בפגישתו של שר החוץ הסעודי שנערכה השבוע בוושינגטון עם עמיתו האמריקאי, מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, הכריז פייסל בן פרחאן כי יש לשים קץ באופן מיידי לעימות המתחולל ברצועת עזה. לדידו, אף שסוגיה זו אינה עומדת בראש סדר היום של הקהילה הבינלאומית, יש לשוב ולדבוק בפתרון "שתי המדינות" וב"מפת דרכים" סדורה להקמת מדינה פלסטינית עצמאית.

המתקפה של חמאס על ישראל היא שעת מבחן קריטית עבור יפן | ד"ר ענת הוכברג-מרום
על אף מעורבות קהיר, הפתרון לרצועת עזה הוא דווקא החזרתה למצרים | ד"ר ענת הוכברג-מרום

מאבקה של ישראל בחמאס מעורר תשומת לב עצומה, לצד תגובות זעם רבות ברחבי העולם המוסלמי, הערבי וכן - גם המערבי. עם זאת, חרף הגינוי הפומבי כלפי ישראל תוך הקפאת המגעים בסוגיית הנורמליזציה מולה מצד ראשי בית המלוכה הסעודי, ומנגד תוך הבעת תמיכה וסולידריות עם הפלסטינים, נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן ממשיך להעמיד פנים ולשדר "עסקים כרגיל". יתרה מכך, כבר עתה מסתמן כי מתקפת חמאס – שנועדה לטרפד את מאמצי התיווך האמריקאיים ולפגוע בהתקרבות הסעודית־ישראלית – הצליחה לגרום לעת עתה לעצירת המומנטום. כל זאת, תוך שהיא מעוררת חוסר יציבות ביטחונית ודאגה רבה בממלכה.

על פניו מסתמן כי דווקא כעת, למרבה האירוניה, אירוע מחולל כמלחמת חרבות ברזל, גורם להיפוך מגמה. העימות משנה את הדינמיקה ביחסי הכוחות ובעוצמת הקשרים, מקרב ואף מאיץ את תהליך בניית האמון ההדדי בין ריאד וירושלים. תהליך המבוסס במידה רבה על זהות האינטרסים הביטחוניים שעשוי לקדם פיוס בינלאומי.

התבוננות מקרוב מנקודת מבטה של סעודיה אף מראה כי לא רק שמאבק צבאי נגד חמאס והג'יהאד האסלאמי ברצועה, כמו גם נגד חיזבאללה בלבנון ובעיקר נגד החות'ים בתימן – משרת את האינטרסים האסטרטגיים שלה ומגביר את הסבירות להידוק היחסים עם ישראל; עימות שכזה, המשפיע על ממדי האיום הביטחוני המכוון כלפי הממלכה והמשטר הסעודי וכן כלפי מדינות המפרץ, מדינות ערב המתונות ברחבי המזרח התיכון וישראל - מטרתו להחליש את השפעתה ההרסנית של איראן ושל שלוחיה באזור הפועלים בתמיכתה, בין היתר במסגרת "ציר ההתנגדות".

בתוך כך, סעודיה – הנודעת בעמדתה האמביוולנטית – ממשיכה לתמרן בין עמדות סותרות ושחקנים שונים. זאת, אף שאינה חולקת גבול עם רצועת עזה ואינה מעוניינת להיות מעורבת ישירות בעימות המתחולל שם. סעודיה מתעבת את חמאס, שמזוהה עם תנועת "האחים המוסלמים" הנתפסת כאויב מבית, אך מנגד אינה מגנה את ארגון הטרור באופן פומבי. היא מובילה קבוצה של שרי חוץ, שנפגשו בין השאר בפסגת קהיר עם מנהיגי סין, רוסיה וצרפת במאמץ לקדם סיוע הומניטרי לפלסטינים – וכן תורמת כספים רבים לשיקום הרצועה. בעיתון "א־שארק אל־אווסט" אף פורסם לאחרונה כי ריאד העבירה עד היום 13.6 מיליארד דולר, בעיקר לרשות הפלסטינית.

בנוסף וחרף הסתייגותה נוכח החשש מהחרפת מתקפות החות'ים על מתקני הנפט שלה (דוגמת הפגיעה במתקני עראמקו ב־2021), מעורבותה של סעודיה לצד ישראל, ארה"ב ומדינות נוספות בקואליציה צבאית שתגן מפני התקפותיהם על נתיבי שיט וסחר אסטרטגיים בים האדום, צפויה להשפיע משמעותית על מאזן הכוחות האזורי. אלה מהלכים שיתרמו למיצובה של הממלכה כהגמון גיאופוליטי חשוב במזרח התיכון ויבססו את מעמדו של בן סלמאן ככוח דומיננטי ומוביל בעולם הערבי, המוסלמי־סוני, ובכלל זה בזירה הבינלאומית.

ועידות פסגה בריאד

לא בכדי על רקע זה - לצד אירוח סדרת מפגשים עם מוזיקאים, שחקנים וספורטאים מכל העולם, ובהם הכדורגלן הפורטוגלי כריסטיאנו רונאלדו, במסגרת "עונת ריאד"; ונוסף לקיומו של שבוע האופנה וכנס השקעות בינלאומי שנתי המכונה "דאבוס במדבר" - הכריזה סעודיה על אירוח "גביע העולם בספורט", אירוע ראשון מסוגו שיתקיים ב־2024 בממלכה. מאז פרוץ המלחמה ובעקבותיה אירח בית המלוכה גם שתי ועידות פסגת חירום של הליגה הערבית ושל הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (OIC), שגינו כאמור את ישראל ומנגד - פרסמו קריאה לשחרור החטופים הישראלים.

בכנסים אלה, שבהם השתתפו מנהיגי מדינות ערב והעולם המוסלמי ובראשם נשיא איראן אברהים ראיסי ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, הצהיר שר ההשקעות הסעודי חאלד אל־פאלח כי השיחות שמטרתן נורמליזציה של הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל "יימשכו חרף הביקורת של הממלכה על פעולות צה"ל בעזה". בנוסף, הדגיש השר בכנס השנתי של Bloomberg New Economy שנערך בסינגפור, כי לא זו בלבד שהמטרה היא לקדם את פתרון הסכסוך בדרכי שלום, לדידו "ערב הסעודית מנסה להשיג שלום דרך שיחות שלומניות". וכך, בעודו מדגיש את חשיבות היציבות הביטחונית לארצו ולמדינות האזור, החיונית להשגת יציבות ושגשוג כלכלי, המלחמה בחמאס שנחשבת מגה־פיגוע טרור מבחינת ריאד, כבר עתה משפיעה על מימוש "חזון 2030" של נסיך הכתר וגורמת לדחיית חלק מהפרויקטים הכלכליים שלה בשווי של טריליוני דולרים, לשנים 2033־2035.

מלחמה בעיתוי בעייתי

בראייה אסטרטגית כוללת כבר עתה מסתמן כי בעבור ערב הסעודית – יצרנית הנפט השנייה בגודלה בעולם (אחראית ל־12.9% מהייצור הגלובלי) ואחת המדינות החזקות, היציבות והמשגשגות ביותר במזרח התיכון (תמ"ג של 1.624 טריליון דולר וצמיחה בשיעור של 8.7% בשנת 2022) – המלחמה מתרחשת בזמן גרוע ביותר. לא רק משום שחידוש היחסים עם איראן (מרץ 2023) הוביל להפסקת אש מתוחה בתימן שנמשכה עד פרוץ המלחמה ברצועת עזה. מאז, גברו העימותים בין הלוחמים הסעודים למורדים החות'ים, שטהרן תומכת בהם. פרסומים עדכניים מראים כי סעודיה אף יירטה טילים בליסטיים ששוגרו מתימן שחלקם עברו דרכה.

בתוך כך, וכחלק ממהלכיו הפרגמטיים של בן סלמאן למנוע את הסלמת הסכסוך והרחבתו, סעודיה אף הציעה חבילת סיוע כלכלי לאיראן והשקעות בתשתיות האנרגיה שלה, תמורת התחייבותה לסייע בבלימת המאבק, כפי שדיווחה רשת בלומברג. עוד עולה מפרסום דוח של Global Data כי תקציבה הביטחוני של הממלכה צפוי לגדול ולהגיע ל־86.4 מיליארד דולר ב־2028 (לעומת 53.9 מיליארד ב־2021) וכי היא צפויה להשקיע 7.4 מיליארד דולר בפיתוח מערכות הגנה אווירית.

עם זאת ועל רקע השילוב בין וקטורים אסטרטגיים שונים ובראשם החרפת האקלים הביטחוני העולמי והאזורי; התחזקות היקף ועוצמת האיום האיראני (לרבות מתקפות טרור וסייבר); הקפאת שיחות הנורמליזציה עם ישראל, לרבות פרויקט "המסדרון הכלכלי" הבינלאומי (חיבור ימי־יבשתי בין סעודיה והמזרח התיכון להודו ולאירופה); האטה בצמיחת הכלכלה הסעודית והפחתת התלות העולמית בנפט, בין השאר נוכח גידול של 7.5% בשנת 2022 באספקה כוללת של אנרגיה מתחדשת ברחבי העולם - פחות סביר שנסיך הכתר ישתמש בנשק/אמברגו נפט נגד ישראל ולו כדי לכפות עליה הפסקת אש. כל זאת, חרף ביקורו של ולדימיר פוטין בריאד בשבוע שעבר, במיוחד על רקע זה.

ההתנערות מחמאס

בראייה גיאופוליטית מערכתית, אין ספק שהסנטימנט הפלסטיני היה ונשאר "גולת הכותרת" וסוגיה "בוערת" בסדר היום הבינלאומי, גם אם נדחק מעט הצדה בשנים האחרונות. יתרה מכך, המאבק של ישראל בחמאס מוכיח שוב שהסוגיה הפלסטינית, בדגש על הסכסוך הישראלי־פלסטיני, תמיד היוותה מכשול בקידום יחסי ישראל־ערב. הסכמי אברהם אומנם ניפצו את הטאבו של התניית כינון קשרים עם מדינות ערב בפתרון הסכסוך, אך עם זאת ועל אף המומנטום העצום שנוצר, אף לא אחת ממדינות אלה – על שלל מניעיהן וסיבותיהן – רוצה ויכולה לקחת אחריות על חמאס ואינה מסוגלת לרסן/לבלום אותו. רבות מהן ובראשן סעודיה, רוצות בניצחונה של ישראל עליו ובמיטוטו, אף שאינן מעיזות לומר זאת בפומבי.

לכן על רקע השילוב בין כאוס ביטחוני וחשש ממשי מפני הסלמת העימות הצבאי, לבין עוצמתה הכלכלית והאנרגטית לצד נכסיה האסטרטגיים של סעודיה, על פניו מסתמן כי מנהיג חזק ועוצמתי כנסיך הכתר הסעודי – חרף האתגרים, הלחצים והביקורת הרבה מבית ומחוץ – צפוי לתרום לבלימת המלחמה. דווקא מנהיג חריף ומהפכן כמוחמד בן סלמאן, שנחישותו ואכזריותו אינן יודעות גבולות, הוא מי שיכול להתאים את עצמו לנסיבות ולסייע בעיצוב מאזן הכוחות, מפת היחסים ושרטוט הגבולות החדשים במזרח התיכון.

הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, למשברים בינלאומיים ולטרור עולמי
[email protected]