פיקוד העורף לא נהנה מיוקרה כמו יתר חילות צה"ל. למעשה אנחנו פוגשים אותו לרוב במקרים של רעידות אדמה בארצות אחרות וכאשר הוא מוסר לנו הנחיות שאותן כבר מכיר כל אזרח ישראלי, לפיהן עלינו להישאר במרחבים המוגנים ולהישמע להוראות פיקוד העורף.

בעקבות הודעת פיקוד העורף: התנפלות על סופרים ברחבי הארץ; ההנחיה הוסרה מהאתר

אלא שאתמול, לרגע, הוא הבליח והיה אולי הגורם הרשמי היחיד, בתוך כל אלה שכבר מתאמים עדויות לקראת ועדת החקירה, שאמר לאזרחי ישראל את האמת: תאגרו מזון יבש ומים. לא צריך לימודי ליבה כדי לעשות אחד ועוד אחד: כולנו ראינו את תשובי הדרום המפוחדים.

גם מי שלא נאבק על נעילת דלת הממ"ד בעוד מחבלי חמאס מנסים לפתוח אותה מבחוץ, נצטווה להישאר בבית ולא לפתוח את הדלת לזרים, כדרך שאנו מורים לילדינו הקטנים שנשארו לראשונה לבדם בבית בזמן שאנחנו ירדנו לסופרמרקט.

רבים בציבור כבר הבינו שבמקרה של חזית שנייה שתיפתח מצפון - והלוואי שנתבדה - מה שראינו בשדרות עלול לחזור על עצמו בנהריה, בעכו, בחיפה - אולי גם במרכז הארץ. אולי לא בממ"דים (ממילא ברוב הבתים המיושנים בערי העורף אין כאלה) אבל בהחלט במרחב הדירתי שבו נאלץ לשהות במשך ימים.

חוסרים בסופרמרקטים בגלל המלחמה (צילום: ארנולד נטייב)
חוסרים בסופרמרקטים בגלל המלחמה (צילום: ארנולד נטייב)

אני לא מקנא בדילמה של פיקוד העורף אמש: מצד אחד, אם לא יתריעו - יאמרו להם "למה לא הזהרתם?" מצד שני, אחרי שהתריעו, האשימו אותם בליבוי פאניקה.

מילא אם היו מאשימים אותם פוליטיקאים פופוליסטים, לזה כבר התרגלנו. הפעם מי שהאשים אותם היו פוליטיקאים לובשי מדים, אחיהם לנשק מיחידות אחרות, בראשן דובר צה"ל שמיד הוציא הבהרה מעומעמת לפיה פיקוד העורף אמר אבל לא התכוון, או קשקוש אחר שרק הגביר את תחושת הכאוס (ואגב כך חשף עד כמה היחידה שאמונה על תקשורת בצה"ל פשוט לא מבינה איך היא עובדת).

הפשיטה על המרכולים שארגן אמש פיקוד העורף אכן נראית רע, אבל עדיף שהיא תתבצע עתה, כשרוב אזרחי ישראל חופשיים בתנועתם, מאשר שתתבצע בעוד כמה ימים, אם חלילה (ושוב, הלוואי שלא נגיע לכך) נצטרך להצטייד תחת אש וטילים.

הבעיה עתה היא לא שהתור בסופרמרקט מתארך, אלא שהמדפים מתרוקנים ואין מי שימלא אותם: עובדים פלסטינים לא מגיעים לעבודתם. עובדים ערבים-ישראלים, מכאלה שיושבים (ובעיקר יושבות) ליד הקופות - ועד לסבלי ונהגי תובלה ומשלוחים, מפחדים להגיע לריכוזי אוכלוסין יהודיים, מחשש למעשי נקם. הוסיפו לכך את העובדה שחלק מהעובדים הצעירים גויסו למילואים - ותבינו למה המשלוח מהסופרמרקט מגיע באיחור ניכר, אם הוא מגיע בכלל.

לכן, כמו שנהוג לומר - בלי פאניקה. צאו בזמנכם החופשי והצטיידו. קנו קצת קופסאות שימורים, רכשו מעט קטניות, פסטה ואורז - ואם אין מים מינרליים בסופרמרקט, מלאו כמה בקבוקים ריקים בבית ושימו במקרר, שיהיו לשעת חירום - ובתקווה שנרוקן את כולם לכיור בעוד ימים אחדים.

כי בבחירה בין פיקוד העורף, שעוד לא למד לשקר, לבין דובר צה"ל (שנתפס כבר כמה פעמים ב"אי דיוקים", למשל בנושא הציוד החסר ללוחמים) אני מעדיף להיות חייל-אזרח נאמן למי שעורר קצת פאניקה, אבל לפחות אמר לי את האמת.