לאחר שכוחות אוגדה 98 פעלו בעיקר במרחב העיר בני סוהילה בדרום הרצועה, שבפועל היא היום חלק בלתי נפרד מהעיר ח'אן יונס מצפון לה, ובפאתים הכפריים יותר מצפון־מזרח לח'אן יונס, בעיקר באזור של ג׳רארה - צה״ל צפוי להגדיל את סדר הכוחות הפועלים בגזרה זו. זאת, על מנת להפעיל יותר לחץ צבאי ולהתקדם.

חמאס בלחץ? בכיר בארגון על המו״מ לעסקה: ״לא משחקים, מוכנים לפשרות״
לאחר החשיפה כי צה"ל היה מרחק נגיעה מסנוואר - התיעוד הדרמטי ‏נחשף

מצילום הרחפן: כך נראית חאן יונס אחרי חגורת האש של צה"ל

תוספת כוח נוסף היא בעלת משמעות מבצעית, אולם היא לא תשנה באופן דרמטי את העובדה שמורכבות השטח והמשימות המבצעיות בח'אן יונס יידרשו מצה״ל עוד שבועות של לחימה עצימה. זאת, כאשר גם עכשיו מרבית החטיבות הלוחמות של צה״ל נמצאות עדיין בצפון הרצועה.
לצד המשך הלחימה, לפחות בשני מוקדים משמעותיים שבהם צה״ל לא השיג עדיין שליטה מבצעית מלאה, כוחות רבים נוספים פועלים עדיין במאמץ לפגוע בתשתיות הצבאיות של החמאס, ובעיקר בכל הקשור לנכסים התת־קרקעיים ורשת המטרו של הארגון. היקף המנהור של הרצועה הדהים את הצבא ודרש גם מציאת פתרונות תוך כדי תנועה, כדי להתמודד באופן אפקטיבי עם ההיקפים.

במבצע צוק איתן, לפני יותר מתשע שנים, חוסר מוכנות להתמודדות עם המנהרות ההתקפיות שחדרו או היו קרובות לשטח ישראל יצרו צווארי בקבוק, שהאריכו מאוד את זמן המבצע. מאז צה״ל אומנם התקדם בטכניקות הלחימה ובטכנולוגיות ללחימה במנהרות והשמדתן, אולם מתברר כי הוא היה בתפיסה של הערכת יתר של השלכות והשיגי תקיפת רשת המנהרות של חמאס במבצע שומר החומות לפני יותר משנתיים וחצי.

הלוחמים ליד פירי המנהרות ברצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
הלוחמים ליד פירי המנהרות ברצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)

מוכנות הצבא להתמודדות עם המנהרות אינה מלאה, וחלק מהפתרונות מתפתחים בשטח. גם הפעם, אומנם במאפיינים אחרים לעומת צוק איתן, לעתים מתפתחים צווארי בקבוק שדורשים מהצבא יותר זמן על מנת לאתר ולהשמיד את מה שמסומן כנכסים חשובים של חמאס. כמו אלה שנחשפו במרחב, מה שמכונה "קריית הממשלה" של בכירי חמאס, בכיכר פלסטין היוקרתית לשעבר ברימאל, או מנהרות אסטרטגיות אחרות כמו זו של ג'באליה שהגיעה עד כ־300־400 מטר בלבד ממעבר ארז וחומת הגבול מול מושב נתיב העשרה.

מדובר במשימות חשובות, אבל לא את כל תשתיות הטרור בצפון הרצועה ניתן יהיה להשמיד. צה״ל גם נדרש לקבוע סדרי עדיפויות, כאשר את המאמץ המרכזי שלו הוא מבקש לסמן עכשיו בדרום הרצועה. ועדיין, מרבית הכוחות פועלים בצפון הרצועה. צה״ל אומנם שולט מבצעית על חלקים גדולים מאוד בצפון הרצועה והעיר עזה, אולם השבוע האחרון מראה את מה שהיה הצפוי - והוא שהלחימה באזורים האלה תימשך במאפיינים של לחימת גרילה, כאשר חמאס פועל בחוליות קטנות יותר בניסיון לאתר נקודות תורפה. כפי שמצא דווקא בבית להיא, הסמוכה לגבול ונחשבת גזרה שקטה יחסית, כאשר חוליית נ״ט מסוג קורנט כיוונה ופגעה ממרחק בג'יפ האמר של צה״ל.

תושבי רצועת עזה נעים מאזור הלחימה בצפון הרצועה דרומה (צילום: ארנולד נטייב)
תושבי רצועת עזה נעים מאזור הלחימה בצפון הרצועה דרומה (צילום: ארנולד נטייב)

כדי להפעיל יותר לחץ צבאי על בכירי חמאס, צה״ל מבקש לייצר את הלחץ על מרכזי הכובד של הארגון בח'אן יונס. לעמדת בכירי הצבא, זה גם הנתון שעשוי לשדרג את תנאי המשא ומתן לשחרור חטופים לטובתה של ישראל מול חמאס. זאת, במקביל למה שנראה כרגע רק כתחילתו של ניסיון להניע משא ומתן לשחרור חטופים.

את היקף הפרסומים העצום בתקשורת הזרה בסוגיה זו, שבה מצוטטים בין השאר גם גורמים ישראליים, צריך לקחת בעירבון מוגבל. שכן, פעמים רבות מטרת הפרסומים מהצד המתדרך יכולה להיות בחינה של השטח וניסיון התכתבות במסרים עקיפים בין ישראל, חמאס והמתווכחים - מבלי שיש עדיין הצעה בשלה שמונחת על השולחן.

הימים האחרונים מבטאים תזוזה מסוימת בגישושי המשא ומתן בין הצדדים. פריצות דרך עשויות גם להתרחש באופן מהיר. אולם נכון לכתיבת שורות אלה, נראה כי הפערים בעמדות הפתיחה עדיין גדולים מאוד.

ישראל, בכל מקרה, מעוניינת לכל הפחות להגיע לפתרון שיביא להשבתם הביתה של הנשים, הילדים, המבוגרים והחולים. גם אם המשא ומתן יעלה על נתיב של שיחות באמצעות המתווכים, כפי שהיה בפעם הקודמת, ההערכה הפעם היא שזה צפוי להיות קשה, מורכב וכנראה גם ארוך יותר מאשר הפעם הקודמת.

מטה של משפחות החטופים ליד הקרייה, מלחמת חרבות ברזל (צילום: Miriam Alster/Flash90)
מטה של משפחות החטופים ליד הקרייה, מלחמת חרבות ברזל (צילום: Miriam Alster/Flash90)

מכאן לאירוע הטרגי בסג'עייה, שבו נהרגו מאש כוחותינו אלון שמריז, יותם חיים וסאמר טלאלקה זיכרונם לברכה. מעבר לתקלות הקשות והלקחים המיידיים שיש להפיק מהאירוע, אתמול פרסמנו באתר מעריב אונליין כי מפקדת המערך המודיעיני לאיתור החטופים בפיקוד האלוף (במיל׳) ניצן אלון העבירה מידע לפיקוד הדרום ולאוגדות, שלפיו שלושת החטופים נמצאים בסבירות גבוהה בסג׳עייה ומוחזקים על יד חמאס. אולם המידע הזה לא ירד לרמת המפקדים בשטח - נתון שיצטרך להיבדק לעומק.

נתון נוסף התבהר רק ביום שני, כאשר נבדקה מצלמה ה־GoPro שהותקנה על כלב עוקץ שמת בהיתקלות עם מחבלים שחוסלו על ידי לוחמי סיירת גולני - חמישה ימים לפני התקרית הטרגית שבה נהרגו שלושת החטופים, ובמרחק של ק״מ מהזירה הזו.

שלושת הישראלים היו באותו מבנה יחד עם המחבלים שהחזיקו אותם שם. ככל הנראה, הפגיעה בהם היא זו שאפשרה לשלושה לברוח מהשובים שלהם, להגיע למבנה אחר שבו שהו והשאירו כתובות בעברית, לפני שהגיעו למבנה האחרון, שבו שהו ומצאו את מותם בסמוך לו מירי הלוחמים - לאחר שניסו לחבור עמם.

לצד הטרגדיה, התקלות הקשות והלקחים שיש להפיק מהאירוע הזה, עולה גם נתון נוסף: מתברר שלצד האתגר המודיעיני והמבצעי של צה״ל בניסיון לאתר את מיקום החטופים, עוצמת המלחמה מייצרת אתגרים גם לחמאס. שכן, לפחות בסג׳עייה, החזיק ארגון הטרור את שלושת החטופים מעל הקרקע, כנראה ללא שליטה של בכירי חמאס על מיקומם המדויק.