במחנות של בני ונכדי הפליטים בסאברה ושאתילה אמר השבוע אדם בן 50, שנולד 25 שנה אחרי קום מדינת ישראל: "אנחנו רוצים לחזור לשם. זו האדמה שלנו". אני מספר את זה כדי שנבין שאנחנו לא מבינים כלום. פעם ביטלנו בנפנוף יד מי שציטט אמירה כזו שנשמעה באיזה מחנה פליטים רחוק. קראנו לו הזוי.

הדבר הכי גרוע בנוגע לשנאה ורשע הוא הניסיון להסביר אותם | עוזיאל
נתניהו, דבר: זהו זמן שאיננו ככל זמן אחר, תולדות ישראל נראים אחרת | מאיר עוזיאל
 
אתמול היו אזעקות בתל אביב והיו קצת הפסקות בין האזעקות בשדרות. אנחנו מבינים עכשיו שהמלחמה הזו היא של שדרות כמו שהיא של תל אביב, של הקיבוצניקים המפריחים את המדבר מול עזה, של המתנחלים ביהודה ושומרון. היא מתנהלת מול אויבים סביב, תוך התפתחויות בלתי צפויות שעוד צפויות לנו. חיינו באשליה ואנחנו בעולם חדש עכשיו. העולם צלול יותר ועכור הרבה יותר בעת ובעונה אחת.

עכשיו הגיע זמנם של הגיבורים של צה"ל, והגיבורות. הגיבורות ששמענו מעט מן הסיפורים על גבורתן, ועוד יסופר בהן בדברי ימי עם ישראל. הלוחמים והלוחמות הם אלה אשר נמצאים עכשיו על הבמה. עם זאת, יש אנשים שגם בעידן הזה לא מסוגלים להשתחרר מהחשבונאות הפוליטית הישנה. אנחנו שומעים אותם באולפנים וקוראים אותם. נסלח להם. קשה להתחיל לחשוב מחדש. הם יגיעו לזה לאט־לאט.

זה לא זמן שבו צריך להתמסר לאבל, גדול ככל שהוא, גדול יותר משהיה אי־פעם מאז השואה. זה זמן להתמסר להכנעת הרשע, להבין שהרשע סביב לא פוסק, לזכור שיש שוחרי השמדת ישראל גם במחנות בלבנון, בסוריה, באיראן. שזו שנאה שרק היה נדמה לנו שפסקה, או שהיא שוקלת שיקולים הגיוניים.

ועכשיו נשאל: האם בזמן החדש הזה צריך לכלול בתוך אקווריום לשכת ראש הממשלה גם את ההזויים? אני מתכוון, האם לא כדאי לראות שם את האלוף (במיל') יצחק בריק? את אבי וייס אפילו, ועוד מאותם הזויים שראו והתריעו ונתקלו בבוז קר. אנחנו צריכים את ההזויים האלה. תנו להזויים לדבר עכשיו. קצת כבוד למזהירים ולמתריעים.

בראיון עם האלוף (במיל') בריק ביום שישי האחרון בעיתוננו, כתבה שרי מקובר־בליקוב בפתיחת הכתבה משהו שאפיין את העידן הקודם. היא כתבה על שיחה שלה עם "אלוף (במיל') בכיר ומעוטר", כדבריה, בעקבות ראיון שנתן בריק כמה שבועות קודם לכן לערוץ אינטרנטי, שבו הזהיר: "יכול להיות כאן טבח ומדינת ישראל עוד לא הבינה את זה". הוא תיאר במדויק כוח של טרוריסטים מאומנים שיכבוש יישובים. ומה אותו אלוף מעוטר ענה לה כשהיא הציגה בפניו את התחזית הזאת? אני מצטט: "הוא פרץ בצחוק בריא. 'האיש הזה הזוי', אמר עליו בזלזול. 'אנחנו האלופים לא יודעים מה לעשות איתו. הוא סתם מפחיד את הציבור'".

בין ההזויים גם תא"ל (במיל') צביקה פוגל, שלא מכירים מספיק את כל משנתו, אבל ברור שהוא הזוי שהזהיר. כמוהו גם ההזוי הידוע אבי וייס, שקראתי ושמעתי את האזהרות שלו על חוסר המוכנות המודיעינית מול עזה. תנו להזויים קצת יותר מקום ליד שולחן המתכננים. זה קשה, אנחנו רגילים כל כך לסוג מחשבה וסוג שיחה מסוים. השיחה שלהם, הטון שלהם, הם אחרים, אבל מחשבה אחרת, רואת שחורות אם תרצו, הרואה את המציאות בלי סמי תקווה, בהגדרה יותר מדויקת, היא אולי הדבר הנכון לשקול עכשיו.