כן, אנחנו בהמתנה להחלטות בטהרן שיועברו לביצוע אצל חיזבאללה. ההנהגה משתדלת להרגיע, כי "חיזבאללה נזהר", שזה כמו "חמאס מורתע", אז אף אחד לא ברגוע, ממש לא.
מול החדר של עילי קטע הרגל בשיבא, נזכרתי למה אני שונא בתי חולים | רון קופמן
החשיפה לפיה מוחמד דף חי וקיים היא בדיחה עצובה על חשבוננו
86 אלף מתושבי הצפון בייאוש מוחלט. אלה מהם שיש להם אמצעים כספיים, כבר מחפשים דיור במרכז, כדי שילדים ייקלטו במערכת החינוך. אגב, בעניין חינוך, פעלו אנשי אחים לנשק, כדי להקים בית ספר חלופי לתושבי קריית שמונה. אותרו מבנים, צוידו בהתאם, משרד החינוך עודכן שהחלופה תתאים לכ־450 ילדים, בהמשך יהיו 600 תלמידים. אבל אז התעוררו פקידים בעירייה, נזכרו שארגון אחים לנשק זה אויב, וסירבו להעביר את הילדים לבית הספר החלופי.
מאחר שמשרד החינוך משלם עבור שכירת המבנים, הופעל לחץ עצום על ראש העירייה, אביחי שטרן, כדי שירסן את ההתארגנות הפוליטית, אצל מנהליו בעירייה. אז לבסוף הכל הסתדר, יש בית ספר.
אבל לא לכל תושבי הצפון יש ילדים שהם תלמידים, ואין שום ביטחון שהם ישובו לביתם. במטולה נפגעו 130 בתים מכ־650 בתים במושבה. בדוב"ב ובשתולה נפגעו עשרות מבנים, חלקם לולים למטילות. בקיצור, הגבול הצפוני בארץ, שאינו מיושב רק בחיילים, מתחיל סביב ראש פינה. אזרחים אינם מורשים לחצות את צומת עמיעד, אם אינם תושבי אצבע הגליל. מצומת כוח גם תושבים אינם מורשים להמשיך, אלא אם יש להם תפקיד במשק לשעת חירום. אז מתברר שנסראללה לא צריך להתאמץ, גם מבלי שישגר טיל אחד, האזור מושבת מכל פעילות.
המצב יכול להישאר סטטי, אבל גם עלול להידלק בשנייה. אז חיזבאללה נזהר, אבל בעיקר אנחנו הולכים על קצות האצבעות. האם העורף ערוך למתקפת טילים מדרום לבנון, ברור שממש לא, אבל תמיד אפשר להתפלל לנסים, שקורים יום כן, יום לא, יום למה לא, יום בשביל מה לו, יום לא בא לו, ויום לא כדאי לו.
השליח האמריקאי, עמוס הוכשטיין, בסביבה. מעולם לא פגשתי באיש החביב, אבל סביר להניח שבחיזבאללה יודעים שהוא יהודי. הוא גם היה אצלם בעניין של שדה הגז על הגבול בין ישראל ולבנון. אין לי מושג אם מישהו ראה רווח של לירה סורית דפוקה מהשדה הזה.
ואצלנו מתעסקים בשטויות כמו נבצרות ועילת סבירות. זה לא עניין אותי כאשר השלום פרץ עם עזה וחיזבאללה, ובימי מלחמה זה מעניין אותי הרבה פחות. למעט 80 ומשהו אלף פינגווינים שמבינים ב"עילה" ובנבצרות, בתוספת כמה מאכערים סוג זי"ן, זה לא מעניין את משפחות החטופים והשבויים, ואת המשפחות של מאות אלפי החיילים בגבולות הצפון והדרום. אבל לאגם הדרעק זה נורא כואב שבית המשפט העליון קובע שלא תהיה כאן דיקטטורה, עד ש־D9 יפרק את הבניין. מבחינת הימין הפסיכי, אפשר לעלות עם השופלים, גם הלילה, בערב שבת. אלוהים שלהם יכיל את הפגיעה בשבת, ויימצאו כמה פוסקים עליונים שיפרסמו פסק הלכה מתאים.
יש מילים שחייבות להיגרע מהשפה העברית. כמו "מורתע", "נזהר" ו"אחדות". השימוש במילה "אחדות" קיים באמת רק במחלקות השיקום של פצועי צה"ל בבתי החולים, ובכל היחידות הצבאיות. כאשר המילה "אחדות" שימושית אצל דיירי אגם הדרעק, היא מאבדת משמעות, אין בה כלום, סתם אבק מילולי.
אז כל עוד יש לחימה, רק הגחלים רוחשות בהכנה למלחמת אזרחים. ברגע שתסתיים הלחימה והשלום יפרוץ, גם אם לא "מוטטנו את חמאס" ולא הזהרנו את חיזבאללה ואיראן, נתחיל לעסוק בעצמנו. והעיסוק הזה עלול להחריב את כל מה שנבנה כאן בשבעה וחצי עשורים.
יש יותר מדי טיפוסים שמתפרנסים מקרע, שסע, פילוג, הדתה, החלנה וחילון, כך שזו פרנסה לטווח ארוך, הרבה יותר מתעשיית התיירות למשל, ועוד תעשיות שניפרד מהן בתקופה הקרובה.
אין דבר שמדליק אותי יותר מהצהרות חסרות בסיס שאינן מתכתבות עם המציאות בשטח. מישהו החליט שצריך להעלות בלון ניסוי: מצפים שתושבי שדרות יחזרו הביתה. לאן? לאיזה בית? של ה־6 באוקטובר, או המשך הסאגה של ה־7 באוקטובר?
הרי מה כבר יכול להיות? צבע אדום, הם הרי מתורגלים. נוסיף להם קצת מיגוניות, זה תמיד משפר יפה את הנוף. זו תוכנית מתאר ישנה? לא קרה כלום, הרי המכרז היה לפני הרבה זמן, הקבלן המבצע כבר התחיל לעבוד, אולי שילמו לו מקדמה, אז יאללה. הכי חשוב שיהיה פוטו־אופ לגועליציית האפסים.
מירי "המחוננת" תגיע עם הפמליה והקשקשת ברשת, תבטיח לפליטים ששבים הביתה רכבת "בולט", שתסיע אותם לתל אביב ב־20 דקות, כמו ה"בולט" שמדברים עליה שתגיע מקריית שמונה לאילת בשעה ורבע. אז מה אתם אומרים, פליטים יקרים שלנו? איך גועליציית האפסים דואגת לכם לשיקום? רק יורים קצת רקטות, אבל אתם חייבים לחזור. אפשר להשתגע מהטמטום, שהפך למחלה ממארת בכתריאליבק'ה.
כל כך הרבה מילים, כל כך הרבה קשקשנים שמתייחסים לציבור כאל סחורה שחייבים לשנע, חייבים להראות שאנחנו עושים משהו. יש יותר מדי ילדים ונערים בשדרות שיעבדו את הטראומה מ־7 באוקטובר כל חייהם. זו לא התקררות של חורף, זו התמודדות לכל החיים. אבל הרי בלתי אפשרי לגועליציית האפסים שהמדינה תתקצר להם מראש פינה עד לאשקלון. אז מפריחים בלוני ניסוי, שמצופים ב־200 שקל לזוג הורים ו־100 שקל לכל קטין. הרי עגל הזהב כבר עבד פעם, אולי יעבוד עוד פעם? זה מה שקורה כשאין ביטחון, אז מוכרים תחושה שיש. אם זה לא יעבוד בכסף קטן, יגדילו את המענק, עד שיעבוד, או שישלחו גדוד שריון כדי לתת תחושה טובה יותר, אולי אפילו חטיבה. זה טוב לילדים, סוג של מצעד יום עצמאות, אבל כל יום.
הנה שלל התבטאויות ומעשים של הג'מעה שמנהלת את העייסק ברמת אמינות של סוסיתא כרמל דוכס, לא רואה מוסך אף פעם.
• שר הטיפשורת, שלמה קרעי, על דחיית הנבצרות לקדנציה הבאה של אגם הדרעק: "בג"ץ אינו יכול להתאפק. גם כשהוא הופך את עצמו לחוכא ואיטלולא בסגנון: הכלבים נובחים והשיירה עוברת. באמת נראה לכם שאם בכנסת הזו תחליט היועמ"שית לצאת נגד העם, ולהוציא ראש הממשלה נבחר לנבצרות באופן אנטי־דמוקרטי ובחוסר סמכות, שמישהו יתייחס אליה?".
האמת, אדון קרעי, אני לא יודע, גם אתה לא יודע מה יהיה. אבל אפשר לסכם שאף אחד ממש לא סופר אותך ולא את הגימטריה שלך. אתה קשקשן נטו, בלי שום יכולת לשנות מציאות.
• פורום העצמאים חושש מגל של פשיטות רגל בגלל ההחלטה של האוצר לא לפצות עצמאים בטווח של 40־7 ק"מ מהגבול. העצמאים צודקים, אבל אין כסף בשבילם, ואם הבנקים יגרמו להם לפשיטת רגל, זה לא יגרום לנתניהו להשתזף פחות לפני כל מסיבת עיתונאים. הוא יאמר לכם בפשטות את האני מאמין שלו: אלה החיים.
• מדיניות חלוקת הנשקים של אל צבאות אדוני, פיתהמר בן גביר, מוכיחה את עצמה בכל יום. הנה רועי יפרח, ליצן שהתחפש ללוחם, צבר ארסנל של נשקים וציוד לחימה במשך חודש וחצי, קיבל מהחונטה של בן גביר רישיון לאקדח רק באוגוסט האחרון. נכון שהוא הוסיף קצת נשקים ארוכים, רחפנים ועוד, אבל הליך הסינון של החונטה ממש מוכיח את עצמו. גם צעיר נוסף שתקף צעירה באיומי אקדח אחרי שקיבל רישיון בקיץ, הוא דוגמה נוספת למדיניות שמוכיחה את עצמה.
כשמביטים על בן גביר, מביטים על חלטוריסט משיחי, אז אין מה להתפלא. כאשר יהיו כאן גופות כתוצאה מירי של קאובוי'ז עם רישיון והסמכה מטעם החונטה, בן גביר יאשים את היועמ"ש וביבי יאמר: אלה החיים.
• צביקה פוגל, מהחונטה של בן גביר: "קודם נכריע את חמאס, מיד נטפל בחיזבאללה, לקינוח נעשה סדר בבג"ץ. לכל אחד יש את הזמן שלו. סבלנות". אגב, פיתהמר תומך בחבר שלו: "לאחר המלחמה נשיב את הכוח לרשות המחוקקת, נפסיק בתהליך שבג"ץ הפך להיות מחוקק־על, נחזיר את השלטון לעם שהוא הריבון".
מתי, פיתהמר? מתי העם ישלוט? מתי זה "לאחר המלחמה"? שנה־שנתיים, או חמש־עשר? מתי החללית שאתה נוהג אותה, תיצור קשר עם המציאות?
• צה"ל והרשויות המקומיות החלו במהלך של פיטורים של רבש"צים, שמנהלים את הביטחון ביישובים. השלום פרץ במחוזותינו, רק שכחו להודיע לנו. אלמלא כיתות הכוננות שהצילו יישובים ביישובי עוטף עזה, הטבח היה גדול פי כמה. אבל מנהלים אותנו גאונים, שהובילו כאן מדיניות עד ל־7 באוקטובר, וגם לאחר המחדל הם עושים את המרב כדי שהמחדל הבא יהיה קטלני יותר. להזכירכם: בבוקר הטבח בעוטף לא היה צבא מאורגן, אלא רק כיתות כוננות ורבש"צים, שיותר מדי מהם נהרגו או נותרו נכים.
• שנת 2023 הסתיימה עם 358 הרוגים בתאונות דרכים. 100 מהם הולכי רגל. לפי הרלב"ד, כבר 18 שנים יש כאן יותר מ־300 הרוגים בשנה. העשור האחרון מתבטא ב־3,490 הרוגים. 21% מהקורבנות היו רוכבי אופנועים וקטנועים, 10% היו רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים.
מה עושה המדינ'ע כדי לצמצם את הקטל בכבישים? ובכן, החל מפברואר יחויב כל רוכב אופניים וקורקינט חשמלי להצטייד בלוחית רישוי. אין בכלל ספק שזה הפתרון היעיל ביותר, כי אין כמו אגרה שתפחית את הקטל. הטמטום נעשה רק יותר נוח, אבל בלי מוח. מה עם לימוד ומבחני רישוי לכל רוכבי הכלים הכלים האלה? בשביל מה? יש קורבנות? איך אמר ביבי: אלה החיים, גם כאשר מתים.
• גלית דיסטל אטבריאן, סוג של קוריוז באגם הדרעק: "יצרתי שסע, יצרתי פילוג, יצרתי מתח. והמתח הזה הוביל לחולשה, והחולשה הזאת בהמון מובנים, הובילה לטבח". היא מחמיאה לעצמה טיפל'ה יותר מדי. היא הייתה כלום ושום דבר, והיא עדיין באותו מעמד. ותכלס, באמת שהגיע הזמן שגד"א תיפול לנו מהמשקוף של העין עד שתעוף מאגם הדרעק.
• הממשלה אישרה בנוהל, כרגיל, את מינויה של מירי "המחוננת" רגב לממונה על אירועי שנת ה־76 של המדינ'ע, כולל טקס הדלקת המשואות בהר הרצל. ייתכן שעוד נהיה במלחמה בצפון ובדרום, אבל היא רשאית להפיק אירוע "מחזק" ו"מרים" עם "כפיים" לראש הממשלה, אבי האומה ומשיח שלנו, שמוביל אותנו בביטחה לעוד שנה אסונית. התרגלנו.
• מישהו יכול להסביר מדוע הגברת השלישית שלנו, אם האומה הגברת שרה נתניהו, נמצאת בכל דיון ופגישה עם נציגי משפחות החטופים והשבויים? במה מתבטאת תרומתה לאירוע? מה היו הצלחותיה עד עכשיו במו"מ להחזרת השבויים והחטופים? על איזה תקן ו/או תפקיד היא נוכחת שם? אין עיסוקים אחרים ל־אם־איי, בי־איי, פ־ס־י־כ־ו־ל־ו־ג־י־ת? רק להטריד בנוכחותה את המשפחות המרוסקות לגמרי?
• החברה הערבית ספרה בשנה החולפת 244 קורבנות רצח. פחות מ־10% מהמקרים פוענחו על ידי המשטרה של פיתהמר. לפחות אצלי מתפתחת תחושה שעל עדכון על רצח של ערבים הוא נוזף בקצין המעדכן: אל תספר לי כמה נהרגו, ספר לי כמה נשארו. אני באמת לא אתפלא אם זו המציאות. אין לו יותר מדי זמן לנהל את המשטרה כרצונו. הוא עסוק במלחמות עם היועמ"ש ועם בני גנץ. במקביל, הוא מנהל קמפיין בחירות, אז למה להטריד אותו בנתונים.
תכלס, החברה הערבית מעניינת את השלטון רק כאשר עבריינים שלה פוגעים ביהודים, וגם בתי הכלא במדינה כבר בפיצוץ אוכלוסין. פשע של ערבים נגד ערבים, תואם את הגישה של ראש הממשלה נתניהו: אלה החיים.
• הרמטכ"ל הרצי הלוי מוצא כל מיני דרכים ופתרונות כדי לא להגיע לקיבינימט של הביטחוני. הוא יודע מה צפוי לו בישיבות. אז גם האלוף טולדנו, שהחליף את הרמטכ"ל בפיקניק השבועי של הקיבינימט של הביטחון, נאלץ לשמוע את אורית סטרוק, שאישית מזכירה לי את המכשפה מהנזל וגרטל, שואלת מדוע טייסי חיל האוויר לא עוזרים לכוחות הקרקע. איני יודע מאיפה המידע של סטרוק – האם יש לה ראיית זהב אחת, שתהפוך את הבבל"ת שהיא מפזרת כרעל למציאות קודרת, כי עוד לא נחשפנו לראיה כזו, שתהפוך את הטייסים למחבלו־פלשתינו, כפי שגורסת סטרוק. במקביל, ראש הממשלה של "אלה החיים" מגבה את סטרוק. הוא בטח יודע מדוע, וזה לא קשור לטייסים, ממש לא.
• יהיר לפיד חזר במנהרת הזמן לימיו ככתבלב בטיפשורת, והוא מתחיל לראיין את עצמו במקום להיות יו"ר אופוזיציה, שזה הג'וב הכי מיותר, אבל גם הכי מתגמל במדינ'ע. "עבור מה העבירו היום 200 מיליון שקל בוועדת הכספים?", שואל יאיר הכתבלב את יהיר מאגם הדרעק. "לא למפונים, לא לצבא, לא למילואימניקים. העבירו 200 מיליון (העבירו חאווה של 110 מיליון, אבל מי סופר? בטח לא יהיר) מסמוטריץ' לסטרוק. נתנו את הכסף למפלגה שלהם, לפוליטיקה שלהם, במלחמה".
האמת, ההעברה הזו מגעילה אותי, כי מבחינתי היא מכשירה את נוער הגבעות כעובדי מדינה. אבל מגעילה אותי גם ההתייחסות של יהיר, שרק בגועליצייה בראשותו לפני יותר משנה הועברו כספים גועליציוניים לכל מי שיהיר חפץ ביקרו - לערבים, ליהודים מיו"ש, לכל מי שנתן לו שקט. אז דחילק, למה להעיק עלינו עם התגובות הקלושות, בשיחות בין יאיר ליהיר? יש בעיה עם הסקרים, השיחות האלה לא ישפרו את הנתונים.
• כל מיני דיירים של הליכוד באגם הדרעק דיברו על הצורך לבטל חמישה משרדי ממשלה מיותרים, הראשון בהם משרד המודיעין, שאין לו מודיעין. אז מדוע בסדר היום של ישיבה מס' 45 של גועליציית האפסים ה־37, מצוין בסעיף ג': מינוי מנכ"ל של משרד המודיעין? עוד פעם מרמים את הציבור בשביל ג'וב לגילה גמליאל, או שהגאונים החליטו שתקצוב של כמה עשרות מיליונים זה באמת כלום ושום דבר, אז שיהיה לגילה קצת דמי כיס?
• הממשלה נמנעה מלקיחת אחריות על חיסולו של אל־עארורי בביירות, בגלל שיקולים ביטחוניים. עוד לא פינו את הגופות, אבל מירי "המחוננת" רגב פרסמה ציוץ עם דגל. דני דנון, ביטחוניסט ידוע מדאורייתא, פרסם ציוץ שמשבח את הפעולה. עוד כמה ליצנים מהאגם אפילו שילבו פסוקים מהתוירה, כדי להלל את החיסול. נתניהו לא גער בהם פומבית, או בכלל, כי בכל זאת הם מקורבים, זה לא נפתלי בנט שעושה קולות של געגוע לאגם הדרעק. אני לא מתגעגע אליו בכלל, אבל הוא לא סופר אותי.
זהו זה, קינדערלך של שאבעס קוידש, אלה הם נבחריך, ישראל. אי אפשר להגיע איתם לכלום, זולת מאסון לאסון, אבל זה מה שיש. אני יודע שזה נשמע רע, אבל יהיה הרבה יותר גרוע, ואז ימשיכו לומר לנו שלא התפללנו מספיק, או שהיושב במרומים נורא כועס, ולכן הוא מייסר אותנו כבר 90 שנה. או־טו־טו מאמעש, משהו כמו עשר שנים, הרי נשכח מהשואה, נתמקד רק ב־7 באוקטובר. כי יותר כסילים מטמיעים בנו שחמאס הוא ארגון נאצי, ולא כנופיה רצחנית שאנחנו לא מסוגלים להשמיד.
גרמניה הנאצית הייתה מעצמה, לא ארגון טרור. היא נלחמה בכל העולם ואשתו, השמידה שישה מיליון יהודים שלא היו להם מדינה, צבא ותשתיות אזרחיות. אולי בעוד עשר שנים, אם הכסילים ימשיכו לשלוט כאן, יהיה מטס של חיל האוויר מעל עזה ב־7 באוקטובר בכל שנה. יגידו לנו: "לא עוד" ויקיימו יום זיכרון שנתי, שאותו תפיק כמובן מירי "המחוננת" רגב. ויהיה סרטון שישבח את אבי האומה, ביבי, וכמובן גם את אם האומה, כי מירי היא הרי הבייביסיטר של אם האומה בכל אירוע ציבורי.
אם זה נראה לכם הזוי, כנראה שנעדרתם מכאן בשלושת החודשים האחרונים. כי בשביל מי שהיה בעוטף עזה, או נלחם כדי להחזיר את הנגב המערבי, מחמאס לישראל, זו לא הזיה. זו המציאות.