מדינת ישראל והחברה הישראלית מצויה במלחמה ומתמודדת עם אירועי טראומה קשים ומורכבים בסדרי גודל שלא הכרנו, זוהי קריאה לחברה בכללותה ולקהילת התקשורת והעיתונאים בפרט – אנא שימו לב לילדים.
היום ה-44: בוקר מתוח בצפון - אזעקות והתרעות על חדירת כלי טיס עוין
צפו בתיעוד: פשיטה על בתי בכירי חמאס בלב שכונת היוקרה של עזה
מי ששם לב לילדים לא מראיין אותם על הטראומה שחוו בעודה כה עוצמתית וטריה. מי ששם לב לילדים לא מציף את הטראומה שאותה חוו. מי ששם לב לילדים לא "משתמש" בזוועות שלהם כדי לייצר באזז תקשורתי או לגייס דעת קהל.
התקשורת מהווה בימים אלו כלי חשוב לחיזוק החוסן של החברה הישראלית, תפקידה בהנגשת ידע והעלאת מודעות חברתית לאסונות והזוועות שפקדו משפחות וילדים משמעותי מאין כמותו. יחד עם זאת חשוב שהבאת סיפורי השורדים והקורבנות של אירועי המלחמה תעשה באחריות ותוך שמירה על שלומם הנפשי.
לצד ההכרה בחשיבות הרבה באיסוף הסיפורים והנצחתם, אנו מבקשים להדגיש כי כאשר מדובר בילדים צעירים שחוו ועודם חווים טראומה, טרם בשלה השעה לחשיפה מחודשת של סיפורם בזירה הציבורית.
החשיפה התקשורתית כשלעצמה, יש בה כדי ליצור מתח ולחץ רב. ילדים צעירים הנחשפים בשעה קשה זו, עלולים להיפגע משאלות פולשניות, מזיכרונות קשים אותם הם מתבקשים לשחזר, ואולי אף מהאופן בו תועדו במהלך הראיון. יש בקרב הילדים העשויים לשפוט עצמם על כך שבכו בשידור, או על כך שאולי לא בכו מספיק, על שהיו מבולבלים או נסערים, ושהמסרים שרצו להעביר לא עברו באופן בו רצו. לעיתים החשיפה עשויה לגרור תגובות מהסביבה – תגובות שהילדים אינם בשלים להן, בוודאי לא על רקע מצבם הנפשי המורכב.
שחזור של רגעי האימה וחוסר האונים, ובכלל זה תיאורים גרפיים ומפורטים של מעשי הזוועה יכולים לערער ניצולים בכל גיל ואף לפגוע בחוסנם הנפשי והפיזי. כאשר מדובר בילדים, שעדיין מצויים בלב האירוע הטראומטי וטרם עברו תהליכים של עיבוד וריפוי נפשי, שחזור האירועים ללא ליווי אחראי של איש מקצוע עלול לגרום לילדים לנזק בלתי הפיך. תיאורי פרטי הזוועות שעברו הילדים ראוי שיעשה בחדר הטיפולים, בליווי איש טיפול מוסמך, באופן מבוקר ופרטי, ולא לנגד עיני כל בית ישראל.
זוהי קריאה לכלל גופי התקשורת - שימו לב לילדים.
אנא הימנעו מקיום ראיונות ואירועים תקשורתיים עם ילדים ובני נוער שנחשפו לזוועות המלחמה, וזאת על מנת לשמור על נפשם וחוסנם, ולא להעמידם בחזית תקשורתית שאינם מכירים. ניתן וחשוב להשמיע את קול הילדים באופן שלא כולל ראיונות ישירים עם הילדים ובכך לא לפגוע ברווחתם ובשלומם.
אנו תקווה, כי ביום מן הימים נוכל לשוב ולשוחח עם "הילדים של שבעה באוקטובר 2023", מתוך יישוב הדעת ובחירה מודעת שלהם בדבר הפרטים שברצונם לחשוף ולשתף, ואלו שיבחרו שלא לחשוף. לשם כך עלינו להניח להם כעת ולאפשר להם להתרכז בריפוי העצמי שלהם ושל משפחתם. עד אז, אנא, שימו לב לילדים.
פרופ' אשר בן אריה, דיקן ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש ברוואלד, האוניברסיטה העברית ומנכ"ל מכון חרוב