מתברר כי המשק הישראלי נכנס למלחמה ברצועת עזה חזק יותר ממה שחשבה מחלקת המחקר בבנק ישראל עוד ביולי השנה. רמת הפעילות בענפי המשק ערב המלחמה הייתה גבוהה ממה שהעריכו רק לפני מספר חודשים. מטבע הדברים, עם כל הכאב והיגון, מניסיון העבר, המשק הישראלי ייצא מהלם הטבח, שקשה לבן תרבות לקלוט, שביצעו הטרוריסטים של חמאס מרצועת עזה. המשק ישוב ויפרח, אבל עד אז יהיו ענפים שייפגעו קשות ויהיו ענפים שיצלחו את הימים הנוראים.
בעוד עם ישראל מבכה את מתיו - הבנקים מנצלים את המצב | שלמה מעוז
מהיכן יבוא הכסף? לזוועות שאירעו בדרום יש למרבה הצער מחיר כלכלי | שלמה מעוז
ענף התעשייה לא ייפגע בגלל מלחמת "חרבות ברזל" (השם המגוחך שנתנה לה המדינה), שכן בשנים האחרונות נקלטו בתעשייה ערבים ובני מיעוטים אחרים שהוכשרו והיו למיומנים בתחומי התעשייה והניהול התעשייתי, נקלטו נשים רבות, כולל חרדיות וערביות, כן נקלטו עולים חדשים שהציפו את ישראל בשנים האחרונות, כולל המהגרים בגלל המלחמה באוקראינה, עולים שאינם בכוח הלוחם שנקרא למילואים. הביקוש למוצרים תעשייתיים אולי ייפגע בחלק מהתעשיות, בגלל ירידה בביקוש של משקי הבית (בעיקר ירידה בביקוש למוצרים בני קיימה, כגון רהיטים וציוד לא חיוני), אבל מול זה מתהווה ביקוש אדיר המוזרם לענף הקמעונאי ולמרכולים, ממזון ועד למוצרי היגיינה וטואלטיקה.
הביקוש מהתעשייה גובר גם בעקבות הדרישות של הצבא שחייב לגייס, לצייד במניפה רחבה של מכשור ומכונות, לאחסן ציוד, להלביש, להלין, לנייד, לרפא, לחבוש ולהאכיל. הזרמת הביקוש לתעשייה מטעם משרד הביטחון תעלה פלאים. חלק מהביקוש מופנה מטבע הדברים בעקיפין לייבוא תשומות מחו"ל על ידי התעשייה הישראלית, הכל בנוסף לציוד, כלי המלחמה והאספקה המסיבית של הרכבת האווירית האמריקאית. עוד בספטמבר, טרם האסון, הייתה התאוששות בענפי התעשייה. הצפי לחודש אוקטובר היה לגידול של 4.5% בהזמנות לשוק המקומי וזינוק של 10.6% בהזמנות לייצוא, מה שהביא לצפי לעלייה בהיקף הייצור באוקטובר בשיעור של 3.1% ביחס לספטמבר ועלייה של 3.9% במספר המועסקים, כך על פי נתוני הלמ"ס.
פחד בבניין
לעומת זאת, ענף הבינוי ובעיקר הדיור שביקש להתאושש, סובל וייתכן כי סבלו אף יגבר. פחד פשה בקרב תושבי ישראל היהודים מכל אתר בנייה, המעסיק לרוב ערבים, אם ערבים ישראלים ואם כ־70 אלף פלסטינים שנהגו להיכנס לישראל מדי יום משטחי הרשות. השפה הערבית הפכה למפחידה גם בגלל שאינה שגורה בפי הישראלים, שמתיישבים פה זה יותר מ־140 שנה, אך לא השכילו ללמוד את התרבות והשפה. חלק מהרשויות המקומיות נענות לפחדי הציבור וסוגרות אתרי בנייה בתחומן. עובדים זרים עזבו אתרי בנייה וחלקם התעופפו לארצם. מהיכן יבואו עובדים לענף הבנייה? מדובר במחסור של עשרות אלפים הנדרשים כרגע, מיד, לענף המדמם.
עוד טרם המלחמה היו מחירי הדירות בירידה, בשנה האחרונה (עד ליולי־אוגוסט) מחירי הדירות החדשות ירדו ב־2.1%, צניחה לעומת נסיקה שנתית בשיעור של 27% רק עד לפני שנה (ספטמבר/אוגוסט 2022). עלויות המימון בענף עלו בשיעור ניכר בגלל העלייה בעלות ההון כתוצאה מהעלאת הריבית. בימים אלה עלויות המימון ממשיכות לעלות כפועל יוצא מעלויות המימון של הממשלה בגלל המלחמה, העלייה הצפויה בגירעון הממשלתי לשנת 2023 היא של 2.3% ולשנת 2024 חזויה עלייה נוספת בגירעון הממשלתי ל־3.5%, כך מעריך הבנק המרכזי. עלויות מימון הממשלה מהוות בכל העולם נקודת ייחוס לעלויות ההון של חברות בשוק העסקי. המשמעות היא כי מחיר ההון ימשיך לעלות ויכביד על פעילות הקבלנים.
עוד טרם המלחמה בספטמבר העריכו הקבלנים כי בחודש אוקטובר היקף הפעילות שלהם ירד ב־3.8% לעומת ספטמבר וכי מספר המועסקים בענף ירד ב־1.3%. פיחות השקל מול הדולר מייקר את התשומות לבניין במונחי שקל, גם אם המחירים נותרו ללא שינוי בעולם, במונחי דולר. נכון, מחירי הקרקע לבנייה קורסים, לאחר שנים שבהן רשות מקרקעי ישראל ספסרה בקרקעות. אבל מחיר קרקע לבנייה רלוונטי רק לבנייה חדשה ועתידית, לא למי שמחזיק קרקע שנרכשה במינוף יתר.
הספסור של המדינה בקרקעות לבנייה הגיע אפילו לעיירה אופקים, שם נהרגו במלחמה כ־50 איש. "מי יבנה לי בית"? כפי ששאל לוין קיפניס בשירו, כאשר הביקוש קורס, מחירי התשומות בעלייה, מחיר ההון מדיר שינה מעיניהם של הקבלנים ובכלל - אין פועלי בניין? מי? הפתרון יהיה אולי להפחית את מס הרכישה בכדי להגדיל את סך הרכישות - ובסך הכל להגדיל את היקף הכנסות המדינה ממסים ולעודד את הקבלנים התקועים עם מלאי אדיר. עלינו לזכור כי ענף הדיור הוא בעל משקל כבד בפעילות המשקית.
אשראי בסופר
המסחר הקמעונאי הוא אולי בין היחידים שזוכה לעדנה יחסית בלבד, בתקופת המלחמה, הציבור המפוחד שאינו יודע מה יילד יום קונה בסופרמרקטים, מכל הבא ליד, מעין אספקה לשעת חירום. מי יודע מה יילד יום? הענף הקמעונאי עוד לפני המלחמה צפה בספטמבר כי באוקטובר תהיה עלייה של 9.9% במכירות, עלייה של 4% מספקים ועלייה של 4.2% במספר המועסקים. באה המלחמה וטפחה על פניו של הענף הקמעונאי.
לפי נתוני חברת שבא, העוקבת אחרי הפעילות והשימוש בכרטיסי אשראי, בשבוע הראשון של המלחמה הייתה ירידה של 29% בהיקף ההוצאה באמצעות כרטיסי אשראי, השימוש בכרטיסי אשראי בענף חנויות ריהוט וכלי בית וגם בידור ופנאי בירידה של 69%, תחום הלבשה והנעלה הציג ירידה בהיקף השימוש של 64%, חנויות פרחים ומשתלות עם ירידה של 61%. במסעדות, בבתי קפה ובמסעדות מזון מהיר נרשמה ירידה בשימוש בכרטיסי אשראי בשיעור של 55%. במלונות ירדה ההוצאה באמצעות כרטיסי אשראי ב־54%. ירידה חוו גם בחנויות חשמל ואלקטרוניקה - 41%, הפדיון באמצעות כרטיסי אשראי בחנויות צעצועים וספרים ספג ירידה של 39%. בדלק ראו ירידה של 24% וכך גם בענף האירוח.
מנגד נרשמה עלייה חדה של 44% בהוצאה אצל רשתות המזון. גם הבורחים מישראל תרמו לזינוק בשימוש בכרטיסי אשראי, עלייה של 202% נרשמה בהוצאה לענף התעופה בשבוע הראשון של המלחמה. בשבוע השני למלחמה הארורה חלה התאוששות בשימוש בכרטיסי אשראי בשיעור של 5.8% לעומת השבוע הראשון שבו נרשמה צניחה, עדיין נמוך ב־24.5% מתחת לממוצע מתחילת 2023. השימוש בכרטיסי אשראי לענף התעופה גבוה בשבועיים הראשונים של המלחמה ב־16% לעומת הממוצע מתחילת השנה, ברשתות מזון מורגשת עלייה של 3.7%. בשאר הענפים רואים עדיין ירידות קשות, העלולות להביא לקריסה של עסקים, בעיקר הממונפים וחסרי ההון עצמי.
המלונאים שהיו במצב לא ממש טוב עוד לפני המלחמה בגלל הפיגועים, צפו את המשך המשבר. בספטמבר צפו על פי הלמ"ס כי מספר לינות הישראלים יירד באוקטובר ב־15.9% ולינות התיירים יירדו ב־1.9%, אבל במקביל צפו גם עלייה של 2% במספר המועסקים. המלחמה הדירה את רגלם של הישראלים והתיירים מהמלונות, תזרים המזומנים שלהם, למרבה הצער, יבוא מהחיובים שיישלחו לממשלה ולרשויות מקומיות המפנות עשרות אלפי ישראלים, פליטים שלנו, מגבולותיה של ישראל. נחמה פורתא שענף המלונאות היה מוותר עליה, מה עוד שכלל לא ברור מי ישלם לבתי המלון עבור שיפוץ וחידוש הציוד לאחר שהותם של הפליטים מקרבנו.
הלם באוצר
למזלנו ענף ההייטק מתפקד וימשיך לתפקד גם בזמן המלחמה היות והוא מוביל בתחומים רבים, ראש חץ במשק העולמי. ענף זה גמיש, אפשר לעבוד מהבית, אפשר לעבוד שעות ארוכות מהמשרד ובמקרים חריגים גם מהחזית. הביקוש לענף חשוב זה תורם 17% מהתוצר, מפרנס קרוב ל־10% מהעובדים במשק וחלקו בייצוא של ישראל הוא מעל 50%. פדיון ענפי ההייטק בחצי הראשון של השנה עלה, על פי נתונים מנוכי עונתיות של הלמ"ס, ב־11.2% לעומת החצי הראשון של 2022, מזה פדיון שירותי הייטק עם עלייה אדירה של 14.2%, המרבית בין ענפי המשק.
יצוא שירותי הייטק, למעט חברות הזנק, בארבעת החודשים לחודש יולי עלה ב־940 מיליון דולר לעומת אפריל־יולי 2022, עלייה של 5.7%. הביקוש לייצוא לכלל ענפי השירותים היה אמור לעלות ב־1.6% באוקטובר ביחס לספטמבר, לשוק המקומי הייתה צפויה ירידה של 3.2%. ענף שירותים אחר הוא לצערנו טיפול בנפשו של הנפגע, שבו אנו צפויים לביקוש אדיר: החל מעובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטריים, כוח עזר רפואי וסיעודי, פיזיותרפיסטים ומקצועות נלווים. הטיפול חייב להיות מיידי וסמוך לאירוע, כך התוצאות טובות יותר, נקווה כי משרד האוצר לא ימשוך זמן בתקציבים מצילי נפש.
לאחר שבועיים, משרד האוצר היה עדיין שרוי בהלם קרב. נדמה שהוא כלל לא הבין מה תפקידו - פשוט חבורה של חסרי ניסיון באספקת מענה מהיר, בכדי לתת ולו ודאות חלקית לעסקים. האוצר עדיין תקוע במה שנקבע בסבבי הלחימה הקודמים מול עזה. באוצר עדיין לא הפנימו כנראה את מספר ההרוגים והנזק לעסקים. הדבר העיקרי שעל משרד האוצר לזכור כי יש קרוב ל־650 אלף עסקים קטנים בישראל, מה שמחזיק את החומה של המשק הישראלי. לכל העסקים צריך לעזור, לא רק דחיית תשלומי חובה למדינת ישראל ורשויותיה, אלה הזרמת כסף של ממש לעסקים, לא הלוואות, שיעיקו על העסקים בעתיד, אלא מענקים לפי אבחון סביר אבל נדיב.
בדבר אחד צודק האוצר שאינו מתכוון לשפות עסקים עם מחזור מעל 400 מיליון שקל בשנה, אם ישפה כולם, גם עסקים גדולים, בסוף ייאלץ להעלות מסים על כל האוכלוסייה. בעקיפין זה עלול להביא לתמיכה עקיפה של הפריפריאליים והחלשים בחזקים, דרך מנגנון המיסוי והתקצוב הממשלתי. לפחות לגבי התושבים שמפנים עצמם בכוחות עצמם, האוצר הגיב יחסית מהר, אולי לומדים שם בכל זאת.
בכדי לממן את המלחמה חובה לגייס הון. נזכיר כי מדינות בארה"ב קנו אג"ח ישראלי בלפחות 50 מיליון דולר, סכום קטן, גם אם הכוונה טובה. החשב הכללי באוצר הנפיק באסיה אג"ח לשלוש שנים בהיקף השווה ל־150 מיליון דולר, לא דבר של מה בכך על רקע העלייה בתשואת האג"ח של ישראל בגלל הלחימה וחשש מהפחתת דירוג האשראי של ישראל. בשוק האמריקאי גויס סכום של 200 מיליון דולר באמצעות ארגון הבונדס, מרבית הסכום גויס ממדינות, ממוסדות ומרשויות מקומיות בארה"ב. בין המדינות שרכשו אג"ח: פנסילבניה, פלורידה, אילינוי, ניו יורק, טקסס ואוהיו ומדינות נוספות. לאלו הצטרפו מחוז פאלם ביץ', העיר מיאמי ביץ׳, ו־Cross River Bank, כך על פי פרסום האוצר.
בשוק המקומי החשב הכללי הנפיק אג"ח בהיקף של שני מיליארד שקל. כבר עכשיו על האוצר לשלוח מכתב דחוף לחברות הממשלתיות, לרשות שדות התעופה, לרשות הנמלים והנמלים הכפופים אליהם, להעביר את מרב הרווחים לשנים 2022, 2023 ולעתיד לשנת 2024, לקופת האוצר. עוד אפשר להעביר 4 מיליארד שקל מ"קרן העושר" הצוברת כספים ממיסוי חברות גז בעיקר וכן מחברות העושות שימוש במחצבי ישראל. קרן העושר נועדה ליום סגריר איום, זה בדיוק מה שקורה היום. מקור נוסף לבור התקציבי, הם הכספים הקואליציוניים שיש לבטל אותם לאלתר, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון יצא באומץ חזיתית נגד כספים אלה וטוב שכך.
למזלנו בבנק ישראל יושב הנגיד ופקידים הרבה יותר מיומנים מאשר באוצר. שם הגיבו מיד למלחמה, לא חלמו; ההכרזה על התערבות בשוק המט"ח למנוע פיחות חד, העלול להרע חזית האינפלציה הייתה נכונה ובמקומה, איתות לשווקי המט"ח שלא להתעסק יותר מדי עם מדינת ישראל. נזכיר כי השקל סחיר בינלאומית מאז נגידותו של פרופ' סטנלי פישר.
בנק ישראל לא הפחית את הריבית והותיר אותה על כנה כנדרש למנוע אינפלציה בעיקר בגלל הפיחות – ובכך לא נענה ללחצים מגוחכים של חסרי הבנה מוחלטת במדיניות מוניטרית. הנקודה החשובה ביותר של הבנק המרכזי היא דאגה לתזרים של החברות והציבור במשק, למנוע מחנק של המשק החזק. למרות זאת יש לזכור כי הסיוע לעסקים חייב להיעשות על ידי האוצר, בכדי לאפשר הוצאות קבועות ושכר של הפירמות במשק.
בנק ישראל אומר בפירוש כי תרחישי הקיצון שנערכו למערכת הבנקאות מצביעים על מערכת יציבה וחסונה. תקציב קיצון, הוא מבחן שנעשה למערכות בנקאות וביטוח בכל העולם, ובו מחשבים תיאורטית מקרי קיצון אדירים, כמו משבר המניות והבנקים ב־2008, ורואים איך מערכת הפיננסים מגיבה למצב הקשה ביותר שהיה.
בהודעה על הריבית בנק ישראל מציין את חוזקו של המשק הישראלי שנכנס למלחמה בצורה מיטבית. למרות המלחמה הצפי הוא כי הצמיחה השנה תהיה 2.3%, בשנה הבאה עוד 3.5%. החוב ביחס לתוצר יעלה מכ־60% ל־65%. שיעור האבטלה יהיה 3.6% בסוף השנה הבאה. שיעור האינפלציה למרות המלחמה והפיחות יירד עד הרבע השלישי של 2024 ל־2.9% ובסוף השנה הבאה ל־2.5%. הגירעון הממשלתי יעלה השנה ל־2.3% ובשנה הבאה ל־3.5%. אלה נתונים טובים לעומת מדינות הייחוס שלנו.
הנגיד אומר כי "ערב המלחמה חזינו בנתוני פעילות כלכלית במשק הישראלי המצביעים על רמת פעילות נאה. עמדנו על רמת תוצר גבוהה ששיקפה ביקושים גבוהים ופער תוצר חיובי למשך תקופה ממושכת. שוק עבודה הדוק עם שיעורי תעסוקה ברמות שיא ואבטלה נמוכה מאוד. זאת, לצד סימנים להאטה בקצב הצמיחה ולהתמתנות בקצב עליית המחירים בעקבות מדיניות הריבית. סביר שאירועי הלחימה, גיוס המילואים הנרחב והפגיעה בפעילות של בתי העסק, ישפיעו על נתונים אלו".
אולי הגיע הזמן ש־300 הכלכלנים מטעם עצמם, שפרסמו במרץ השנה אזהרה חמורה למשק הישראלי, הכרזה שנבעה ממניעים פוליטיים, יתנצלו על רקע נתוני המשק ערב המלחמה, נתונים חזקים שיעזרו לצלוח את המערכה היטב, ככל האפשר.