האסון, ומלחמת ההסברה שהחלה בעקבותיו, פתחו בפני בנט חלון הזדמנויות שלא ציפה לו. הוא ירד לשטח ברגע הראשון - ולא עוזב את הזירה. הוא מסתובב בין הלוחמים, מבקר פצועים, מגיע לניחום אבלים ומתראיין בלי סוף בכלי התקשורת הזרים באנגלית. הוואקום, שנוצר עוד לפני המתקפה בחלקה המרכזי־ימני המתון של המפה הפוליטית, היום זועק לשמיים. ביום שאחרי - בנט יהיה שם, עם כל הלגיטימציה שהצליח לצבור מחדש בחודש האחרון.
אבל המצב הזה התהפך ללא היכר בשבועות האחרונים. מאז שנכנס לממשלה והפך לשר ולחבר הקבינט המדיני־ביטחוני, סער מחזיר לעצמו את הכוח ואת הלגיטימציה בקרב חברי הליכוד ובקרב בוחרי הימין. על פי גורמים פוליטיים המעורים במתרחש, סער לא רק נפגש עם נתניהו כמה פעמים בארבע עיניים, אלא חוזר לתפקיד שהיה לו בצמרת הליכוד שנים לפני המשבר והעזיבה – אחד היועצים הכי משמעותיים של ראש הממשלה, אשר להם הוא מקשיב.
ובאשר לנתניהו? היום, יותר מתמיד, הוא אוחז בכל אחד שנראה לו כמו גורם שאינו עוין, גם אם המניע היחידי של אותו גורם הוא התועלת הפוליטית גרידא. שהרי המפה הפוליטית מסתדרת לה מחדש לקראת היום שאחרי, כולל מפת המנהיגים. נתניהו נאבק בעור שיניו כדי להופיע במפה החדשה ולא להימחק ממנה. בינתיים - ללא הצלחה ניכרת.
התרעות פיקוד העורף