מתקפת הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל שמתחוללת נגדו מאז ברצועת עזה שמו קץ לנרמול יחסי טורקיה־ישראל שעליהם הכריזו שתי המדינות באוגוסט 2022. נוכח התחממות היחסים ביניהן, כמו גם עם סעודיה, איחוד האמירויות ומצרים (וחרף עמדתה הפרו־פלסטינית המוכרת) ממשלת אנקרה אומנם נקטה תחילה עמדה מאופקת כשהציעה לתווך בין הצדדים ואף ביקשה מבכירי חמאס באיסטנבול לעזוב את המדינה, לפחות זמנית, כמחווה כלפי ישראל.
איראן פועלת למינוף הטרור החות'י לטובתה | ד"ר ענת הוכברג-מרום
היהלום שבכתר: הקלף היחיד שיכול לשנות את דעתו של נתניהו בעזה | ד"ר ענת הוכברג-מרום
אולם עד מהרה נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן – הידוע במזגו החם וההפכפך – חזר בו, כשהוא מכחיש זאת בפומבי. הוא אף הרחיק לכת בעמדתו התוקפנית והצהרותיו המתלהמות נגד ישראל. עטוף בצעיף ועליו דגלי פלסטין וטורקיה, ארדואן הצהיר בנאומו בעצרת תמיכה המונית בחמאס שנערכה באיסטנבול ב־28 באוקטובר – יום לפני חגיגות 100 שנה לטורקיה המודרנית – כי זוהי תנועת שחרור לאומי הפועלת כמפלגה פוליטית בתוך המדינה הפלסטינית. מנגד, הוא כינה את ישראל "מדינת טרור המפעילה טרור ממלכתי".
בנוסף, בעודו מטיל את מלוא האחריות לנעשה בעזה על ארה"ב והמערב ומאשימם בהידרדרות המצב הביטחוני, ארדואן אף רמז לאפשרות של התערבות צבאית טורקית במלחמה, בדומה למהלכיה בעבר במסגרת סכסוכים שונים שהתחוללו באזור (דוגמת מאבקי הכוח בלוב ואזרבייג'ן, לצד מלחמות האזרחים בעיראק וסוריה). יתרה מכך, בפגישתו עם אנטוניו גוטרש, מזכ"ל האו"ם, בסוף נובמבר, נשיא טורקיה לא בחל באמצעים. הוא האשים את ישראל בהרג אזרחים חפים מפשע ואף טען כי עליה להישפט בבתי דין בינלאומיים נוכח "פשעי מלחמה" שהיא מבצעת מדי יום נגד הפלסטינים ברצועת עזה. כל זאת, תוך שהוא "סוגר חשבון" אישי עם בנימין נתניהו ומכנה אותו "לא שונה מהיטלר", "הקצב של עזה" ה"מסכן את ביטחונם של כל היהודים בעולם".
ידידת חמאס בנאט"ו
התבוננות מקרוב מראה כי טורקיה – הנחשבת כמרכז חמאס השני בגודלו אחרי עזה ומקלט בטוח להנהגתו הבכירה – היא המדינה היחידה מבין כל חברות נאט"ו המקיימת קשר קרוב איתו ושנקטה עמדה כה חריפה נגד ישראל. זאת, תוך שימוש ברטוריקה ארסית ובטון וסגנון לוחמניים במיוחד. היקף התמיכה האמריקאית בישראל, עוצמתה ומהירותה, לצד הגיבוי האירופי, הפתיעו את ארדואן, שחשש תחילה להתייצב מולן.
לתפיסתו, השילוב בין היעדר אופציות ממשיות לכינון הסכם שיוביל לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני, לבין תגובתה הצבאית החריפה של ישראל שגורמת ל"טרגדיה הומניטרית חמורה ברצועת עזה", מוביל להסלמת העימות בין הצדדים. מדובר בהסלמה שעלולה להידרדר למלחמה אזורית המאיימת בין היתר על אינטרסים טורקיים, ולכן גורמת כבר עתה לחשש רב באנקרה ולהקצנת עמדתה.
יתרה מכך, בעקבות לחצים פנימיים ובינלאומיים כבירים שמופעלים עליו הן מצד גורמי ממשל בכירים, אליטות פוליטיות יריבות וסגמנטים עצומים (לרבות פלסטינים אוהדי חמאס מקרב הציבור הטורקי) והן בכלל, מקרב הנהגות העולם המוסלמי, הציבור במדינות ערב והפזורה הפלסטינית ברחבי העולם, נשיא טורקיה – שנמצא "בין הפטיש לסדן" ומנסה כביכול לתמרן בין כולם – מאמץ גישה קשוחה ונִצית אף יותר.
לצד איבה אישית וחוסר אמון השוררים בינו לבין נתניהו וראשי ההנהגה בישראל, טורקיה – חרף מאמצי התיווך והמו"מ שהשקיעה – לא הצליחה להוביל להפסקת אש ולשחרור החטופים הישראלים. בנוסף, מבחינתה ובראייה מערכתית כוללת, כבר עתה ברור כי לסוגיית הסכסוך הישראלי־פלסטיני בדגש על העימות מול חמאס, יש תפקיד מפתח וחשיבות מכרעת בהסדרת היחסים בינה לבין ישראל וכן בין זו לבין העולם המוסלמי.
קרבה אידיאולוגית ושנאה תהומית לישראל, לצד אמון הדדי ויחסים ענפים בתחומים שונים, הם בין המאפיינים הבולטים של הקשר בין טורקיה לאחים המוסלמים כמו גם בין חמאס (המהווה ענף שלה) לבין מפלגת הצדק והפיתוח (AKP) בהובלת ארדואן. התבוננות מקרוב אף מראה כי בנוסף לתמיכתו הפומבית בארגון, התבטאויותיו האנטישמיות, ציטוט קטעים מתוך האמנה שלו הקוראת להשמדת ישראל, והשוואתה של זו לגרמניה הנאצית, ארדואן – שמדיניותו האנטי־ישראלית ואנטי־מערבית, עולה בקנה אחד עם תפיסתו של חמאס – מציג את עצמו כשותף, כפטרון וכמגן שלו, של האחים המוסלמים ושל כלל הפלסטינים.
שיתוף הפעולה המורכב והאינטנסיבי המתקיים ביניהם בעיקר במהלך העשור האחרון, שכולל בין היתר העברת תקציבים לעזה לרכישת נשק ואמל"ח, מתן סיוע צבאי ומודיעיני לזרוע הצבאית והמדינית של חמאס, אירוח של משרדי וראשי חמאס על אדמתה לצד הענקת אזרחות ודרכון טורקי לקצתם, קידמו את פעילות הטרור הפלסטיני נגד ישראל.
בעניין זה השב"כ חשף לאחרונה מסמך מודיעיני חשוב שממנו עולה כי טורקיה אף תורמת להתעצמותו הצבאית והכלכלית של הארגון באמצעות גורמי ממשל, אזרחים, חברות ומוסדות פיננסיים שונים, דוגמת הארגון הטורקי הלא־ממשלתי הקרן לזכויות אדם (IHH), המסייעים בין השאר במימון, בגיוס ובהלבנת כספים לטובתו. לא בכדי הזהיר המודיעין הטורקי את ישראל מפני ביצוע פעולות בשטחה. הוא אף התריע מפני ההשלכות החמורות הצפויות להיגרם לה באם תרדוף את בכירי חמאס "מחוץ לשטחים הפלסטינים", היינו בטורקיה או במקומות אחרים.
הפרצוף ה"אמיתי"
בראייה מערכתית כוללת, אין ספק שהעימות נגד חמאס ו"הצהרת חמאס" של ארדואן הם אירועים טרגיים שחשפו סופית את פרצופו "האמיתי" של הנשיא הטורקי. הוא אילץ את הנשיא "לבחור" צד מסוים במשוואה ובו־זמנית מנגד, לוותר על הצד השני. כל זאת חרף ניסיונותיו כל השנים לטשטש את מהלכיו ההפכפכים, להעלים עובדות מהותיות ולתמרן, לא פעם בהסתר, בין שלל שחקנים, אינטרסים ומצבים מורכבים.
התבוננות מקרוב מראה כי אומנם ישראל וטורקיה (היא אסיה הקטנה) מקיימות קשרי מסחר כבר 2,500 שנה. זאת, במיוחד בשלושת העשורים האחרונים, כשחלה התפתחות רבה נוכח הצמיחה הכלכלית בשתי המדינות, וכשטורקיה מהווה שוק יעד חשוב בעיקר של תיירות מישראל.
לדוגמה, בעוד היקף הייצוא הישראלי לטורקיה מגיע לכ־2 מיליארד דולר, היקף היבוא ממנה מתקרב לכ־6 מיליארד דולר. כל זאת, בזמן שהיקף הסחר הכולל ביניהן צמח מ־1.41 מיליארד דולר בשנת 2002 ל־8.91 מיליארד ב־2022 ובשנה זו אף ביקרו בטורקיה מספר שיא של כ־700 אלף ישראלים, חרף המתחים הדתיים והפוליטיים ולצד העליות והמורדות בקשר ביניהן. עם זאת, קידום שיתוף הפעולה האסטרטגי בין המדינות בעיקר בתחום האנרגיה (הפקת גז ימי במזרח הים התיכון), הופסק לחלוטין.
חמור מכך, כבר עתה מסתמן כי המלחמה ברצועת עזה התאפשרה במידה רבה כאמור הודות לסיועה המאסיבי של טורקיה, לקשריה הענפים עם חמאס ולהכוונת הטרור מתחומה. על רקע הפרת הבטחותיה לישראל, עמדתה המתריסה ותמיכתה הגורפת בארגון הטרור, טורקיה – המעצמה האזורית המהווה גשר בין אסיה, אירופה, אפריקה והמזרח התיכון – לא תוכל עוד לשמש כ"מתווך הוגן" ולסייע במאמצי המו"מ ובפתרון המשבר.
בראייה אסטרטגית רחבה, אין ספק כי אובדן אמון ואמינות משקף אובדן ערך ונכס יקר, ש"המחיר" שלו עלול להיות גבוה מאוד עבור טורקיה, והשפעתו רחבה - לא רק על היחסים עם ישראל, אלא גם עם ארה"ב, חברות נאט"ו וממשלות המערב. מעבר להתרחקותה מהמערב, לפגיעה במוניטין, בפופולריות וביכולות התיווך שלה, צפויות לכך השלכות גיאופוליטיות, ביטחוניות וכלכליות משמעותיות וארוכות טווח, במיוחד על רקע מצוקתה הכלכלית. השלכות כאלה ישפיעו על מעמדה של טורקיה כמעצמה אזורית, על עתיד פניו של המזרח התיכון ועל גורל המלחמה.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, למשברים בינלאומיים ולטרור עולמי
[email protected]