בימים טרופים חסרי תקדים, ניו יורק לא הניבה, לא הפיקה ולא ביצעה הפגנה המונית אחת להזדהות עם ישראל ולהוקעת ארגון טרור רצחני כחמאס. כרך ענק, מטרופולין מפורסם – שאוכלוסייתו מונה לפי נתונים מעודכנים כמיליון וחצי יהודים שגאים בתואר הקהילה היהודית הגדולה – לא הוציא לרחוב לפחות מאה אלף יהודים. זה לא קרה. למרבה הצער גם לא יקרה.

ערוצי הטלוויזיה המקומיים משדרים בלי הפסק דיווחים מצולמים על ההרס, ההרג וממדי הרצחנות והאכזריות של מחבלי חמאס. כואב, מצער ומעורר זעם וחרון לצפות באסון הנורא שישראל ואזרחיה חווים. ועדיין, שום רגש, שום תחושה לא דוחפים לצאת מהבית כדי להפגין, למחות, להוכיח הזדהות ספונטנית, שותפות לסבל ולכאב של העם בציון.

ניו יורק כבר לא יהודית כמו שהייתה בעבר הלא רחוק. בשנות ה־60 של המאה הקודמת, הקהילה בעיר הובילה את המאבק לפתיחת שערי ברית המועצות לעליית יהודים לישראל. למעלה ממאה אלף יהודים השתתפו בהפגנת הענק שהתקיימה במנהטן. היסטוריונים מעריכים שלגילויי ההתנגדות ולפעולות המחאה שהקהילה היהודית הגדולה בניו יורק ארגנה וביצעה היו השפעה מכרעת על השלטון בקרמלין לאפשר ליהודים לעלות לישראל. זאת הייתה אז ניו יורק יהודית.

בכמות ובמספרים הקהילה בניו יורק כיום גדולה יותר; אך באיכות יהודית, ברגש יהודי, בערכים יהודיים, ניצב סימן שאלה גדול. מדובר בקהילה גדולה, מפותחת כלכלית, אבל יתומה ממנהיגות ומיותמת ממנהיגים. כבר שנים שאין לקהילה באזור המטרופולין דמות של מנהיג יהודי, מקובל ומוסכם על דעת הרוב. לרוב הלא־דתי בקהילה אין בכיר יהודי, עסקן מוכר ששומעים אותו. למגזר החרדי והחסידי בניו יורק אין כיום אף לא רב אחד, אף לא דמות תורנית אחת, אף לא אדמו"ר אחד, שידועים, מוכרים ומקובלים מחוץ לחוג המצומצם של יודעיהם ואוהדיהם.

אם מזכירים את המגזר החרדי בהקשר לאסון הנורא המתרחש בישראל, חייבים לציין כי גם ללא ארגון, הודעות לעיתונות ופרסום מוקדם – חרדים הגיבו באופן ספונטני והפגינו לא רק את הזדהותם עם סבל אזרחי ישראל, אלא גם את השותפות, את האחדות ואת הרגשות שהאסון עורר בהם.

לייקווד היא עיר קטנה בניו ג'רזי, למעלה משעה וחצי נסיעה מניו יורק. זוהי בני ברק קטנה, עיר שרוב תושביה חרדים. פועם בה לב יהודי. קרוב לעשרת אלפים חרדים השתתפו בעצרת תפילה שהתקיימה בליל שני באולם ישיבת "בית מדרש גבוה", הנחשבת לישיבה הגדולה בעולם. זאת הייתה, לדברי אחדים ממשתתפיה, עצרת תפילה שהעיר לא זוכרת כמותה כמפגן של הזדהות עם אזרחי ישראל. אבל בניו יורק הגדולה, האדירה, דממה.