השבוע, באיחור מרשים, הלכתי סוף־סוף לראות את "גולדה" בקולנוע. כמובן שזה הציף את כל התחושות הקשות של 7 באוקטובר, אבל בעיקר זה גרם לי לתהות על השינוי שחל באופי המנהיגים שלנו. נכון, אפשר להטיל דופי בכמה מההחלטות הרות הגורל של גולדה מאיר, משה דיין, דדו אלעזר, כמו ההחלטה השנויה במחלוקת שלא לגייס מילואים או ההחלטה לצאת למבצע אבירי לב לצליחת התעלה, שהייתה אחת המערכות הקשות והשנויות ביותר במחלוקת בתולדות מלחמות ישראל, שהובילה לכך שבארבעה ימי מערכה נהרגו 450 לוחמים ו־1,200 נוספים נפצעו. זאת, אף שכבר בסוף השבוע הראשון של המלחמה, ב־12 באוקטובר, הייתה אפשרות להגיע להסכם הפסקת אש. המחיר הזה שולם כדי להשיג את התפנית האסטרטגית בחזית סואץ, תפנית שאכן הושגה.