עלויות המלחמה הכריעו: העלאת מסים היא בלתי נמנעת | יהודה שרוני

על הפרק נמצאת האפשרות להתגנב לכיסנו ולפגוע בהטבות להורים עובדים, לבטל את סבסוד המס על הבנזין או להעלות את המע"מ. מי שייפגעו הם לא משרדיהם של סמוטריץ' או בן גביר אלא הבריאות, החינוך והרווחה

יהודה שרוני צילום: ראובן קסטרו
חיסול חוליית נ"ט בעזה | צילום: דובר צה"ל

1. מותו של מותג

התקווה שנגמל מכך התפוגגה במהירות. אלא שזה נגמר. "המנהיג מסוג אחר" נעלם יחד עם קריסת פוטין, והמותג נתניהו נשחק. הטעויות, הטחות האשמה וההתנצלויות שלאחריהן כבר לא עובדות. הקסם פג ואיתו תרבות אחיזת העיניים והשקר. בזה יודו היום גם גיבורי מקלדות הרעל, וזה הוכח גם השבוע.

פיגוע ירי בירושלים
פיגוע ירי בירושלים | צילום: יואב דודקביץ/TPS

"החיים" גם כיכבו בתגובתו של נתניהו לדוח מבקר המדינה בפברואר 2015 על הכישלון המחפיר בהורדת מחירי הדיור. בתגובה לדוח אמר: "מדברים על מחירי הדיור ועל יוקר המחיה, אבל אני לא שוכח את החיים עצמם". מאז זינקו מחירי הדיור בעשרות אחוזים ו"החיים עצמם" הפכו למוות עבור אלפי משפחות שיקיריהן נטבחו באירועי 7 באוקטובר או שילדיהן נחטפו.

דודי אמסלם
דודי אמסלם | צילום: מרק ישראל סלם

ללא קשר למשפטו, גם אם נכשל ברפורמות כלכליות, בהבטחות לירידת מחירי הדיור ולהדברת יוקר המחיה, נתניהו חייב לפרוש. אם לא היום אז מחר, ואם לא מחר - אז מחרתיים. הוא נכשל במשימת הקודש של שמירה על "החיים עצמם", שבה הרבה להתהדר עד 7 באוקטובר. את הכל אפשר לבלוע ולהקיא: מההבטחות להדברת יוקר המחיה ועד להתחייבות להדברת חמאס. ממשפטו הפלילי, שעשוי להובילו לכלא, ועד לאורח החיים הראוותני של משפחתו. כל זה אפשרי עד שזה מגיע לחיים עצמם.

נתניהו עצמו טען לפני הבחירות האחרונות לעשור הביטחוני השקט ביותר מקום המדינה וקודם לכן שאל בלעג אם בוז'י וציפי יביאו את הביטחון. לאסוננו, מחדל 7 באוקטובר הפך לטראומטי ביותר מקום המדינה, וזה קרה במשמרת של "מר ביטחון". אז אנא, לך הביתה מרצונך לפני שתגורש.

2. קיפלו את האלונקה

"כשחיילי צה"ל בעיצומה של הלחימה בעזה ו־150 אלף אזרחי המדינה פליטים בארצם, בוחרת הממשלה לאשר תקציב שנועד לאפשר את שרידותה הפוליטית על פני ביטחון אזרחיה" – כך פורסם השבוע במודעה שעליה חתומים 167 ראשי המערכת הביטחון לשעבר. הם מכוונים בעיקר לכספים קואליציוניים בהיקף 4.6 מיליארד שקל, המיועדים למגזר החרדי ולשרי מפלגתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

ועדת הכספים
ועדת הכספים | צילום: יונתן זינדל פלאש 90

במדינה נורמלית גם הפגיעה בפנסיה התקציבית הייתה עומדת על הפרק, אבל לא בישראל. כל זה לא יקרה ובתנאים הנוכחיים גם לא מוצדק, כי הממשלה קיפלה את האלונקה: כל עוד הממשלה מזניחה את הנדרש ואינה מקצצת בהוצאותיה, אין סיבה שההסתדרות תתנדב. כשהממשלה בורחת מבשורה, ההסתדרות בורחת מהאלונקה, וזו בשורת איוב לציבור.

הגזירות יגיעו בהתגנבות יחידים. הממשלה לא תעז לפגוע בפטורים מיותרים כמו פטור ממע"מ על פירות וירקות, פטור ממע"מ באילת או פטור על קניות באתרים מחו"ל. הטבות המס בכל אלה מתקרבות ל־10 מיליארד שקל לשנה. לא ברור מדוע הפטור ממע"מ על שירותי תיירות נותר על כנו, בשעה שכף רגלו של שום תייר אינה דורכת בארץ הקודש.

על הפרק נותרה האפשרות להתגנב לכיסנו ולפגוע, כמו למשל לבטל את סבסוד המס על הבנזין. או למשל לבטל את התוכנית להגדיל את נקודות הזיכוי ממס להורים עובדים עבור חינוך חינם בגילי 0־3 (זוכרים את ההבטחה)? על הפרק אפשרות להעלות את המע"מ ב־1% מ־17% ל־18%, מס שפוגע בעיקר בשכבות המוחלשות, או ביטול הפטור ממס על השכרת דירה של עד 5,450 שקל לחודש. לכל אלה יש להוסיף את הצורך בקיצוץ תקציבי הממשלה בסכום הנאמד ב־12 מיליארד שקל.

מי שייפגעו הם לא משרד הביטחון או המשרדים המיותרים של סמוטריץ' או בן גביר, אלא תקציבי הבריאות, החינוך והרווחה. כל אחד מסעיפים אלה הוא רעידת אדמה בפני עצמו. מה שקרה ב־7 באוקטובר דומה יותר לתזוזת יבשות טקטונית, אבל לאף אחד זה כבר לא מזיז.

3. תחזיות או לא להיות

בואו נהיה כנים: כל תחזית שניתנה לגבי מצב המשק ששוגרה לפני 7 באוקטובר התנפצה לרסיסים על סלעי המציאות המזרח תיכונית. אף אחד לא חזה גם את נפילת הבורסות ערב האירוע, למעט מקרה הנחזה כיוצא דופן. לפי פרסום השבוע ב"דה מרקר", מדובר בניצול מידע פנים שהיה בידי חמאסניקים לגבי מתקפת 7 באוקטובר. הם ניצלו את המידע על נפילת המניות הצפויה למכירות "שורט" בבורסת נאסד"ק ובתל אביב, כדי לגרוף מיליוני דולרים.

ועדיין, אחרי כל אלה, יש המתיימרים שלא לזנוח את כדור הבדולח ומבקשים לחזות לא רק את סוף 2023 אלא גם את 2024. את דבריהם הם יפיצו בתחזיות ובכנסים שיאורגנו במהלך הזמן, אבל גם בפרסומים רשמיים. את אלה חייבים לקחת עם טונות של מלח, במיוחד משום שהם מושמעים מבעלי אינטרס שמפרסמים חוות דעת על גבול התוכן השיווקי.

להנהלות בתי ההשקעות יש אחריות גדולה הרבה יותר לגורל כספי המשקיעים. מיטב בית השקעות הוא מבתי ההשקעות הגדולים והוותיקים בישראל ומנהל תיקי השקעות בהיקף הנאמד ב־250 מיליארד שקל. בית השקעות עתיר מוניטין זה מנוהל על ידי אילן רביב, איש השקעות מנוסה. על רקע זה בחרתי להביא את תחזיות מיטב לגבי המשק והבורסה ל־2024.

לפי בית ההשקעות, הצמיחה ב־2024 תעמוד על 1.3%, האינפלציה - 2.6%, הריבית - 3.25%־3.5%, האבטלה - 4.5%־5% והגירעון - 5%־6%. תחזיות המקרו, כולל האינפלציה והריבית, תואמות פחות את יותר את תחזית האוצר ובנק ישראל שלפיה ב־2024 צפויה האטה בצמיחה בארה"ב, אך לא מיתון. האינפלציה בארה"ב תחזור ליעד, וריבית ה־FED (הבנק המרכזי האמריקאי) תרד ב־0.75%־1%.

באירופה הריבית תתחיל לרדת עוד לפני ארה"ב, וגם הכלכלה האירופית לא אמורה להיכנס למיתון, אך הסיכון בה גדול יותר. במיטב סבורים שההתאוששות במשק הישראלי תתחיל רק ברבעון השני של 2024.

אז מה המשמעות המעשית מכל שפע הנתונים הזה? לאור העובדה שהאינפלציה בישראל תגיע בקרוב ליעד והריבית צפויה להתחיל לרדת ברצף מתחילת 2024 עד שתגיע ל־3.5%, מומלץ להקדים ולהצטייד במניות. לדעת כלכלני מיטב, שוקי המניות ימשיכו להיות חיוביים בשנה הקרובה, עם עדיפות לשוק האמריקאי, לשווקים באסיה מחוץ לסין ולבורסה בישראל. בארה"ב קיימת עדיפות להשקעה במניות הטכנולוגיה והצריכה.

השנה הקרובה תהיה חיובית לאפיק איגרות החוב. "אנו ממליצים על מח"מ (טווח ממוצע לפדיון - י"ש) בינוני־ארוך. כשציפיות האינפלציה הן מתחת ל־2.5%, יש עדיפות לצמודים למדד. באיגרות חוב קונצרניות (של קונצרנים עסקיים) הפיצוי על הסיכון נמוך מדי, מה שמצדיק השקעה זהירה בהן".

לסיכום נכתב כי "ההתפתחות הכלכלית, כולל הורדת הריבית וההורדה מסדר היום של הרפורמה המשפטית, הופכת את ההשקעה במניות לאטרקטיבית. המניות הישראליות והאמריקאיות המומלצות הן בסקטור הטכנולוגיה, הצריכה ושירותי הבריאות. לסולידיים מומלצות איגרות צמודות מדד".

כאמור, רק בעוד חודשי מלחמה ארוכים (בתקווה שיהיו כמה שיותר קצרים) נדע אם אכן מדובר בהמלצות מוצלחות שרווח בצדן, או שיגיע צונמי צבאי או מדיני שיהפוך את ההמלצות על פיהן. למי שמבחינתו עדיפה ההשקעה בבורסה ליהלומים על פני הבורסה לני"ע, נותרו עדיין הפיקדונות בשקלים עם סיכון נמוך ותשואה נמוכה בהתאם. אז במקום שהכסף ינוח בעו"ש כנאמר בפרסומות, מומלצת סגירת הכסף לשנה בריבית קבועה עם תחנות יציאה. שופינג בין הבנקים מומלץ.

4. היכונו לפשיטות רגל

"אנשים לא מבינים שערבות מדינה אינה ערבות בנקאית וזה אבסורד. אני מציע שהמדינה תקים קרן סיוע והכסף יגיע מהמדינה. אם הישיבות מקבלות בזמן מלחמה 100% מימון וזה נחשב לכסף קואליציוני, איך סיבה שלא להעביר את הכסף למגזר העסקי".

"השופטים לא יכולים לשפוט, וזאת השפעה קטלנית על הכלכלה. ואני לא מדבר על מקרים חדשים שנוצרו תוך כדי המלחמה, אלא על תיקים קיימים של חייבים שלא גויסו למילואים. מאות שופטים אינם יכולים לעבוד אלא אך ורק במקרים דחופים כמו צו מאסר או צו מניעה זמני. אין דיוני הוכחות, אפילו כשמדובר במקרה של תיק שטופל לפני שנה. כעת, בעקבות המלחמה, יחכו עוד שנה. זה עינוי דין בלתי נסבל, שלא לומר שערורייה, והממשלה אחראית לכך".

תגיות:
בנימין נתניהו
/
כלכלה
/
בצלאל סמוטריץ'
/
מלחמת חרבות ברזל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף