הימים קשים מנשוא. בדיוק שכבר נראה כי סיום המלחמה קרוב והשלב הבא בדרך, מתעורר עם ישראל לבוקר של הלוויות שתמונת הניצחון נראית מעורפלת מתמיד.
הדיון הנוכחי לא יוביל להכרעה בטענה המרכזית נגד ישראל
"בריאות איתנה הינה מרכיב יסודי בחוסן המדינה"
אז מהי אותה תמונת ניצחון ומה מסתתר מאחורי צמד המילים "היום שאחרי"? הנה כמה מילים שיצא לי לומר בכנסת, בשבוע שעבר: "לניצחון אין דעה פוליטית, הוא לא יושב מימין או חונה משמאל. הניצחון בקרב הוא על מישהו אבל הניצחון האמיתי הוא למען משהו. שמי מידן בר, סא"ל במילואים, טייס חיל האוויר ב־30 השנים האחרונות, קברניט באל־על ויו״ר איגוד הטייסים בישראל, שמאגד את כלל טייסי חברות התעופה.
"כמו רבים אחרים טסתי בלבנון ובעזה, בגדה ובעוד לא מעט מקומות שעליהם לא נרחיב כאן. "הניצחון עבורנו היה תמיד ביצוע המשימה, סיוע לכוח או תקיפה מוצלחת, חילוץ פצועים תחת אש וכאלה היו לי לא מעט, מעוטרים יותר וידועים פחות.
"הגעתי לכאן היום בהזמנת יו"ר השדולה למען התעופה הישראלית, חברי סגן יו"ר הכנסת ח״כ יבגני סובה, על מנת לומר לכם מכובדיי מהו הניצחון בעיניי, ואולי אף בעיני הדור שלי, שנולד לתוך המקלטים ביום כיפור וירד לטייסות בשבעה באוקטובר. מאז רובנו עדיין שם, במוצבי השליטה וחדרי הפיקוד, ביחידות האש ועם הכוחות בשטח, לצדם ומעליהם. את הלחימה אנחנו נדע לנצח, אבל הניצחון האמיתי הוא לא בח'אן יונס, אלא בתודעה. הוא במטולה ולא בסג'עייה.
"הניצחון הוא דרך חיים במדינה של 700 קילומטר המוקפת אויבים, מדינה שהדרך היחידה לצאת ממנה היא דרך האוויר, כי אי אפשר באמת לנהוג לקהיר ולא לנסוע לעמאן לסוף שבוע. אלו נתונים בסיסיים, שגם אם ישתנו זה ייקח זמן".
דוגמה אישית
"אולם לא רק הזמן יכתיב את עתידנו אלא גם מעשינו. על כן הניצחון הוא ששנת הלימודים תיפתח כסדרה, ניצחון אמיתי הוא ששוטר מתחיל לא ירוויח שכר מינימום ושהעובדים הסוציאליים, שפועלים מתוך שליחות מלאה לא יצטרכו להיאבק על עתידם, ניצחון אמיתי הוא שרבים יותר יבקשו להגיע לכאן ולשרת את הציבור מהכנסת וניצחון אמיתי הוא פשוט לרוץ לאורך שבילי אצבע הגליל מבלי חשש לירי.
"הניצחון הישראלי אינו זכות אלא חובה. זו תודעה שחייבת לחלחל בכל שכבות האוכלוסייה, לחצות גילים ודתות, מגדר ואמונה. מי שמעוניין לחיות בישראל חייב לנצח, אחרת הוא פשוט לא ישרוד.
זה מתחיל בדוגמה אישית וזה מתחיל כאן: דוגמה אישת היא לא במה אתה אומר למישהו אלא איך אתה אומר לו, דוגמה אישית היא לדעת ללחוץ יד אחת, וביד השנייה להילחם. כי ניצחון אמיתי הוא לא אחד על השני אלא ניצחון אמיתי הוא משותף ולמען מטרה משותפת שהיא החיים במדינת ישראל.
"ניצחון מבוסס על לכידות. הלכידות שבה אנו מתהדרים בשבועות האחרונים איננה מובנת מאליה והיא צורך ברור לעתיד. הלכידות היא שרידות ובלעדיה לא יהיה ניצחון, אי אפשר להשיג אותה באמצעים צבאיים וכאשר היא איננה העתיד לוט בערפל.
"הניצחון איננו בוויכוח וגם לא בדעה, הניצחון הוא במכנה המשותף שנולד מהוויכוח, בהסכמה החלקית. זכרו כי בטנק יושבים כולנו והפגז הנורה לעברו לא מבחין בינינו.
"אין מקום לתמימות במאבק על הניצחון, אין גם מקום לומר יהיה בסדר. במאבק לשרידות מדינת ישראל אל לנו מלחסוך בכל אמצעי ואסור לנו לקמץ במאמצים להשגתה. הניצחון האמיתי הוא לא להסכים להתגרות מקרב מדינות שכנות ובו־זמנית לייבא מהן ירקות לחיילי צה"ל, הניצחון האמיתי לא מאפשר לנו לקבל הקנטה ציבורית ממדינות שכנות, אך להמשיך להזרים להן מים מותפלים.
"בשישה באוקטוברֶ נחתו בישראל מעל ל־140 חברות תעופה, שמהן נשארו היום רק שש. הכחול־לבן שלנו הוא הצבע והסמל, אבל הוא גם דרך חיינו שלעתים נדמה כי קצת נשכחה.
"ניצחון אמיתי בעיניי הוא העצמאות, הוא היכולת לייצר ולתחזק. תעשייה עתירת ידע איננה העתיד, העתיד הוא בחינוך ובמנהיגות, בסדר ציבורי ושלטון ציבורי ראוי ומתפקד. העצמאות עבור מדינת ישראל היא אינה רק מגילה, אלא גם דרך חיים! היא היכולת לקבל את האחר מחד ולא להשלים עם מי שלא משתף פעולה עם ערכים אוניברסליים משותפים מאידך. עצמאות מושתתת על שוויון בין המרכיבים הצבעוניים של הפזל המאתגר שנקרא מדינת ישראל.
"אני לוחם בחיל האוויר, חקלאי ממושב במרכז הארץ ומילואימניק גאה, דור חמישי למייסדים. סבא אחד לחם בפרטיזנים והשני היה ממקימי ההגנה. כמוני משרתים רבים שעזבו הכל ושמוכנים לחזור בכל יום ורגע לפעילות מבצעית, כי זהו עם ישראל ואין לנו עם אחר.
"נסו בבקשה לדמיין רק לדקה אחת את יום הזיכרון הבא, את הפצוע המבקש להאיץ את השיקום על מנת לחזור ליחידה, את המשמעות של לירות טיל בשבת בבוקר לתוך אולם הספורט בבארי, את מאות העסקים הסגורים, את המשפחות שמגדלות לבד ילדים בחודשים האחרונים ואת רגע חזרתו של החטוף האחרון משבי ארגוני הטרור.
"תמונת הניצחון מורכבת מאלפי פיקסלים קטנים, היא מתחילה בשגרה ולא צריך לחימה על מנת לחוש ניצחון. לתמונת הניצחון אין מילים, היא שיקוף רגעי של מציאות ישראלית פשוטה, והיא חלום משותף לכל אחד ואחת מאיתנו.
"אני תקווה כי הדיון הזה יוליד משהו חדש, ויכוח בריא על הדרך לניצחון, כי ברגעים אלו ממש כולנו שותפים לכתיבת אחד הפרקים החשובים, ואולי החשוב בתולדות עם ישראל ועתידו, בואו נכתוב אותו נכון, כי אין לנו את הפריווילגיה לשגיאות כתיב ואף אחד לא יוכל לכתוב אותו עבורנו. תודה לכולכם".
הכותב הוא יו"ר איגוד
הטייסים הישראלי