לזמן ישנה משמעות. בולטת העדרותו של גורם צבאי-מדיני-ביטחוני שידבר עם אזרחי ישראל. כל העסקונה הפוליטית נאלמה דום, ובמיוחד בולט בשתיקתו ראש הממשלה. קשה לתאר את עוצמות הביקורת שתופנה לממשלה, שריה, נבחרי הציבור והנושאים בתפקידים הביטחוניים. מי שיהיו עסוקים הם עורכי הדין שאת שירותיהם ישכרו אלה שיתבקשו לתת הסברים.

האמון הבסיסי ותחושות הביטחון נסדקו קשות. האמונה בכוחנו הבלתי מעורער ובחוסר האפשרות לפגוע בנו, חטפו מכה אנושה – ויהיה קשה להשיב את התחושות האלה לציבור. אלו הן תוצאות המחדל שאנו נמצאים בעיצומו, וכולי תקוה שמי שאוחז בהגה לא יושפע מהפלג הקיצוני-משיחי בממשלה ושהלקחים המיידים של המחדל יופקו לטובת עם ישראל כולו.

הכותב היה בעבר ראש השב"כ