לפני כשנה ידיד ותיק שלי עשה משמרת כמשגיח בבחינות מיצ"ב בתלמוד תורה "המסילה" ביישוב כוכב יעקב. משרד החינוך חילק חוברות מבחן, שבהן בפינה הימנית למעלה ריבוע שחור ובו מנורה – הסמל הרשמי של מדינת ישראל. הנהלת החדר כיסתה את סמל המדינה במדבקה מיוחדת בטרם חולקו החוברות לתלמידים. בתום המבחן הוסרו המדבקות. כך חסכה ההנהלה מתלמידי כיתה ו' חשיפה מסוכנת לסמל מדינת ישראל, שנתפסת כגורם מאיים ומשחית.
אין דומה אמנה בין מדינה לחייליה לברית של מדינה עם אזרחיה | סופי רון מוריה
בבוקר בכנסת, בערב בקריה: הטיפול במשפחות החטופים מבזה וציני
העימות שפרץ השבוע בישיבת הממשלה הדרמטית, בין חלק משרי הליכוד לשרת החינוך בממשלה הקודמת וחברתם לממשלת החירום הנוכחית יפעת שאשא ביטון, היה מרתק, והגיע לשיאו כששר החינוך יואב קיש דופק על השולחן וקובע כי "מדווחים לו", וכי לא יהיה תקצוב ללא מבחני מיצ"ב ושעות אופק חדש. השאלה היא אם שר החינוך באמת ובתמים אינו מעודכן עד כמה הוא לא מעודכן, או שמא הוא פשוט מעלים עין - כי טוב שותף קואליציוני קרוב ממצביע רחוק.
שלוש שאלות מעורר אישור התקציב המעודכן. האחת, אולי צודקים בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ' ומדובר בפרוטות, אז הסערה היא בכוס מים. השנייה, מה הטעם בהצבעת המחאה של שרי המחנה הממלכתי ושל ניר ברקת, ובהימנעות של השר אופיר אקוניס? ממילא היה מובטח רוב. השלישית, איך יצביעו חברי סיעת הליכוד בשבוע הבא כשההחלטה תובא לאישור הכנסת? אולי יימצאו בסיעה חמישה?
מסך 30 מיליארד שקל שעל המדינה להוציא לצורכי המלחמה נכון לעכשיו, 17 מיליארד הם הוצאות המלחמה נטו, ו־13 הנותרים הם הוצאות נלוות אזרחיות. את הסכום הראשון מוציא האוצר מ"הקופסה", כלומר מגדיל את הגירעון. מלחמה היא אירוע חריג, והגדלת גירעון המדינה בגלל הצורך לממן את הוצאותיה לא משפיעה על דירוג האשראי הבינלאומי. חברות האשראי מודעות לנסיבות. לא כן ההוצאות האזרחיות. הזרמת מיליארדים למאגר שאינו יצרני מצטיירת כבעייתית גם בימי שגרה, כל שכן בימי חירום.
חלק ניכר מהכספים הקואליציוניים כבר הופנו ליעדם, והוויכוח התמקד סביב כמיליארד שקל לישיבות החרדיות, עשרות מיליונים לעמותות המקורבות למפלגתו של סמוטריץ' (משרדה של השרה אורית סטרוק) וכמה מאות מיליונים לתקצוב של המקבילה ל"אופק חדש" בחינוך החרדי. על פניו, כסף קטן, פחות מ־2 מיליארד, אז מה כבר אכפת למתנגדים?
אז זהו, שהחלטת הממשלה מתייחסת לא רק לשנה המסתיימת. סמוטריץ' דרש (וקיבל) את חתימת הממשלה על צ'קים שמנים לשנה הנכנסת, התקציב הרי דו־שנתי. לא ניתן לשנות את הכללים שנקבעו זה עתה ללא החלטת ממשלה חדשה שתהיה כרוכה באישור מחדש של הכנסת. לא ניתן לקצץ במלגות ובשעות מורים חרדים שהן "כאילו שעות אופק חדש". הסכומים נושקים בשנת 2024 לכ־8 מיליארד.
זאת ועוד, מקבילה של "אופק חדש" ברשתות החינוך החרדיות זו עבודה בעיניים. למשרד החינוך אין שם דריסת רגל, אין מנגנון פיקוח. הכל קומבינות. מי יבדוק אם לנתונים שדווחו למשרד יש קשר למציאות? מנהל תלמוד תורה ידווח על שעות נוספות – והשר ייאלץ לחתום ולשלם.
ועוד לא אמרנו מילה על תוכניות הלימודים. אמרתם לימודי ליבה? מבחני מיצ"ב? המדינה תמשיך לממן מוסדות חינוך שמכסים את הסמל שלה במדבקה.
שעת מבחן
המפה הפוליטית שאחרי המלחמה כתובה על הקרח. ועדיין, ההצבעה בממשלה על אישור התקציב, יחד עם ההצבעה לאישור ההחלטה שצפויה להיערך בשבוע הבא בכנסת, הן אירועים מכוננים.
חמשת השרים של המחנה הממלכתי לא פרשו ולא היו יכולים לפרוש כל עוד שלופות חרבות הברזל. עם זאת, לא היו יכולים לחתום על החלטה שמסמנת באופן הכי ברור כי מבחינתם של ראש הממשלה ושר האוצר לא נפל דבר ב־7 באוקטובר וסדר העדיפויות הקודם נותר על כנו, כאילו כלום.
להצבעת המחאה שתי השלכות. בטווח הארוך, מסתבר שגנץ לא יהיה ביבי נתניהו החדש של ההנהגה החרדית. כלומר, לא ימשיך בקו של מימון וטיפוח הבדלנות המוחלטת מהמדינה, בקידום חוק הגיוס והמגמה לתחזק ולעודד "חברת לומדים". מן הסתם היה חפץ בכך, אבל אין לו מנדט: הבייס שלו לא ישתף פעולה. הבייס של גנץ כשמה של המפלגה כן הוא - בייס ממלכתי, וקריצה לכוחות שמסתירים במדבקה את סמל המדינה תבריח קולות.
בטווח הקצר יותר, הצבעת המחאה של שרי המחנה הממלכתי אפשרה לברקת להתנגד ולאקוניס להימנע, והותירה פתח להתנגדות חברי סיעת הליכוד לאישור ההחלטה בכנסת בשבוע הבא.
שרי המחנה הממלכתי, כאמור, לא יכולים להרשות לעצמם פרישה בעיצומה של המלחמה, אך העיקרון שמגביל אותם מגביל באותה המידה גם את נתניהו, שלא יוכל להרשות לעצמו לפטר אותם גם אם יצביעו נגד החלטת הממשלה בכנסת. ואם נתניהו מנוע מלפטר את שרי המחנה הממלכתי, לא יוכל לנהוג איפה ואיפה ולפטר את ברקת ואקוניס. גנץ וסער בפועל סיפקו שכפ"צים לחברי סיעת הליכוד.
האם יימצאו שם חמישה? האם יולי אדלשטיין, שהוביל יחד עם זאב אלקין את הדרישה לשנות את סדרי העדיפויות ולהפנות כספים קואליציוניים לצורכי המלחמה, ירים את ידו בכנסת נגד אישור ההחלטה? האם אבי דיכטר ישקול לנסות להדביק את ברקת? האם גילה גמליאל ו/או דוד ביטן יבקשו לקרוץ למפונים, שהם שטח ליכודי לכל דבר ועניין?
אם יימצאו שם חמישה, הממשלה לא תיפול. פשוט יינתן סימן כי ייתכן שמצודת זאב לא תקרוס ולא תתפרק לרסיסים בשש אחרי המלחמה.