לקראת היום ה־100 של המלחמה, כשהשופט האמריקאי כבר מציץ בשעונו ועומד לשרוק לסיום, נראה שצה"ל מגדיל את ההימור שלו ומטיל את כולו על חאן יונס. כל יוקרתו של הצבא, מיטב היחידות שלו, הכול רתום למשימה להביא את ראשו של יחיא סנוואר.
מי הבכיר שחוסל? שמונה הרוגים בתקיפת מכונית בח'אן יונס
הרציונל ברור: זה הישג שיאפשר לכל הצמרת שנגועה בכישלון של ה-7 באוקטובר לשים את המפתחות וללכת הביתה בתחושה שהם לפחות סיפקו "תמונת ניצחון". הם ישאירו לבאים אחריהם את מטרות המלחמה המורכבות יותר להשגה: פירוק יכולות חמאס והחזרת החטופים. ומה אם ההימור ייכשל וגם בעוד חודש לא נגיע לסינוואר?
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
בשבועות האחרונים דוללו הכוחות של שאר האוגדות שמתמרנות בעזה ועוסקות במשימה הסיזיפית ונטולת התהילה של פירוק שיטתי של יכולות חמאס. המשימה שלהם חשובה מאין כמוה, כי היא תשפיע על יכולתו של חמאס להשתקם. אולמות הייצור של חמאס שחושפים הכוחות, מגלים את היקף התעשייה הצבאית שהוקמה ברצועה. אלה כבר לא מחרטות וסדנאות – אלה מפעלים עם פסי ייצור והספק מרשים.
הכוחות שעוסקים בחשיפה ובהשמדת היכולות האלה בצפון ובמרכז הרצועה עדיין רחוקים מלהשלים את המלאכה, ולמרות זאת ניטלו מהם יחידות והוקצו לאוגדה 98, שכרגע מנהלת קרב בחאן יונס עם מוטת שליטה אין־סופית של 8 צוותי קרב חטיבתיים.
אפשר להבין את הלהיטות של צמרת צה"ל להביא את ראשו של סנוואר. זה יהיה יום נעים לכולנו. אבל סנוואר, עם כל מרכזיותו והסמליות שבו, הוא לא כל המהות של חמאס. את התמרון המשמעותי בעזה, שנותרו לו שבועות ספורים, צריך לסיים כשמיצינו כל סיכוי להגיע לחטופים במקומות שבהם אנחנו פועלים, וכשהשמדנו באותם מקומות את כלל התשתית התת־קרקעית ותשתית הייצור של אמצעי הלחימה.
אם נצליח להרוג את סנוואר אבל נצא מעזה כשיש בה עוד מסגרות פעילות ויכולות התחמשות של חמאס – הפסדנו. אם גם לא נהרוג את סינוואר וגם לא נשמיד את תשתית חמאס – הפסדנו לגמרי.
הטור המלא יפורסם מחר במעריב