הסחת דעת מהשדים: השגרה והעבודה הן שיצילו את חיינו | חיים אתגר

כשהסתיימה השואה הארורה באירופה, סבתא שלי מצאה את עצמה מנסה לחזור לשגרה. צועדת ברחובות פולין עם אבא מיכאל ואוחזת לו חזק ביד. הוא כל מה שנשאר. בן 3 בקושי. כולם נרצחו. הבעל, האחיות, ההורים והחברים נעלמו, אינם. איך את ממשיכה לחיות, סבתא, שאלנו אותה, איך את ממשיכה לנשום ועוד בפולין האנטישמית? סבתא הסבירה: פשוט חייתי. שבתי הביתה, היא אמרה, התחלתי לעבוד, מצאתי זוגיות והמשכתי. בלי טיפולים פסיכולוגיים, התעמקות בעבר והתגוששות עם זיכרונות מעכבים. היא רצה קדימה.