מה לא נאמר מאז תחילת הלחימה? אמרו ששתי החטופות הראשונות ששוחררו תומכות ב־BDS, שגורמים מבפנים העבירו מידע לחמאס וזה מה שאפשר את המתקפה, שאנשים מצלמים בניינים כדי להעביר מידע שיאפשר פגיעה מדויקת ועוד ועוד. אותם מפיצי קונספירציות הם לא רק גורמים איראניים ורוסיים המפיצים מידע שקרי שנועד להפנות אותנו זה נגד זה, ישנם גם בעלי אינטרסים מבפנים שמשוועים לתשומת לב ועבורם זה תזמון נהדר ליצור לחץ וחרדה בציבור. הם לא יפספסו שום הזדמנות ללייקים ותשומת לב, אבל בואו נעזוב אותם לרגע.

אני רוצה שנבין לעומק מיהם אותם אנשים שמאמינים בכזו קלות בקונספירציות? מה לפסיכולוגיה יש לומר עליהם? החלק העצוב בסיפור הזה הוא שאותם אלו שמאמינים בתיאוריות קונספירציה לא צריכים יותר מדי כדי להאמין. הם לא מחפשים ראיות מוצקות או הוכחות. ברגע שהם עלו על סיפור טוב - הם ייקחו אותו בשתי ידיים וימשיכו להפיץ ולהדהד את המידע ברבים. השאלה היא: למה?

קונספירציה היא הסבר אלטרנטיבי לאירועים. מה שמשותף לכל הקונספירציות הוא שמאחורי האירועים עומדת התארגנות חשאית שנרקמה על ידי קבוצות אינטרסים שמנסה לדאוג שהאמת לא תגיע לציבור. אנשים שמאמינים בתיאוריות קונספירציה לא מאמינים שהעולם הוא כפי שהוא מוצג לנו ועל כן יש לחשוד בכל אדם. אם מישהו לא חושב כמותם - אוטומטית הוא הופך לחשוד. הם גם בטוחים מאוד בעצמם. הטיית האישוש עובדת אצלם שעות נוספות. הם מסתפקים ברסיסי מידע כדי לאשש את מה שהם סברו מלכתחילה. אנחנו נראה שאותם אנשים יחפשו פיסות מידע שמתאימות למה שהם סברו מלכתחילה - וידחו כל מידע שלא מסתדר עם האמונות שלהם.

אמונה בקונספירציות היא דרך להחזיר תחושת שליטה בעולם שעלול להיות בלתי צפוי וכאוטי. ואכן, תיאוריות קונספירציה משגשגות, כשהמידע על ההתרחשויות חלקי או שהוא סותר את תפיסת עולמם. זהו סוג של מנגנון הגנה להתמודדות עם הסיטואציה. אנשים אלו משוועים לתחושת שליטה, ולכן מוחם ידאג להשלים פערי מידע ב״סיפורים טובים״ במטרה ליצור ודאות.

הדחויים שבחבורה

גורם נוסף המעצים את התפתחות הקונספירציה הוא מצב שבו קיימת חשדנות כלפי גופים בצמרת השלטון או באמצעי התקשורת. אחד הגורמים להופעתן של תיאוריות קונספירציה הוא הצורך להעניק הסבר המניח את הדעת במקרים שבהם ההסבר הקיים גורם לנו אי־נוחות, למשל החרדה והערעור של תחושת הביטחון שחשנו בעקבות אירועי ה־7 באוקטובר. מדובר לרוב באנשים הנוטים להסתכל על העולם כמסוכן מטבעו. הם חיים בחוסר אמון אינהרנטי בממסד, ברשויות ובאחרים ובעיקר - הם נוטים לראות קשרים ודפוסים גם כאשר הם לא קיימים.

במחקר שנערך בקרב 1,200 נבדקים, מצאו קבוצת מאפייני אישיות שמכונים ביחד סכיזוטיפיה, הכוללת את הנטייה להתחבר לקבוצות שגורמות לאנשים לחוש כבעלי השפעה וכוח כמו כתות. אנשים אלו היו בשוליים, נדחקו מהחברה כי נתפסו כשונים ואחרים, וכעת הם מנסים לשמר את השונות הזאת כדי לספק לעצמם תירוץ שמסביר, באופן לא מודע, למה הם לא מסתגלים לסביבה שלהם. הם לרוב מוצאים זה את זה, וכך נוטים לתחזק את האמונות שלהם. הם בעלי צורך עמוק להרגיש מיוחדים ולפצות על כך שכל חייהם כנראה הרגישו דחויים.

לאנשים אלו יש צורך חזק בשייכות. צורך זה מוביל אותם להתכנסות לתוך קבוצת הפנים, ותפיסת כל גורם שנתפס כקבוצת החוץ כאיום. לכן הם מוצאים זה את זה, מספקים כר תמיכה זה לזה - וכך נוטים להרחיב את אמונתם בעוד ועוד תיאוריות קונספירציה שמשמרות את הקיום השונה שלהם.

לאנשים יכולות להיות דרגות שונות של חשיבה קונספירטיבית. יש הבדל בין לצעוק על השופט שלא שפט לטובתנו, לבין להאמין שכדור הארץ שטוח. ואם סברנו שתיאוריות קונספירציה נמצאות בשוליים, שימו לב לאחוזים המרשימים הבאים: יותר משליש מהאמריקאים מאמינים כי ההתחממות הגלובלית היא לא יותר ממתיחה לא מוצלחת, ויותר ממחצית מהאמריקאים מאמינים שלי הארווי אוסוולד לא פעל לבדו בהתנקשות בג'ון פ. קנדי, ואלו הן רק שתי דוגמאות.

האלגוריתם כבר מזהה אותם

בתקופה שבה הרשתות החברתיות נהפכו לאחד ממקורות המידע הראשיים, אצל אנשים בעלי דפוס חשיבה קונספירטיבי, הרשתות נהפכו למקור המידע היחידי - והם נוטים להשיג את המידע שלהם מקבוצות ייעודיות שבהן הם באים באינטראקציה עם אנשים בעלי מאפיינים דומים לשלהם. אנחנו יודעים היום שהאלגוריתם של רשתות חברתיות כמו פייסבוק וכן של מנוע החיפוש של גוגל יודע לזהות אנשים בעלי דפוסים קונספירטיביים, והן דואגות למשוך את הקשב שלהם על ידי חשיפתם למידע שמחזק את עמדותיהם ותומך בטענות שלהם.

זאת הסיבה לכך שמעולם בהיסטוריה האנושית לא הייתה במה כל כך נרחבת לתיאוריות קונספירציה מכל הסוגים והמינים כמו שיש כיום. לא משנה כמה מחקרים יש בנושא מסוים, הרשתות נותנות במה לתיאוריות מופרכות. כאשר יש אנשים שמראש נוטים ליפול קורבן, התוצאה היא שכל יום מתפשטת לה תיאוריית קונספירציה חדשה. כן - כמו שחשבתם - אם הם יקראו את הפוסט הזה, הם יהיו בטוחים שהוא קונספירטיבי ושאני כנראה ממומנת על ידי הממסד.

הכותבת היא חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, אוניברסיטת רייכמן, הרצליה

[email protected]