השלמת עיסקת החטופים הראשונה היא תחילת הירידה מן העץ שעליו טיפסנו כולנו כאשר היכו בנו הכאב הנקם והצורך באיתות דיר בלקום בוטה כלפי חיזבאללה.

מבוכה בישיבת הממשלה: נתניהו סגר חשבון עם השר אליהו, בן גביר לא נותר אדיש
ואז אמסלם נכנס לתמונה: ישיבת הממשלה המתוחה לפני אישור העסקה

אחרי למעלה מחודש לחימה מסתבר שחמאס עדיין שומר על מרבית כוחותיו בדרום, לא ברור (לי לפחות) אם לצה"ל יש מיפוי מדויק דיו שיאפשר פעולת כירורגית קטלנית נגד המנהרות והכוחות מדרום לוואדי עזה. והאם ניתן לפעול שם בלא להפציץ את מחנות הפליטים שאיחוד האמירויות בונה שם והן משמשות שכבת הגנה נוספת לסינוואר ושות'.

בנוסף יש סכנה של ממש שבדרך לגרונו של סינוואר ניאלץ לעבור בנתיב רצח חטופים וחטופות וכבר נתקלנו בשני מקרים. וזה בדיוק הזמן שבו גדי אייזנקוט, אבי תורת הדאחייה (KILL THEM ALL בלבנון) הוביל קו שמתעדף את החטופים על פני המשך התמרון הקרקעי או במדויק יותר לש"ב, מלחמה פנים אל פנים בשטח בנוי (הרוס).

הרעיון הכללי: סינוואר והתשתיות יחכו. הבעיה היא הדינמיקה של החיים ושל המוות. באורח טבעי, אם חטופים פירסט, אזי אחרי הפוגה ראשונה תהיה שנייה ושלישית כך עד שחרור כל חטופינו מה שמחייב שחרור כל אסירי חמאס. כן, הדינמיקה הזו תחולל מהומות פוליטיות גם אם ישראל וצה"ל ישמרו את מטרות המלחמה שהן מיטוט תשתיות חמאס וחיסול ההנהגה. כדי לבלוע את היוהרה והבטחות המיטוט חיסול אמור צה"ל לשווק 'תמונות ניצחון'. האמת: מה רע בהריסות עזה ושימחת פדיון שבויים?

ועדיין, בעל הבית אם נרצה ואם נמאן הוא ביידן. אכן, גם הממשל האמריקאי וגם אנחנו והעולם ציפינו לסוג של זבנג תוך חודש. גם אם אמרו לנו שזה ייקח שנים. בינתיים קרו דברים. הצטברות של לחץ פנים דמוקרטי במפלגתו של ביידן, נרטיב ההתקרבנות של הפלסטינים בעזה מאפיל כיום על הנרטיב שלנו, חשש גובר והולך מזליגה של המלחמה בצפון לעימות רב זירתי מצד אירופה ומדינות ערב ובייחוד המפרציות המאוימות גם הן על ידי החות'ים, שלא לדבר (שוב) על השבתת תעבורה ימית במפרץ הפרסי.

מצטער, כל אלה גדולים יותר מהבטחות הנשמיד ונהרוג של פוליטיקאים וגנרלים. הבעיה היא שעל האש מתבשלת בקבינט מחלוקת קשה לגבי היום שאחרי שממנו נגזרים מהלכי הקרב של היום. הביידנים רוצים (ואומרים פעם אחרי פעם) שהמטרה היא להכניס כמה יותר מהר את הרשות (לא משנה אבו מאזן או דחלאן) לעזה כדי להחיש את שיקום הרצועה.

אין לי מושג מה בדיוק נאמר לאמריקאים אבל ניתן להעריך כיצד נערכים הכוחות בשני הקבינטים. צה"ל שב"כ המוסד והממשל האמריקאי מעומתים בנושא היום שאחרי עם נתניהו בן גביר סמוטריץ' ושות'.

כמי שלא לקח אחריות על חלקו במחדל ההתגלגלות לאירועי עוטף אין סיכוי שנתניהו ייקח אחריות על ירידה מעץ המשאלות ביניהן מיטוט וחיסול. הרצי, ברנע, בר, גנץ ואייזנקוט היכונו לפגישה עם סוכני תעשיית הרעל.