מתורמי הדם ועד מוזגי המרק: בעִתות משבר אנחנו עם פשוט נפלא | דניאל רוט אבנרי

מתבקש להתאפק עם הביקורת, עם השאלות הקשות, עם עומק המחדלים. מתבקש להתמקד ברצון ובמוטיבציה לנצח במלחמה מול ארגון הטרור חמאס, שקם כדי להשמיד את מדינת ישראל, וכעת חובה עלינו להשמידו. אך בתוך עמנו אנו חיים, והאזרחים זועמים ובצדק. הביטוי "נתפסנו עם המכנסיים למטה" מחמיא לזוועות השבוע הראשון של המלחמה, שהוגדרה בתחילה כמתקפת פתע.

מספרים בלתי נתפסים של נרצחים, הרוגים, שבויים, נעדרים, פצועים, זוועות ועוד זוועות שנחשפות. משברי אמון ענקיים מול מערכת הביטחון ומול מנהיגי ישראל שזו המשמרת שלהם והתחייבו ונבחרו לתפקידם בראש ובראשונה על ביטחון אזרחי המדינה. בזמן שמערכת הביטחון טרודה בסידור הברדק שחוגג בה, כשבין היתר אזרחים טובים מממנים ציוד מגן ללוחמים בצה"ל, הפוליטיקאים, שהמציאות חובטת בפניהם בגרזן, עסוקים בעיקר בלדאוג לתחת של עצמם.

השתיקה הרועמת של שרי הליכוד הופרה באחת בציוצי אהדה לממשלת האחדות שקמה. זהו כלל לא שמה וזוהי לא אחדות. מדובר בממשלת חירום זמנית, כפי שכינה אותה גנץ. בתקווה שתצליח בישיבות הקבינט הגורליות לקבל החלטות מנצחות, ולא כאלה שנולדו מעומק היריבות הפוליטית.

צבא העם

תמיד האמנתי שאין מקום טוב יותר ליהודים מאשר במדינת ישראל. שבבית שלנו לא נהיה רדופים כמו מחוצה לו, שכאן לא ינסו לחסל אותנו מבפנים – פנים אל פנים באובססיביות אנטישמית. טעיתי. תמיד האמנתי שברגעים קשים אנחנו עם סגולה. עם שמתאחד, עם שנותן כל אחד מעצמו, עם חם. שמחה שלא טעיתי בכך.

ההתגייסות של צבא העם היא נחמה חמה בימים אלה הכואבים מנשוא. לוחמי ההסברה ברשתות החברתיות, אנשים שיש להם עשרות אלפי עוקבים ואנשים שיש להם עוקבים בודדים, אך מחו"ל. אזרחים שמנצלים את הרשתות החברתיות שלהם להרוויח דעת קהל עולמית ואת תמיכת העולם. ההשקעה בהפצת הסרטונים, התמונות, הכותרות ברשתות החברתיות היא חשובה ומשפיעה. התנהלותם בזירה הזאת מעוררת גאווה.

קבוצות הוואטסאפ הרבות, שכל בקשה לעזרה כלשהי נענית בהן במהירות ובתקתוק מרשימים; התורמים את כספם לרכישות למען חיילים ומי שזקוקים לכך; המארחים בביתם משפחות; תורמי הדם; מוזגי המרק לקופסאות; הילדים שמציירים ציורים מחזקים לחיילים - בעִתות משבר, אנחנו עם פשוט נפלא.

גם העולם שלא אוהב אותנו בשוטף, טוב אלינו כשמסתבר שאנחנו חלשים. התמיכה של ארה"ב בישראל בהובלת הנשיא ג'ו ביידן; הצהרות התמיכה בישראל של מנהיגים מרחבי הגלובוס; סמלי עולם שהוארו בכחול־לבן כהזדהות עם ישראל; גם שינוי מילות השיר של להקת U2 האגדית לזכרם של הצעירים השמחים והיקרים שנרצחו באכזריות במסיבת הטבע - יש בכל אלה כוח לחזק את האנשים החיים.

השאלה היא איך כל התמיכה העולמית הזאת תיראה כשנתחזק, וכפי שמבטיחים לנו נתניהו, גלנט וכעת גם גנץ – כשהמשוואה תשתנה וננצח. כשבאדיבות אמצעי תקשורת שונאי ישראל יחזרו לספר לעולם שבכלל אנחנו הרעים. נאיבי להאמין שלא כך יקרה.

לכי!