השאלה היום היא כיצד תנוהל הכניסה הקרקעית לעזה, שאמורה להתבצע הלילה, או מחר או גג מחרתיים - כך דורשים נביאי הזעם. לאור חולשת הקבינט ובעיקר ראש הממשלה, מנהלים מו"מ עם שחקני חיזוק כמו גנץ ומכנים זאת "אחדות". בינתיים הדרג הצבאי חייב לקחת שליטה על המצב ולהחליט על חדירה קרקעית רק כשכל הכוחות מאורגנים בתוכם ובינם לבין הסביבה התומכת שלהם. ואנא, להשאיר עין אחת פקוחה על התוצאה שרוצים להשיג כשלמשחק תיכנס הפסקת אש.
ישראל במלחמה: חמאס איים בהרג החטופים; מדינת במערב בהצהרה משותפת: "תומכים בישראל"
חיל האוויר מנצל את הסיטואציה כדי לפגוע במטרות איכותיות מתוך בנק המטרות בעזה ועל הדרך לחולל, על פי דרישת הקהל, הרס ומוות שיספקו תמונת ניצחון. זה אולי לא יבטיח את ביטחון ישראל, אבל אולי יספק את יצר הנקמה מחד ויחזק את הביטחון העצמי המעורער של ציבור שברירי מאידך. מה שמחייב בלהט הזעם והנקם להפעיל אש ברמה שלא תוביל לרצח עם כוכבית.
ברגעים אלה של כאוס רגשות מתנגשים, יש גורם אחד ברור לחלוטין - לא הייתה הפתעה. כלומר לא הייתה צריכה להיות הפתעה. התקיפה הזאת הייתה כתובה על הקיר באותיות אש במהלך כל חודשי ניהול מדיניות הפרובוקציות של הממשלה והמיליציות הפראיות שמתסיסות את השטח.
מה שהפתיע הוא חסרונה של התרעה מודיעינית, וגם זה לא ממש מפתיע. כשכל שלוחות המודיעין מופנות לעבר ערי וכפרי הגדה ושואבות את כל כוח האדם והאמצעים הטכנולוגיים. כשחזית הצפון נכנסת בימים האלה לסחרור מלחמתי (לך תדע מה יקרה בהמשך) ובעיקר איראן (שעתידה להיות החשודה והנאשמת בפריצת המלחמה), שבולעת אמצעים, אנשים ומשאבים בקנה מידה שלא משאיר הרבה מקום לגזרת עזה, שמצטיירת (בטעות, כמובן) ככזו שניתן לשלוט בה בגזרים ובמקלות.
בחזית הצפון גלנט מאיים להחזיר את לבנון לתקופת האבן. הבעיה האמיתית היא רקטות, טילים, רחפנים וכתב"מים מסוגים שונים, וזאת סכנה של ממש עקב היכולת של חיזבאללה לנהל פעילות מוגבלת, שתמנע מצה"ל לשטח גם את ביירות במקביל לעזה. השתגענו? כן.