גלעד ארדן ליצן, אומן פוזה. ככל שנוקפים הימים, מתברר ששגריר ישראל באו"ם הוא גימיק ולא יותר מזה. הסברה היא עניין למקצוענים, וארדן אינו כזה. לא ניתן לבנות הסברה רק על הופעות לא מקצועיות שנועדו לייצר כותרות. שגריר רציני לא היה קורא למזכ"ל האו"ם להתפטר, משום שמדובר בהצעה לא מעשית, שלא תביא ולא הביאה לשום תוצאה. ההחלטה שקיבל משרד החוץ לקרוא לאנטוניו גוטרש שלא לבוא לישראל ראויה עשרות מונים מההצעה הנלעגת של ארדן. שגריר רציני לא היה עונד טלאי צהוב, אף שחמאס גרועים יותר מהנאצים. עד כדי כך נשברו כל השיאים, שיו"ר יד ושם דני דיין תקף את התנהלות ארדן, וטען כי הוא מבזה במעשיו את קורבנות השואה ואת ישראל.

פוליטיקאים הם לא בהכרח מסבירים לא מקצועיים. שגרירת ישראל בלונדון ציפי חוטובלי הוכיחה שהיא מסבירה מעולה שראויה לכל השבחים, ועשתה זאת ללא פוזות. הופעתה ברשתות הטלוויזיה בבריטניה הוכיחה שהיא דיפלומטית מצוינת, שמייצגת את ישראל במקצוענות. השגרירה לא קראה להתפטרות איש, לא ענדה טלאי צהוב, והעבירה ברהיטות ובמקצועיות את המסר שנכון להעביר. גם נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר, הוכיח שהוא מסבירן מעולה שלא דופק חשבון. הוא מסתכל בלבן בעיניים של המראיין ואומר באנגלית רהוטה את מה שצריך לומר.

מי שהיה שר כושל לביטחון הפנים - שהכריז שהדריסה באום אל־חיראן הייתה פיגוע, והאשים את מח"ש בכך שפעלה בצורה שערורייתית - לא התנצל מעולם על דבריו אף שהם התבררו כבדותה. ארדן הוא שגריר כושל, בתקופה שראוי שעל בימת עצרת האו"ם יעמוד מקצוען.

יירוט מוצלח

לִגלגו עליו, סיפרו בדיחות על חשבונו, הפיצו תמונה שבה הוא נראה צופה במשקפת שהעדשות שלה מכוסות, אמרו שאין לו ניסיון ביטחוני, והוא היה הראשון לזהות את הצורך במערכת יירוט לטילים - אבל בזכות שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ יש לנו מערכת כיפת ברזל.

קשה היום לדמיין מה היה קורה לולא פרץ נאבק בראשי מערכת הביטחון, במבקר המדינה וברמטכ"ל, שלא תמכו בדעתו. פרץ שימש כשר ביטחון במשך שנה, אבל את התרומה שהוא תרם לביטחונה של מדינת ישראל לא תרמו מי ששירתו במערכת הביטחון כמה עשורים.

בשנת 2007 הכריע אהוד ברק בין הרמטכ"ל באותה תקופה גבי אשכנזי, שהתנגד לקיום הפרויקט, לבין פנחס בוכריס, שהיה מנכ"ל משרד הביטחון שתמך, ונתן אור ירוק לפרויקט כיפת ברזל. פרץ קבע שכיפת ברזל היא המענה הטוב ביותר לרקטות מטווח קצר, ואהוד אולמרט ראש הממשלה הצטרף לדעתו וקבע שכיפת ברזל הכרחית. כשאתם שומעים על היירוטים המוצלחים של כיפת ברזל, תזכרו את האיש שנלחם למען הפרויקט ולא ויתר - עמיר פרץ.

פה ושם

אם לא נכנסתם עד היום לדף הפייסבוק של משרד הביטחון, הפסדתם. אני ביקרתי שם, והתרשמתי שהאדריכל האמיתי של המלחמה הוא לא אחר מאשר האלוף (במיל') אייל זמיר, מנכ"ל המשרד. מי שגולש בדף הפייסבוק הנ"ל יכול להתרשם שמדובר בעמוד האישי של זמיר - פלטפורמה להאדרת שמו - או שמפעילי הדף נוהגים בדרך של חנופה, כדי לרצות את המנכ"ל ואין מי שיעצור אותם.

ב־19 באוקטובר אוזכר זמיר בדף הפייסבוק של המשרד, לאחר שמטוס מטען אמריקאי נחת בארץ עם משלוח ראשון של ג'יפים ממוגנים לצה"ל. אם לא ידעתם על ההזמנות לרכש בארץ ובחו"ל, חתם אייל זמיר מנכ"ל משרד הביטחון.

חמישה ימים קודם לכן ביקר זמיר בבסיס חיל האוויר בתל נוף, כחלק מהמאמץ המשותף של צה"ל ומשרד הביטחון, לאספקת אמצעי לחימה לתרחישי הלחימה השונים. במרכז התמונה שפורסמה בדף הפייסבוק מופיעה תמונתו של המנכ"ל זמיר. ב־10 באוקטובר סייר שר הביטחון באוגדת עזה, ומי נלווה אליו? לא תאמינו, אייל זמיר. ב־13 באוקטובר הגיע לבסיס חיל האוויר בנבטים מטוס מטען אמריקאי ראשון, ומי קיבל את פניו של המטוס? מזכיר המדינה האמריקאי מלווה באלוף (במיל') אייל זמיר. לא מאמינים? תוכלו לצפות בצילומים מכל זווית.

ב־18 באוקטובר המשיך משרד הביטחון במבצע רכש רחב היקף עבור צה"ל, רוצים לנחש בהנחיית מי? התשובה בדף הפייסבוק של משרד הביטחון. המשרד יצא לרכש מהיר של תחמושת? מי אחראי להחלטה? תנחשו בעצמכם. ב־14 באוקטובר החלה מנהלת הסיוע הראשוני ליישובי עוטף עזה לפעול, ומי סייר באוגדת עזה והקצה 10 מיליון שקל באופן מיידי לתחילת הטיפול בתשתיות? לא ניחשתם? אייל זמיר, שמצולם מכל זווית אפשרית.

אני משוכנע שזכינו במנכ"ל יוצא דופן שלא נח לרגע, כשם שאני משוכנע שלא מדובר במנכ"ל תאב פרסום, אלא בעובדים חסרי רגישות, שלא ערים לכך שמדובר במנכ"ל צנוע, שהפרסומים בדף הפייסבוק של המשרד מביכים אותו וגורמים לו לאי־נוחות.