איום הח'ותים, הגזרה הכלכלית: האם ממשלת ישראל עושה מספיק?

הנה חשש מתחום האינפלציה, הפעם ממקור לא צפוי. האיום הממשי של המורדים החות'ים בתימן על מדינת ישראל והמשק הישראלי אינו רק מפגיעה ישירה של טיל ששוגר, במימון איראני, לעבר אילת, אלא גם מאיום סגירת נתיב שיט חיוני לישראל. מאחר שצה"ל יכול לטילים, הרי שהאיום הממשי בימים אלה הוא חסימה של תנועת אוניות סחר ומכליות נפט במים הבינלאומיים במצר באב אל־מנדב. אוניות שיש להן קשר לישראל מנהלות פרקטיקה של נטרול מערכות האיתות הבינלאומיים כאשר הן עוברות במצר, בקצה הדרומי של ים סוף - בכדי למנוע זיהוי ובשל חשש מהשתלטות או פגיעה מצד פיראטים (חות'ים או סומלים), אבל ללא הועיל.

למעשה, פוגעים החות'ים באחד מעורקי הסחר בעולם, שדרכו עוברים 6.2 מיליון חביות נפט ביום ו־10% מהסחר העולמי. שיבוש נתיבי הים הבינלאומיים פוגע ויפגע לא רק בישראל אלא גם במדינות האגן המזרחי של הים התיכון, בייחוד במצרים שחלק חשוב מתקציבה ממומן מהיטלי שיט בתעלת סואץ. ברקע הדברים נציין רק שמצרים סובלת בימים אלה מעוני אדיר וממחסור במטבע חוץ.

השיבושים הביאו לעלייה, במהלך השבוע שחלף, של 12% בתעריפי ההובלה מסין לים התיכון. העתקת קווי השיט של חברות ספנות בהקשר ישראלי או חברות ספנות זרות בתפעול עבור ישראל או בכל קומבינציה של חברות הרשומות באזורי נוחות גוררת עלייה משמעותית בעלות ההובלה הימית של סחורות כגון כלי רכב למשל, מדרום מזרח אסיה - ובעיקר מסין - לנמלי ישראל. הפגיעה היא גם בקווי מכליות נפט לאגן המזרחי של הים התיכון. התוצאה: השתת העליות בתעריפי ההובלה הימיים על הצרכן בישראל.

מטבע הדברים, גם תעריפי הביטוח הימי שחברות הספנות משלמות בקווים המסוכנים מאמירים בימים אלה, כך שהתוצאה היא עלייה אפקטיבית במחירי הייבוא מדרום מזרח אסיה עבור היבואנים, ומשם הדרך קצרה להתגברות הלחצים האינפלציוניים ופגיעה במאמצי בנק ישראל והממשלה לבלום את האינפלציה.

על פי הבנק המרכזי, סעיפי המוצרים הסחירים שלהם קיימת תחרות מחו"ל עלו בשנה האחרונה ב־2.9% ומחירי המוצרים הלא־סחירים, כלומר בעלי אופי מקומי קשיח עם תחרות מועטה בין הספקים, עלו בשיעור גבוה יותר, של 4.2%.

המצור שהטילו החות'ים במצרי באב אל־מנדב עלול להביא להתייקרות מחירים של המוצרים הסחירים. נקווה שהמצור לא יימשך זמן רב היות שאמריקה ובנות בריתה ייאלצו לבסוף להכריע החות'ים שלוחי איראן, אולי בסיוע ישראלי.

בערפל המלחמה, הממשלה הנוכחית אינה עושה את הנדרש בכדי להפחית מחירים שבפיקוחה או בגופים הפועלים מטעמה, כגון רשות החשמל. הפחם מהווה כרבע מתשומות ייצור החשמל לעומת שני שלישים מהתשומות להפקת חשמל, שמקורן הוא גז טבעי. השאר מקורו באנרגיות מתחדשות.

כאשר מחיר הפחם עלה, עלו גם תעריפי החשמל, האוצר אף נאלץ להפחית הבלו על הפחם בכדי למנוע עלייה חדה מדי. עתה מחירי הפחם בשפל, מחירי הפחם בשווקים הבינלאומיים ירדו בשנה האחרונה ב־66%. האם לא הגיע הזמן להכריז לאלתר על הפחתת תעריפי החשמל בישראל? גם כך משקי הבית והתעשייה מתקשים בגלל המלחמה.

ייתכן כי ההפחתה של תעריפי החשמל אינה יוצאת לפועל בגלל צמצום או השבתת הפקת הגז ממאגרי הגז בים התיכון בשל המלחמה בעזה? בכל מקרה רשות החשמל חייבת דין וחשבון לציבור על מבנה התעריפים בימים אלה, שבהם הציבור נאנק תחת עול הקיום בשל המלחמה המתמשכת מול חמאס בעזה. רק לשם רקע נאמר כי מחירי הגז בארה"ב ירדו בשנה האחרונה ב־55% ובאירופה ב־68%.

לידיעת רשות החשמל תעריפי החשמל ירדו בשנה האחרונה בבריטניה ב־82%, בגרמניה ירדו ב־70%, בצרפת ירדו ב־77%, באיטליה ירדו ב־63% ובספרד ירדו ב־63%. נכון שהמחירים באירופה היו גבוהים בגלל משבר הניתוק ממקורות הגז מרוסיה, אבל כאשר צריך תיקון בהתאם לשינויים בעלויות בשווקים, התעריפים משתנים - ובמקרה זה יורדים. אפילו אם ניקח בחשבון שמחיר הדולר בישראל עלה בשנה האחרונה בכ־9%, עדיין נדרשת הוזלה מיידית של תעריפי החשמל.

חשש נוסף הוא קשיחות המחירים כלפי מטה. זוכרים כיצד הצדיקו את העלאות מחירי הלחם והפיתוח והחלות לשבת, בגלל העלייה במחירי החיטה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, אחת מספקיות החיטה הגדולות במזרח הים התיכון?

בשקט, מבלי ליידע את הציבור בישראל, מחיר החיטה צולל בהתמדה בשנה האחרונה כבר ב־24%. מהשיא בתחילת מאי 2022, קרס מחיר החיטה בשווקים הבינלאומיים ב־50%. המחיר חזר לרמה שבה היה בנובמבר 2020, הרבה לפני המלחמה שפרצה באוקראינה, ב־24 בפברואר 2022.

למרות זאת אנחנו ממשיכים לשלם מחירים מוגזמים עבור הקמח והלחם, פריטים חיוניים ובסיסיים אצל משפחות רבות. פרט להכרזות וסיסמאות, משרד הכלכלה והתעשייה אינו פועל לדרוש מוועדת המחירים הממשלתית את תחשיבי קביעת מחיר הלחם בפיקוח. הדרישה לבחינת המחירים צריכה להיעשות היום.

בערפל המלחמה גם רשות ההגבלים העסקיים נרדמה, כפי שהיא נוהגת לעשות מדי פעם. היא הייתה יכולה לבחון, למשל, שמא מתקיים הסדר כובל לא חוקי בין המאפיות.

למחיר הפיתה, שעדיין יקרה ב־50% מהמחיר לפני הפלישה של רוסיה לאוקראינה יש השפעה על מחירי ההסעדה במזללות בישראל, חבל. בסוד נגלה לכם כי מחיר התירס ירד בשנה האחרונה ב־29%, אולי הרגשתם את זה במחירי הקורנפלקס, או שאולי לא? המקרה היחיד שבו אפשר לזהות ירידה במחיר על פי מחירים משתנים בינלאומיים הוא מחיר שמן הקנולה המופק מהלפתית. מחיר הקנולה ירד בשנה האחרונה ב־20% וכבר יש לו השפעה על המחיר של שמן הקנולה בישראל בעיקר בגלל תחרות מחו"ל.

נעלם חשוב במדד המחירים לצרכן הוא מחיר השכירות. מדד מחירי השכירות עלה בשנה האחרונה לפני אוקטובר ב־5.8%, כמו המדד לספטמבר. המלחמה הביאה לעשרות אלפי פליטים בתוך ארצם, שנקבצו מגבולות מדינת ישראל, מה שעלול להביא לעלייה במחירי השכירות, למרות המלחמה.

מי שיכול למתן את העלייה בסעיף הדיור הוא מדד שירותי הדיור בבעלות הדיירים, שנכנס לחישובי מדד המחירים לצרכן בסעיף הדיור, מדד שהאט את קצב עלייתו ל־4.9% בשנה שלפני אוקטובר, לאחר 5.5% בחישוב שנתי לספטמבר ושל 6.1% בחישוב שנתי, בשנה שקדמה לאוגוסט, כל זאת בגלל הירידה במחירי הדירות שאינן נמדדות ישירות במדד המחירים לצרכן.

שיבושים עלולים להתהוות באספקת ירקות ופירות בחודשים הקרובים בשל נטישת חלק מהחקלאים את שדותיהם סמוך לגבולות. המשמעות היא כי התלות של ישראל בייבוא תגבר, עלות ההובלה הימית העולמית נמצאת בעלייה מחודשת מה שעלול למנוע שפע שבולם עליות מחירים.

הבנק המרכזי צופה כי האינפלציה השנה תסתכם ב־3.5%, אני בדעה כי היא תהיה פחותה משיעור זה בעיקר בגלל ייסוף השקל לאחרונה. עוד צופה בנק ישראל כי האינפלציה תרד בשנה הבאה ל־2.4%, הצפי שלי כי היא תהיה גבוהה יותר, בעיקר בגלל ספיחי המלחמה המתארכת שתכביד על המחירים בישראל - ממחירי ההובלה הימית והאנרגיה ועד לחשש לעלייה במחירי שכר הדירה. מכאן שבנק ישראל אינו יכול להפחית הריבית בחודשים הקרובים כפי שרבים צופים בשוק.

אומנם הצפי של בנק ישראל כי הריבית בעוד שנה תרד לרמה של 3.75% עד 4%, הצפי שלי הוא לריבית בקצה העליון ואף יותר. בכל מקרה הריבית בישראל נגזרת בחלקה מהריבית של הפד האמריקאי, שם צופים כי היא תרד לכל המוקדם ברבע השני של השנה.

הנה כי כן ישראל תלויה בארה"ב הן בסיכול פוגענותם של החות'ים, הן בארמדה של ספינות מלחמה, נושאות מטוסים וצוללות בים התיכון, ים סוף והמפרץ הפרסי, הן בסיוע הצבאי אדיר הכולל רכבת אווירית של תחמושת וציוד וכן גם הריבית שהפד יקבע במהלך השנה הקרובה המשפיעה על המדיניות המוניטרית בכל העולם וגם על ישראל.