זוכרים את האגדה על משה כחלון, שהוא איש צנוע ועממי? זו אגדה שהיא נחלת העבר, ששירתה את דימויו של האיש, שרצה שתאמינו שהוא כזה. כחלון דאג לטפח את תדמית הצנוע הידוע, שהועילה לו ציבורית ופוליטית. הוא התמודד ברשימת הליכוד, וכמי שניחן בחביבות אישית יוצאת דופן הצליח להגיע למוקדי הכוח, למרות היעדר מנהיגות וכריזמה.

בימים האחרונים רובצת עננה משפטית לפתחו, ונראה שהרעיון של השר בני גנץ להציע לו ריצה משותפת בבחירות הקרובות, עלול שלא להבשיל. הודעת רשות ניירות ערך בשבוע שעבר על העברת תיק החקירה לבחינה משפטית בפרשת "יונט קרדיט", חברת אשראי חוץ־בנקאית שכחלון כיהן כיו"ר שלה, הופכת אותו לברווז פוליטי צולע. על פי רשות ניירות ערך, כחלון חשוד בביצוע עבירות דיווח ומרמה והפרת אמונים.

פגשתי את כחלון לראשונה לאחר שנבחר לכנסת, ולא יכולתי שלא להתרשם מרדידותו, ומכך שלא היה לו הרבה מה להציע לפוליטיקה. בשקט האופייני לו הוא הצליח ליצור את התחושה שהוא שונה מפוליטיקאים אחרים, שלא מכירים רק את עצמם. אולם בתוך זמן קצר התברר שגם כחלון מכיר בעיקר את עצמו.

מדובר בפוליטיקאי מתוחכם, וההתנהלות של הצנוע הידוע פתחה לו דלתות רבות. כחלון החל את דרכו כעוזרו האישי של הח"כ והשר לשעבר עוזי לנדאו, שקשר לו כתרים וראה בו פוליטיקאי מוכשר. אולם האיש שבנה את כחלון פוליטית ודאג שיהפוך לח"כ מפורסם הוא יוסף (ג'ו) בראל ז"ל, בתקופה שבה כיהן כמנכ"ל רשות השידור. בזמן שהערוצים המסחריים התעלמו מקיומו של כחלון, אז פוליטיקאי זוטר, הוא חגג על המסך של ערוץ 1. בכמה מקרים מגישים בחטיבת החדשות סירבו לראיין אותו, למרות הנחיות שקיבלו, בנימוק שמדובר בחבר כנסת שטחי. בקרוב יתברר אם משה כחלון הוא רק חשוד שלא דבק בו רבב, או נאשם שייאלץ להתמודד עם כתב אישום חמור.

אורח פורח

ג'ארד קושנר ואיוונקה טראמפ, חתנו ובתו של דונלד טראמפ, הגיעו לביקור תמיכה בישראל ונלקחו מיד לסיור בקיבוץ כפר עזה, כדי שיתרשמו מהמראות הקשים. גם השר איתמר בן גביר ביקר בשבוע שעבר ביישובי העוטף, אלא שלהבדיל מבתו ומחתנו של נשיא ארה"ב לשעבר, תושבי היישובים שבהם הוא ביקר ראו בו אורח לא רצוי בניר עוז. אחד החברים ניסה למנוע את כניסת השר לשטח הקיבוץ, ושוטרים מנעו בכוח את חסימת השיירה.

קשה לשכוח את הדברים הקשים שהטיחו ראשי מועצות בדרום ובנגב בשר בן גביר, על שבימיה הראשונים של המלחמה הוא לא טרח להשיב לפניותיהם כשהיו זקוקים לו. ניר עוז וקיבוצים נוספים בעוטף הם ביתם של החברים, גם כשהם לא נמצאים שם. זכותם של החברים למנוע מהשר ופמלייתו לבקר בבתיהם, כשם שזכותו של השר למנוע מחברי ניר עוז לבקר בביתו. העובדה שמרבית החברים אינם נמצאים כרגע בקיבוצים, אינה סיבה להתעלם בגסות תוך הפגנת כוח מבקשה בסיסית של מי שלא רוצים לראות את השר בן גביר אצלם בבית.

איוונקה טראמפ, ג'ארד קושנר (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
איוונקה טראמפ, ג'ארד קושנר (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

קולות מאיימים

אסור לזלזל בקולות שנשמעים מתחת לפני הקרקע ביישובי הגליל העליון ובעמק חפר. בעבר לא ייחסו חשיבות לטענות התושבים שמתגוררים בנגב המערבי, אך בהמשך התברר שהקולות היו של חפירת מנהרות חמאס. לפני כחמש שנים התגלו מנהרות שחפר חיזבאללה בצפון. "מנהרת הדגל" חדרה לישראל באזור הסמוך לשתולה וזרעית, ולאטימתה היה צורך בכ־600 משאיות בטון. מנהרות נוספות התגלו מזרחית לכפר הלבנוני כילא הסמוך למטולה.

כאשר התקבלו התלונות הראשונות מתושבי האזור שהם שומעים קולות של חפירה, הגיבו במערכת הביטחון שלא ניתן טכנית לחפור בצפון מנהרות, משום שהאדמה באזור היא סלעית. התברר שלא רק שניתן, אלא שאפשר לעשות זאת לעומק של 80 מטר. לאחרונה מתלוננים חברי קיבוצים הסמוכים לגבול בגליל העליון על קולות חפירה מתחת לבתיהם. גם תושבי היישוב בת חפר, שמול טול כרם שבשטח הרשות הפלסטינית, טוענים שהם שומעים קולות של חפירות. שלושה מהם – נתן בוכנר, גד אוחיון ומיכל טלמור – הקליטו את קולות החפירה. לטענתם, החפירות מתבצעות בשעות הלילה ונפסקות בארבע לפנות בוקר, עם קריאת המואזין למתפללים להגיע לתפילה במסגד. לדבריהם, החפירות התחילו לפני ארבע שנים, ונמשכות עד היום.

בצה"ל אומרים שהצבא ביצע סריקות שלא הניבו תוצאות. עם זאת, אותה תגובה ניתנה כשתושבי קו העימות בצפון טענו בזמנו שהם שומעים קולות של חפירות מתחת לסלון ולחדרי השינה שלהם. היישוב בת חפר נמצא על קו התפר, וסמוכים אליו הקיבוצים יד חנה ובחן. עד כה בוצעו שלוש בדיקות, אחת מהן על ידי המנהל למחקר פיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון. בשלוש הבדיקות לא נמצא דבר. אסור לזלזל בטענות התושבים, ואסור שאירוע דוגמת 7 באוקטובר יתרחש בצפון או בעמק חפר.

פרסום מיותר

מי שרוצה שדברים יתפרסמו בהרחבה, צריך לפנות לבית המשפט ולבקש צו איסור פרסום. זאת השיטה הבדוקה לכך שפרסום שולי יזכה להגיע לעמוד הראשון בעיתונים ולמהדורות החדשות המרכזיות ברדיו ובטלוויזיה. לאחרונה סערו הרשתות החברתיות בגלל צו איסור פרסום, שתוקפו פג ביום חמישי שעבר בחצות. באמצעי התקשורת רמזו שעם הסרת הצו ניחשף לפרשה ביטחונית חשובה, אלא שהתברר שמדובר באסיר ביטחוני שמת באירוע אלים. עניין חמור כשלעצמו, רק שאין מדובר בפרשה הנוגעת לביטחון המדינה. בעידן של רשתות חברתיות שמפירות את חוקי הצנזורה, ולעתים גם את צווי איסור הפרסום, הפרשייה האחרונה היא הוכחה לכך שנכון יהיה לצמצם למינימום את הבקשות להוצאת צווי איסור פרסום.

להגיש חדשות

יש מגישה צעירה בתאגיד השידור הציבורי שאין לה את זה. היא לא חנפנית ולא מחפשת נתיבים ללבו של מנכ"ל התאגיד או מנהל החדשות. קוראים לה מאיה ראכלין, והיא מקצוענית אמיתית. בכל ערוץ טלוויזיה מקצועי ראכלין הייתה מזמן משובצת להגשת מהדורת החדשות המרכזית, אך בתאגיד השידור הציבורי החנופה היא שם המשחק. מי שמבצע את השיבוצים זקוק כנראה למנות גדושות של חנופה, מה שמעיד על מקצועיותו.

ראכלין היא מגישה אינטליגנטית. קל להבחין בכך על פי השאלות המקצועיות והרהוטות שהיא שואלת בשידור. ראכלין לא מדקלמת טקסטים, לא דופקת פוזות, והיא נקייה מחנופה. יתרונה הגדול טמון בעובדה שהיא מאזינה בקשב לדברי המרואיינים, מפנה לעברם שאלות שנובעות מתשובותיהם, ולא שואלת שאלות שהכינה מראש.

צפיתי בערוץ 11 במגישה אחרת, שהפגינה בורות ודיברה עם אלוף במיל' על הפעלת "נוהל חניבעל", כשהוא מבהיר לה, שלמיטב ידיעתו הנוהל כבר לא קיים בצה"ל והוחלף בפקודה אחרת. בתאגיד יש שתי מגישות מקצועיות שראויות לשמש מראה של השידור הציבורי – טלי מורנו ומאיה ראכלין. אני משוכנע שגולן יוכפז, המנכ"ל המקצועי של התאגיד, הבחין בכך מזמן.

[email protected]